מדד המעו"ף המשיך קדימה: כיל, מכתשים אגן והחברה לישראל משכו למעלה
יום מסחר משעמם למדי עבר על הסוחרים והמשקיעים בבורסה של ת"א. אמנם, מדד המעו"ף המשיך להתקדם וטיפס לשיא שנתי חדש, אבל התנודתיות שנרשמה במהלך היום היתה אפסית, והסיום היה דומה מאוד לפתיחה.
למעשה, המגמה בשוק המקומי היתה מעורבת, כשחלק מהמדדים עולים ואחרים יורדים. זאת, במקביל למגמה מעורבת באירופה וצפי ליציבות בפתיחת המסחר בוול סטריט.
מדד המעו"ף סגר בעליה של 0.3% לשיא שנתי של 1,101 נקודות ואילו מדד הבנקים ירד 0.1%. מדד ת"א 75 סגר בעליה של 0.6% ומדד היתר 50, מנגד, נסוג ב-0.4%. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.36 מיליארד שקל .
לקראת סיום המסחר התפרסמו נתוני מאקרו בארה"ב, שגם הם לא השפיעו במיוחד על המסחר. סקר התעסוקה למגזר הפרטי של חברת ADP , הבוחן את מצב שוק התעסוקה לחודש נובמבר רשם ירידה חדה מתחזיות האנליסטים. הסקר מהווה אינדיקטור מקדים לדו"ח התעסוקה הנרחב והרשמי של משרד העבודה, אשר צפוי להתפרסם ביום שישי לפני פתיחת המסחר.
הסקר הצביע על אובדן של 169 אלף משרות בסקטור הפרטי, גרוע מתחזיות הכלכלנים שצפו אובדן של 160 אלף משרות בחודש החולף. למרות האכזבה בבחינת התחזיות, מדובר בחודש השמיני ברציפות שבו המספרים יורדים, אולי סימן להתאוששות הכלכלית בארה"ב.
מי שהמשיכה לרכז עניין רב היא קבוצת אפריקה. הבוקר נפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הסדר החוב של אפריקה. בדיון נכחו בין היתר גם בעל השליטה בחברה, לב לבייב וההנהלה הבכירה של אפריקה. בשורה התחתונה לאחר שהשופטת אלשייך שמעה את הצדדים, היא הודיעה כי דחתה את ההכרעה ל-20 לדצמבר ושלחה את הצדדים לסבב פגישות בנסיון להגיע להבנות בטרם תתקבל הכרעה.
זינוק בפוזיציות השורט
מבדיקת Bizportal עולה כי במהלך השבוע הקודם גופים גדולים החליטו לפתוח פוזיציות שורט בולטות על מדד המעו"ף, דבר אשר קיבל גושפנקה ביום חמישי האחרון כאשר משבר דובאי החל נותן את אותותיו בשוקי אירופה.
כתוצאה מכך, גדלו יתרות המכירה בחסר על מדד המעו"ף מ-356.8 מיליון שקלים בשבוע שהסתיים ב-19 בנובמבר ל-500.8 מיליון שקלים נכון ל-26 בנובמבר - זינוק של 40.4%, שהינו הגדול ביותר מאז ה-21 במאי (גם שלוקחים בחשבון עלייה של 1.3% בשבוע האחרון). כמו כן, מדובר בחשיפה הגדולה ביותר מאז הגיעו השורטים לרמה של 524.4 מיליון שקלים, באותו התאריך.
עליות באסיה
באסיה רשם הבוקר מדד הניקיי עליה של 0.38%, מדד ההאנג סנג התקדם ב-0.8% ובורסת שנחאי עלתה ב-1.38%.
מניות במרכז
מניית אפריקה נסחרה בתנודתיות. המניה פתחה בעלייה של כ-4%, עברה לירידה של עד 3% ובסיום סגרה ללא שינוי. הבוקר התקיים דיון בבית המשפט בעניין הסדר החוב של אפריקה.
מניות כיל והחברה לישראל נסחרו בצד הירוק, בעקבות העליות החדות בסקטור הדשנים בוול סטריט. דירקטוריון חברת צים הודיע אתמול (ג') על החלטתו למנות את ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל השולטת בצים, לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון במקומו של עידן עופר. כאמור, ניר גלעד יחליף בתפקיד את עידן עופר, אשר כיהן כדירקטור בחברה ב-5 שנים האחרונות. הסיבה למינוי, כך דיווחה החברה לישראל, היא הודעתו של עידן עופר על התפטרותו מהתפקיד ואף דירקטוריון החברה.
עוד בלטו בצד הירוק מניות מכתשים אגן, סלקום וכור ומנגד רשמו ירידות חדות מניות אסם, מגדל ביטוח, פז נפט ושטראוס.
מנית ביוסל רשמה ירידה חדה במחזור ער. המשקיעים בפרוטליקס (סימול: PLX) התאכזבו אתמול מהסכם השת"פ עליו חתמה החברה עם חברת התרופות הגדולה בעולם פייזר ושלחו את מניית החברה לירידה חדה של יותר מ-13% אשר משקפת לחברת הביומד הישראלית, הצפויה לקבל החודש אישור FDA לתרופת הגושה שפיתחה, שווי שוק של 657 מיליון דולר.
מניית לאומי סגרה יום תנודתי בעליה קלה. ליאור רבינוביץ', אנליסט הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, פרסם היום עדכון לסקירה שלו על מניות הבנק. רבינוביץ' אומר כי הדוח הפתיע לטובה, ומצב הבנק לקראת שנת 2010 נראה טוב. "הלימות ההון הגבוהה של בנק לאומי תאפשר עמידה בתנאי בזל 2, חלוקת דיבידנד וגידול באשראי".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
