המשבר הכריע את לבייב: אפריקה הולכת להסדר חוב, "חובת הזהירות מחייבת הידברות עם מחזיקי האג"ח"

כך נכתב בדו"חות שפרסמה הלילה החברה. אפריקה הציגה הפסד של 1.3 מיליארד שקלים, מעט פחות מההפסד הצפוי לפי אזהרת הרווח
יוסי פינק |

חברת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, פרסמה הלילה (שעת 1:41) את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה אומנם רשמה הפסד אדיר של 1.51 מיליארד שקלים (ההפסד שמיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-1.3 מיליארד שקלים, מעט פחות הההפסד הצפוי לפי אזהרת הרווח) אבל זו לא הדרמה בדו"ח הזה. החלק המשמעותי יותר הוא הסעיף בו אפריקה אומרת כי בכוונתה להתחיל בהליך של בחינה וארגון מחדש של מצבת ההתחייבויות שלה מול מחזיקי האג"ח, במילים אחרות - אפריקה הולכת ל'הסדר חוב'.

תחת הכותרת "המשבר הפיננסי הגלובלי", נכתב בדו"ח שפרסמה הלילה אפריקה, כי מאז החרפת המשבר והירידה הדרסטית במחירי נכסי הנדל"ן ברחבי העולם, פעלה החברה באופן נימרץ למימוש נכסים במחירי ראויים וזאת לשם הבטחת יכולתה לפרוע את התחיבויותיה הפיננסיות. לשם המחשה, נכתב בדו"ח, כי מאז ינואר 2008 פרעה החברה התחיבויות בסך 3.3 מיליארד שקלים, בעיקר למחזיקי האג"ח.

עם זאת, בדו"ח נכתב כי לא ניתן להתעלם מהתמשכות המשבר בשווקים העיקריים בהן פועלת אפריקה ובתוך כך מתלות החברה במימוש נכסים לצורך יכולת העמידה בהתחייבויות. כך נכתב בדו"ח: "בשלב זה לא ניתן לעמוד על שיפור בתנאי השוק בשווקים העיקריים בהן פועלת החברה, כגון רוסיה או ארה"ב".

עוד נכתב כי אי וודאות זו צפויה עוד להחליש את עמדת המיקוח של אפריקה מול רוכשים פוטנציאלים. "עניין זה בשילוב עם המועדים הקשיחים של פירעון ההתחייבויות, עלול להקשות על מיצוי המו"מ למכירת נכסים במחירים סבירים", כך ניכתב בדו"ח.

בשורה התחתונה, בדו"ח נכתב, שחור על גבי לבן, כי בראיה ארוכת טווח, קיימת אי וודאות באשר ליכולתה של החברה להמשיך וליישם את התוכנית למימוש נכסים לאורך כל תקופת ההתחייבות בהיקף הנדרש לשם פירעון מלוא ההתחייבויות העתידיות.

"דירקטריון החברה אישר את המלצת הנהלת החברה, לפיה לשם מתן מענה הולך לסיכונים ולצורך שיפור סיכויי החברה בהתמודדותה פירעון התחיבויותיה, חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת את החברה להתחיל בהליך של בחינה וארגון מחדש של מצבת התחיבויותיה כלפי מחזיקי החוב תוך הידברות על מחזיקי אגרות החוב של החברה", כך נכתב בדו"ח.

עוד נכתב, כי להערכת הנהלת החברה, ככל שתגובש תכנית לארגון מחדש של מצבת התחייבויותיה של החברה כלפי כלל מחזיקי אגרות החוב, ותיושם בהצלחה, ניתן להניח שהחברה תהא ערוכה, מבחינת מבנה ההון שלה, מצבת החוב, איכות נכסיה והיכולות הניהוליות והביצועיות של ההון האנושי שבה, להמשך יזמות, פיתוח נכסי החברה ופעילויותיה, לשיפור תזרים המזומנים השוטף ולהמשך יצירת שווי לנכסי החברה וערך לבעלי המניות ולבעלי החוב

נזכיר, כי נכון לסוף המחצית הראשונה של 2009, יתרת ההתחייבויות של אפריקה הינה 11.5 מיליארד שקלים.

תוצאות הפעילות

כאמור, ההפסד המיוחס לבעלי המניות בחברה הסתכם ברבעון השני בכ- 1.3 מיליארד שקל ובכ- 0.7 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2009. בחברה מסבירים כי ההפסד ברבעון נובע בעיקר מהפחתה בסעיף נדל"ן להשקעה בהקמה בהיקף של כ- 1.3 מיליארד שקל וכן בשל הוצאות מימון גבוהות עקב עליית מדד המחירים לצרכן.

ההפסד מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 1.3 מיליארד שקל ונובע בעיקרו מההפחתה בסעיף נדל"ן להשקעה להקמה. במחצית הראשונה של שנה רשמה החברה רווח מיזמות נדל"ן של כ- 288 מיליון שקל, וזאת בעיקר בשל ההשפעה של היישום לראשונה של התיקון ל-IAS 40 בדבר נדל"ן להשקעה בהקמה.

הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם ברבעון בכ- 86 מיליון שקל, לעומת כ- 110 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מהשכרה והפעלת נכסים במחצית הראשונה של 2009 הסתכם בכ- 184 מיליון שקל, לעומת כ- 202 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מהכללת ההפסד התפעולי של פרויקט הטיימס שסווג הרבעון לראשונה כנדל"ן להשקעה.

הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, לעומת כ- 77 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה במחצית הראשונה של 2009 הסתכם בכ- 35 מיליון שקל לעומת כ- 107 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מירידה במחירי המכירה כתוצאה מירידה חדה במחירי הפלדה וכן מירידה בביקושים.

החברה דיווחה על הפסד מחברות כלולות שהסתכם בכ- 55 מיליון שקל, אשר נובע בעיקר מהפחתות שנעשו ברוסיה וארה"ב. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח מחברות כלולות בכ- 37 מיליון שקל.

ההון העצמי מצטמק

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום 30 ביוני 2009 הסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.7 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2008. הירידה נובעת בעיקר מההפסד המדווח בחציון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.