מעריב משתפר אבל עדיין מפסיד: הפסד נקי של כ-11 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת מעריב ממשיכה להפסיד, אבל פחות. החברה פרסמה הבוקר (ג') את תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה, מהם עולה כי ההפסד הנקי ברבעון הסתכם בכ-11.2 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה העליונה דיווח מעריב על צמצום של 8.5% בהכנסות לרמה של כ-98.4 מיליון שקל ברבעון, לעומת 107.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת 90.1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. הירידה נובעת בעיקר מקיטון בהכנסות ממודעות, עבודות דפוס והכנסות אחרות.
צמצום עלות המכר ברבעון, על רקע הפחתה בהוצאות השכר, הביאה לשיפור ברווח הגולמי שהסתכם בכ-25.8 מיליון שקל לעומת כ-22 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ירידה נרשמה גם בסעיפי הוצאות מכירה ושיווק והוצאות הנהלה וכלליות כך שההפסד התפעולי הצטמק מ-18.2 מיליון שקל לכ-8 מיליון שקל בלבד ברבעון האחרון. בהוצאות המימון נרשמה ירידה של כ-51.5% לרמה של כ-3.3 מיליון שקל ברבעון.
כמו כן, דיווחה מעריב דיווחה על צמצום משמעותי של ה- EBITDA השלילי שעמד על 0.9 מיליון שקל ברבעון המדווח, וזאת בהשוואה ל- EBITDA שלילי בסך של 11.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ברבעון המדווח הצליחה החברה לשפר משמעותית את התזרים השלילי מפעילות שוטפת 3.5 מיליון שקל לעומת 11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת 14.1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה.
בתשעה החודשים הראשונים של 2009 הסתכמו ההכנסות בסך של כ-285 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לסך של 319.3 מיליון שקל, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 רשמה החברה הפסד בהיקף של כ-49 מיליון שקל בהשוואה להפסד של כ-71.1 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 .
במהלך הרבעון השני של השנה העניקה החברה לעובדים אופציות בהיקף של עד 5% מהון מניות של החברה (על בסיס דילול מלא), וזאת בין היתר כפיצוי על ויתור העובדים על חלק משכרם.
במסגרת יישום תוכנית הרה ארגון בחברה חוזקה לאחרונה השדרה הניהולית. לאחרונה הצטרפה לחברה המנכ"לית רו"ח אוה מדז'יבוז', אשר שמשה בתפקידיה האחרונים כסמנכ"לית פיתוח עסקי ופיננסים ב"קשת" וכמנכ"לית רדיו תל אביב FM102. כמו כן, ביוני השנה מונה לעורך "מעריב" יואב צור, אשר שימש במשך שנים כעורך הראשי של רשת מקומוני "זמן מעריב". רו"ח אודי שניג, אשר בתפקידו האחרון שימש כמשנה למנכ"ל בניו פארם, מונה לסמנכ"ל הכספים.
מנכ"ל מעריב, אוה מדז'יבוז': "תוכנית ההערכות בחברה אכן נותנת את אותותיה כפי שניתן לראותם בדו"חות אלה. קבוצת אנשים חדורת מוטיבציה ומטרה פועלת מדי יום, שעה שעה, ומתקדמת אל עבר יעדי הרווחיות, אותם הצבנו אל מול עינינו. העיתון היומי, כמו גם אתר האינטרנט והמגזינים ממשיכים להתחדש ולחדש, זאת לצד פרויקטים מגוונים המתוכננים למהלך השנה הקרובה".
נציין כי על מנת להתמודד עם הקשיים בפעילות החברה, ביצעה מעריב במהלך שנת 2008 פעולות התייעלות שונות, אשר גובשו לכדי תוכנית היערכות חדשה ומקיפה בכל אגפי החברה, הכוללת רה ארגון בכל אגפי החברה, שינוי מבני שתואם את האתגרים העתידיים, חיזוק אגף הסחר האחראי בין היתר למכירת מודעות והפחתת הוצאות תפעוליות שונות, כגון חיסכון בחמרי גלם והפחתת הוצאות השכר.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
