הגז הטבעי זורם בדרום: מפעלי כיל בסדום חוברו למערכת הולכת הגז הטבעי
הגז הטבעי זורם גם בדרום הארץ. חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) הודיעה על חיבורם של מפעלי כיל בסדום למערכת הולכת הגז הטבעי. חיבורם של המפעלים למערכת הולכת הגז החלה לאחר קבלת אישור תקינות כל מערכות הקו הדרומי, היתר ההזרמה וביצוע כל פעולות החיבור הנדרשות מצד המפעל.
בחודשים הקרובים עתיד המקטע הדרומי לספק גז טבעי, גם לתחנת הכוח של חברת החשמל ברמת חובב, לאזור התעשייה ברמת חובב (המפעלים ברום ומכתשים) ולאזור התעשייה במישור רותם למפעלים: רותם אמפרט, פריקלאס וחיפה כימיקלים שצפויה להתחבר במרץ 2010, בכפוף לקבלת אישורים והיתרי הזרמה.
בשלבים מאוחרים יותר, תספק מערכת ההולכה בדרום גז טבעי לחברת החלוקה אשר תספק גז טבעי בלחץ נמוך, גם למפעלי התעשייה בגודל בינוני וקטן.
נציין כי חיבור מפעלי כימיקלים לישראל ושאר מפעלי הדרום צפוי לחסוך למשק עשרות מילוני שקלים בשנה ולהפחית באופן ניכר את זיהום האוויר בדרום.
נזכיר כי במסגרת עסקה שחתמה כיל בחודש מרץ 2008, לרכישת גז עם שותפות ''ים- תטיס'', התחייבה כיל לקנות גז בהיקף של כ- 2 BCM (כפוף להתאמות).
מכיל נמסר כי מהלך זה, הינו חלק ממדיניותה של החברה לעבור לשימוש באנרגיה ירוקה ונקייה שתפחית באופן ניכר את הפליטות ותשפר מהותית את איכות האוויר באזורי התעשייה בנגב שבהם ממוקמים מפעלי כיל השונים. המעבר לגז הינו צעד נוסף ומרכזי ביישום מדיניות כיל המעמידה את נושא ההגנה על הסביבה כחלק מהותי בהחלטותיה והתפתחותה. בנוסף, המעבר לשימוש בגז יקטין את עלויות האנרגיה באופן מהותי ויתרום להקטנת הוצאות האחזקה במתקני הייצור.
המעבר לשימוש בגז טבעי מאפשר את הפסקת מרבית השימוש במזוט ובסולר במתקני כיל, ובכך להקטין את כמות הפליטות מהם, כגון צמצום כמות החלקיקים בכ-25%, צמצום כמות תחמוצות הגופרית בכ- 65%-70%. המעבר לשימוש בגז טבעי יפחית בנוסף את פליטות הקרבון דיאוקסיד ובכך יביא לשיפור נכיר בטביעת הרגל הפחמנית של כיל.
השלמתו של המקטע הדרומי וחיבור מפעלי סדום, העמידה בפני נתג"ז אתגרים הנדסיים מורכבים והחברה פעלה בשיתוף פעולה מלא עם משרד התשתיות הלאומיות ורשות הגז הטבעי אשר סייעו רבות לקידום הפרויקט. המקטע הדרומי, המשתרע מקרית גת ועד סדום, הינו המקטע הארוך ביותר של מערכת הולכת הגז הטבעי, באורך כולל של כ-135 ק"מ, שמצטרף לקווים הפעילים הימי והיבשתי המרכזי.
בתקופה הקרובה תאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה את קו הולכת הגז למפעלי סלע הפוספט צין ואורון. חיבור המפעלים למערכת הולכת הגז הטבעי, תאפשר שימוש באנרגיה ירוקה ונקייה גם באזורי התעשייה של אזור הערבה ונדבך נוסף בחיבור הנגב למערכת הולכת הגז טבעי.
נתג"ז הינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה שהוקמה בשנת 2003. עם הקמתה העניקה הממשלה לנתג"ז רישיון להקמה והפעלה של תשתית הולכת הגז הטבעי למשך כשלושים שנים. במסגרת הרישיון מוליכה החברה גז טבעי לצרכנים המבקשים לצרוך גז טבעי בלחץ גבוה.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
