המשבר הכריע את לבייב: אפריקה הולכת להסדר חוב, "חובת הזהירות מחייבת הידברות עם מחזיקי האג"ח"

כך נכתב בדו"חות שפרסמה הלילה החברה. אפריקה הציגה הפסד של 1.3 מיליארד שקלים, מעט פחות מההפסד הצפוי לפי אזהרת הרווח
יוסי פינק |

חברת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, פרסמה הלילה (שעת 1:41) את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה אומנם רשמה הפסד אדיר של 1.51 מיליארד שקלים (ההפסד שמיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-1.3 מיליארד שקלים, מעט פחות הההפסד הצפוי לפי אזהרת הרווח) אבל זו לא הדרמה בדו"ח הזה. החלק המשמעותי יותר הוא הסעיף בו אפריקה אומרת כי בכוונתה להתחיל בהליך של בחינה וארגון מחדש של מצבת ההתחייבויות שלה מול מחזיקי האג"ח, במילים אחרות - אפריקה הולכת ל'הסדר חוב'.

תחת הכותרת "המשבר הפיננסי הגלובלי", נכתב בדו"ח שפרסמה הלילה אפריקה, כי מאז החרפת המשבר והירידה הדרסטית במחירי נכסי הנדל"ן ברחבי העולם, פעלה החברה באופן נימרץ למימוש נכסים במחירי ראויים וזאת לשם הבטחת יכולתה לפרוע את התחיבויותיה הפיננסיות. לשם המחשה, נכתב בדו"ח, כי מאז ינואר 2008 פרעה החברה התחיבויות בסך 3.3 מיליארד שקלים, בעיקר למחזיקי האג"ח.

עם זאת, בדו"ח נכתב כי לא ניתן להתעלם מהתמשכות המשבר בשווקים העיקריים בהן פועלת אפריקה ובתוך כך מתלות החברה במימוש נכסים לצורך יכולת העמידה בהתחייבויות. כך נכתב בדו"ח: "בשלב זה לא ניתן לעמוד על שיפור בתנאי השוק בשווקים העיקריים בהן פועלת החברה, כגון רוסיה או ארה"ב".

עוד נכתב כי אי וודאות זו צפויה עוד להחליש את עמדת המיקוח של אפריקה מול רוכשים פוטנציאלים. "עניין זה בשילוב עם המועדים הקשיחים של פירעון ההתחייבויות, עלול להקשות על מיצוי המו"מ למכירת נכסים במחירים סבירים", כך ניכתב בדו"ח.

בשורה התחתונה, בדו"ח נכתב, שחור על גבי לבן, כי בראיה ארוכת טווח, קיימת אי וודאות באשר ליכולתה של החברה להמשיך וליישם את התוכנית למימוש נכסים לאורך כל תקופת ההתחייבות בהיקף הנדרש לשם פירעון מלוא ההתחייבויות העתידיות.

"דירקטריון החברה אישר את המלצת הנהלת החברה, לפיה לשם מתן מענה הולך לסיכונים ולצורך שיפור סיכויי החברה בהתמודדותה פירעון התחיבויותיה, חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת את החברה להתחיל בהליך של בחינה וארגון מחדש של מצבת התחיבויותיה כלפי מחזיקי החוב תוך הידברות על מחזיקי אגרות החוב של החברה", כך נכתב בדו"ח.

עוד נכתב, כי להערכת הנהלת החברה, ככל שתגובש תכנית לארגון מחדש של מצבת התחייבויותיה של החברה כלפי כלל מחזיקי אגרות החוב, ותיושם בהצלחה, ניתן להניח שהחברה תהא ערוכה, מבחינת מבנה ההון שלה, מצבת החוב, איכות נכסיה והיכולות הניהוליות והביצועיות של ההון האנושי שבה, להמשך יזמות, פיתוח נכסי החברה ופעילויותיה, לשיפור תזרים המזומנים השוטף ולהמשך יצירת שווי לנכסי החברה וערך לבעלי המניות ולבעלי החוב

נזכיר, כי נכון לסוף המחצית הראשונה של 2009, יתרת ההתחייבויות של אפריקה הינה 11.5 מיליארד שקלים.

תוצאות הפעילות

כאמור, ההפסד המיוחס לבעלי המניות בחברה הסתכם ברבעון השני בכ- 1.3 מיליארד שקל ובכ- 0.7 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2009. בחברה מסבירים כי ההפסד ברבעון נובע בעיקר מהפחתה בסעיף נדל"ן להשקעה בהקמה בהיקף של כ- 1.3 מיליארד שקל וכן בשל הוצאות מימון גבוהות עקב עליית מדד המחירים לצרכן.

ההפסד מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 1.3 מיליארד שקל ונובע בעיקרו מההפחתה בסעיף נדל"ן להשקעה להקמה. במחצית הראשונה של שנה רשמה החברה רווח מיזמות נדל"ן של כ- 288 מיליון שקל, וזאת בעיקר בשל ההשפעה של היישום לראשונה של התיקון ל-IAS 40 בדבר נדל"ן להשקעה בהקמה.

הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם ברבעון בכ- 86 מיליון שקל, לעומת כ- 110 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מהשכרה והפעלת נכסים במחצית הראשונה של 2009 הסתכם בכ- 184 מיליון שקל, לעומת כ- 202 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מהכללת ההפסד התפעולי של פרויקט הטיימס שסווג הרבעון לראשונה כנדל"ן להשקעה.

הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, לעומת כ- 77 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה במחצית הראשונה של 2009 הסתכם בכ- 35 מיליון שקל לעומת כ- 107 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מירידה במחירי המכירה כתוצאה מירידה חדה במחירי הפלדה וכן מירידה בביקושים.

החברה דיווחה על הפסד מחברות כלולות שהסתכם בכ- 55 מיליון שקל, אשר נובע בעיקר מהפחתות שנעשו ברוסיה וארה"ב. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח מחברות כלולות בכ- 37 מיליון שקל.

ההון העצמי מצטמק

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום 30 ביוני 2009 הסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.7 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2008. הירידה נובעת בעיקר מההפסד המדווח בחציון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.