מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.

במהלך הדיון נחשפה טענה של גבאי לפיה המשטרה ביקשה ממנו להעביר מידע נגד בר-דוד כדי לסיים את מעצרו. עו"ד משה זכות, פרקליטו של גבאי, טען כי גבאי סומן כמטרה וכי החקירה מתמקדת גם בקשריו עם גורמים פוליטיים, בהם שר התרבות והספורט מיקי זוהר. לפי גרסת ההגנה, גבאי אינו בעל השפעה כפי שנטען, והקשרים והכוח שיוחסו לו בחשדות, אינם קיימים בפועל.

נציגי המשטרה טענו כי ישנם ממצאים נוספים, בהם שיחות מוקלטות, המלמדות על קשרים בין גבאי לבר-דוד, וכי ההסתדרות פעלה באופן שלא תאם את ייעודה כארגון עובדים. לפי דבריהם, המינויים בה הסתמכו לעיתים על שיקולים שאינם מקצועיים, ומונו אנשים חסרי הכשרה מתאימה. עוד נמסר כי יש כ-50 פעולות חקירה נוספות שיש להשלים.

המשטרה מסרה כי בוצעו עד כה יותר מ-160 פעולות חקירה, נגבו 194 הודעות מכ-120 נחקרים ועדים, וכי התיק כולל מידע רב. בדיון נמסר כי ישנם פערים מהותיים בין הגרסאות של החשודים, ושהחקירה מתבצעת במספר מישורים. נציגי המשטרה טענו כי קיימת אפשרות להשפעה על עדים והשמדת ראיות, ולכן נדרש להאריך את המעצר.

השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי מתקיימת עילת מעצר בשל חשש לשיבוש מהלכי חקירה. לדבריה, החומר שנאסף עד כה מצביע על כך שההסתדרות נוהלה באופן ריכוזי, תוך קבלת החלטות שאינן תואמות את עקרונות ניהול התקין. היא ציינה כי החשדות כוללים טובות הנאה, וכי יש אינדיקציות מסוימות לכך שמדובר במערכת יחסים מושחתת. ובמילים שלה - "דומה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי, אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד."

לצד הארכת מעצרם של בר-דוד וגבאי, הוארך גם מעצרה של אשתו של בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עד יום רביעי, ולאחר מכן תשהה במעצר בית. גם בנו של גבאי, אסף גבאי, נחקר בפרשה, ומעצרו הוארך.

החקירה מתבצעת על ידי יחידת להב 433. ראש היחידה, ניצב מני בנימין, מסר עם תחילתה של החקירה הגלויה כי מדובר בבדיקה מקיפה, אשר כללה פעולות חקירה ממושכות. בפרשה נחקרו גם בכירים בהסתדרות, עובדי רשויות מקומיות, ראשי ועדים וחברות ממשלתיות.

השופטת ציינה כי בתיק קיימות ראיות ראשוניות בחלק מהחשדות. עוד נמסר כי ייתכנו השלכות על מינויים נוספים שנעשו במסגרת ההסתדרות והגופים הקשורים אליה. ההליך יימשך בימים הקרובים, ובמסגרתו תיבדק גם מעורבותם של גורמים פוליטיים נוספים, בהם כאמור השר זוהר ואחרים.

המשטרה הודיעה כי בכוונתה להגיש בקשות נוספות להארכת מעצר של חשודים נוספים, בהתאם להתקדמות החקירה. נכון לעכשיו, לא נמסרו פרטים נוספים בנוגע לתיקי משנה אחרים או להיתכנות של כתבי אישום.

הדיונים הקרובים צפויים לעסוק בהיקף הראיות, בזיהוי תשתית להמשך הליך פלילי ובבחינת טענות החשודים בדבר קשריהם עם גורמים נוספים. בינתיים, הנחקרים המרכזיים – כולל יו"ר ההסתדרות – יישארו במעצר עד לקבלת החלטות נוספות.

לפי המשטרה, יש כוונה לבדוק גם היבטים נוספים של התנהלות ההסתדרות, כולל מבנה המכרזים הפנימיים, העסקת קרובי משפחה והשפעת גורמים חיצוניים על מינויים בגופים ציבוריים.