רון אייכל: אם מדד אוקטובר לא יפתיע לרעה, הריבית תישאר ללא שינוי גם החודש
בנק ישראל פרסם אתמול (ב') את פרוטוקול דיוני ההנהלה המצומצמת של הבנק, טרם החלטת הריבית לחודש נובמבר. מהדיון עולה כי חבר הנהלה בודד, מתוך ארבעה, המליץ לנגיד להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס. שאר המשתתפים בדיון המליצו לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי.
רון אייכל, כלכלן המאקרו ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, אומר כי "הטיעונים בעד העלאת הריבית נומקו בכך שרמתה היא נמוכה מאוד, בהתחשב בכך שהערכות האינפלציה בשנת 2010 צפויות להיות במרכז היעד והצמיחה הצפויה לשנה הנדונה הן מעל ל-2%. כמו כן, לדעתו רמת הריבית מתאימה למצב בו המשק נמצא במיתון קשה ומתמשך, ולאור סביבת הפעילות והאינפלציה יש מקום להעלותה".
שלושת חברי ההנהלה האחרים המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי, על רקע עלייתה של האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ללא השפעת המסים, בדומה לאמצע היעד. להערכתם, גם חרף חריגה מהיעד בחודשים הקרובים , בניכוי הגזירות הכלכליות זו תישאר בתוך היעד. יתר על כן, הפעילות הכלכלית המתונה ושיעור האבטלה הגבוה ימתנו את הלחצים האינפלציוניים בשנה הקרובה.
כמו כן, צוין כי בבנק ישראל מעוניינים להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית תוך הפעלת מדיניות של רכישת מט"ח בהתאם לצורך. לפיכך, אי העלאת ריבית פועלת להפחתת היצע של מט"ח בשוק. בבנק מציינים כי חרף ההתאוששות והצמיחה בישראל, עדיין קיימת אי ודאות לגבי עצמת תהליך ההתאוששות.
אייכל מציין כי מן הפרוטוקול ומדברים שנשאו בתקשורת הן הנגיד והן המשנה לנגיד (פרופ' צבי אקשטיין) ניתן להניח כי בבנק ישראל מאוד לא מעוניינים להעלות את הריבית בשלב זה. למרות שהיה נראה בשלהי אוגוסט כי בנק ישראל מתחיל מהלך של ריסון מוניטרי, העובדה כי ציפיות האינפלציה הן בתוך היעד וישנה אי ודאות לגבי מידת ההתאוששות של הכלכלה העולמית והמקומית בוחרים בבנק ישראל, בשלב זה, להמשיך ולתמוך בצמיחה.
לאור זאת, "ניתן להסיק כי העלאת הריבית לחודש ספטמבר הייתה אירוע חד-פעמי שנבע במיוחד מהמדדים הגבוהים שנרשמו בחודשיים שלפני כן ( יוני- 0.9%, יולי- 1.1%) ובצפי למדד אוגוסט גבוה (עלה ב-0.5%)".
כפי הנראה כעת, אומר אייכל, בנק ישראל צפוי בסוף החודש להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי. עם זאת, החלטת הריבית לחודש דצמבר תושפע במיוחד ממדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. הפתעה משמעותית כלפי מעלה (צפי שלו לעלייה של 0.3%) עלולה להגביר את הסבירות לעליית ריבית.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
