טבע - עדכון בעקבות התוכנית האסטרטגית ל- 2015
להערכתנו, נדרש אומץ רב לפרסם תוכנית אסטרטגית לשנים הבאות, במיוחד לאור האתגרים הרבים שעומדים בפני תעשיית הפארמה באופן כללי, ובפני טבע והתעשייה הגנרית בפרט. המסר העיקרי בתוכנית האסטרטגית היה, כי טבע ל- 2015 הנה חברה מגוונת יותר, ופחות תלותית במוצר אחד או אזור גיאוגרפי ספציפי.
הנקודות העיקריות:
1. יעד מכירות ל- 2015: 31 מיליארד דולר. מספר זה כולל 5-6 מיליארד דולר בגין רכישות עתידיות. רווח נקי - 6.8 מיליארד דולר, עם 22% רווחיות נקייה.
2. גיאוגרפיות ל- 2015: 15 מיליארד דולר מכירות בצפון אמריקה (9.5% צמיחה שנתית ממוצעת), 9 מיליארד דולר באירופה (18.6% צמיחה שנתית ממוצעת -> מרשים מאוד) ו- 7 מיליארד דולר בינ"ל (14.3% צמיחה שנתית ממוצעת). ציינו את הפוטנציאל הרב במדינות השונות באירופה, בהקשר רציופארם ציינו ש"לא כל החברות שעולות לכותרות יהיו אלו שיירכשו בסופו של יום". לגבי השוק בארה"ב - השוק גדל, מצליחים לתפוס נתח שוק, אך הצמיחה שם תהיה אורגנית בלבד. לגבי שווקים בינלאומיים ציינו את הפוטנציאל של השוק ביפן ורוסיה.
3. חלוקת ההכנסות בין גנריקה ואינובטיבי צפוי להישמר על 70% לגנריקה - 30% אינובטיבי, גם ב- 2015. אולם, התחום האינובטיבי יתבסס על סל מוצרים רחב יותר, ולא רק על הקופקסון.
4. קופקסון - הנהלת טבע מאמינה כי לא תגיע גרסה גנרית לפני 2014, וכי מתחרות גנריות יחויבו לבצע ניסויים קליניים. כן חושבים שתחרות תבוא מכיוון התרופות האוראליות. מתוך עקרון השמרנות, בהנחות האסטרטגיה של טבע לוקחים בחשבון תחרות לקופקסון מ- 2012. בין אם תחרות גנרית, תחרות ממוצרים אחרים או ממוצרים אוראליים.
5. הרחבת הפייפליין האינובטיבי - קופקסון + מוצרי נשימה + בריאות האישה + פייפליין בפיתוח + רכישת מוצרים חדשים שנמצאים בשלבים קליניים מתקדמים (כדוגמת עסקת OncoGenex) + ביוגנריקה.
מניחים כי סך מכירות אינובטיביות יעמוד על 9.2 מיליארד דולר ב- 2015 לעומת 4.2 מיליארד דולר ב- 09', כאשר הביוגנריקה תהיה משמעותית מ- 2015 צפונה. זה יושג בין היתר ע"י השקעות גדולות יותר במו"פ במהלך השנים הקרובות.
לסיכום: תצוגת תכלית מרשימה מאוד
להערכתנו, הנהלת טבע הציגה תוכנית אסטרטגית שהינה תוצאה של חשיבה מעמיקה וכוללת קבלת החלטות קריטיות לגבי עתיד החברה - שעיקרן, הסתכלות על מקורות הכנסה רווחיים נוספים תוך לקיחה ברצינות רבה את הסיכונים שבהשענות על הקופקסון לבדו, התרחבות גיאוגרפית מושכלת וניצול הזדמנויות בשווקים צומחים.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.