אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.

בהראל מוסיפים כי “התמונה הכלכלית מתבהרת ומצביעה על צמיחה חזקה ברבעון השלישי, אך ללא סימנים להתפרצות מחודשת בביקושים”. לדבריהם, נתוני האשראי מלמדים על התייצבות, והחזרה לשגרה לא לוותה בגל רכישות צרכניות משמעותי, “הצרכנים עדיין זהירים, אך הצמיחה מתבססת על תשתית כלכלית רחבה יותר, לא על בום צרכני רגעי”.

במיטב מציינים כי הם צופים עלייה של 0.6% במדד אוקטובר, ירידה של 0.4% בנובמבר וירידה נוספת של 0.1% בדצמבר, רצף שממחיש מגמת התמתנות ברורה של האינפלציה לקראת סוף השנה. “המדדים הקרובים צפויים לשמור על סביבת אינפלציה נמוכה, ללא סימנים להתפרצות ביקושים או לזעזוע מחירים”, נכתב בסקירה. במיטב מדגישים כי לצד ההתמתנות בצד המחירים, גם התמונה הפיסקלית של ישראל משתפרת: שיפור תחזית הדירוג ל‘יציבה’, הירידה בפרמיית הסיכון והערכת גירעון נמוך מהצפי, כל אלה יוצרים סביבה נוחה לבנק ישראל להתחיל בתהליך הפחתת ריבית, מבלי לחשוש מלחצי מחירים.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

בשורה התחתונה

כל עוד לא תירשם הפתעה מהותית במדד הקרוב, ללא התפרצות אינפלציונית באחד הסעיפים ה"דביקים", כל הנתונים שבשטח מצביעים על סביבה שתומכת בהורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה. ההתחזקות בשקל, הירידה בפרמיית הסיכון, התמתנות הצריכה, הציפיות לאינפלציה ולגירעון נמוך יותר, והכי חשוב ירידת אי הוודאות מהמלחמה, מצביעים כי המדיניות יכולה להתחיל להשתחרר. האיתות הרשמי לכך עשוי להגיע כבר בסוף השבוע, עם פרסום המדד.