
המדינה תקצה 44 מיליון שקל להקמת מאגרי נתונים ותשתית AI
קול קורא של הרשות לחדשנות יממן פרויקטים בכ-44 מיליון שקל במטרה להנגיש מאגרי נתונים איכותיים למחקר, פיתוח ותשתית AI, בעיקר בתחומי האגרוטק, הבריאות, התעשייה והאקלים
הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה, משיקה קול קורא להקמה והנגשה של מאגרי נתונים ממוקדים וממוספרים, עם תמיכה של עד 44 מיליון שקל. המטרה היא להפוך נתונים גולמיים לחומר בסיס איכותי לשימוש חוקרים, חברות סטארט‑אפ
וגופים תעשייתיים בישראל, וליצור בסיס איתן לפיתוח אלגוריתמים מתקדמים, חיזוי תהליכים, פתרונות לאתגרי האקלים ועוד.
בתחום האגרוטק, ייאספו נתונים על קרקע, אקלים, סוגי גידולים, מזיקים וטכנולוגיות חקלאיות, כולל חיישנים ולוויינים. ההנגשה הזו תאפשר לפתח
כלים מבוססי דאטה שיכנסו לחקלאות החכמה, יגיבו לשינויים אקלימיים ויחזקו את היציבות התעשייתית. יתרה מכך, ההשקעה במנהלת תקומה משלבת שיקום עם חוסן כלכלי – כולל בחיזוק יישובי העוטף באמצעות תעסוקה וחדשנות מקומית.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "נתונים הם החומר הגולמי לאימון מודלי בינה מלאכותית שיוצרים פתרונות פורצי דרך בתחומים רבים - במזון, בתחבורה, בבריאות, בביטחון ובתעשייה. הקול הקורא הזה נועד להפוך את מאגרי הנתונים של מדינת ישראל ממשאבים סגורים למנועים פתוחים של חדשנות. הנגשה רחבה של נתונים איכותיים תניב פיתוחים מהירים, ותחזק את מקומה של ישראל כמעצמת AI גלובלית".
מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "כחלק מהעיסוק המתמשך של המשרד בחיזוק מנועי הצמיחה של המשק הישראלי הבנו כי דאטה היא הנפט החדש. כדי לאפשר לחברות הישראליות לפתח מוצרים פורצי דרך ולהתחרות בשווקים הבינלאומיים בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להנגיש לחברות תשתית דאטה איכותית. זה המאמץ שאנחנו גאים להשיק יחד עם משרדי ממשלה אחרים ויאיץ פיתוח של תשתית שכזאת עבור החברות".
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- רשות החדשנות תקים חממות דיפ-טק בסכום של עד 40 מיליון שקל לחממה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: ״מנהלת תקומה אשר הוקמה כדי לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר - אך תהליך השיקום חייב לכלול לא רק בנייה מחודשת של בתים ותשתיות, אלא גם חיזוק עתידי של היישובים דרך תעסוקה, חדשנות והזדמנויות. ההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגי של ישראל. זוהי הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד של פגיעה למוקד של מצוינות וחדשנות" .
אורן
לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: “החקלאות של המחר נשענת על בינה חקלאית (Smart Agriculture Intelligence) ודאטה איכותי. לראשונה בישראל, אנו מקימים תשתית Data-Nation חקלאית – מערכת מאוחדת של נתוני קרקע, לוויינים, חיישנים ושרשרת אספקה, שתאפשר פיתוח
טכנולוגיות מבוססות AI, לחיזוי איומים, שיפור פריון והתמודדות עם משבר האקלים. כך נבטיח חקלאות חכמה, יציבה ומובילה בעולם משתנה".
סיכום ומילת ביקורת
בסופו של דבר, מטרת הקול הקורא וההשקעה היא מבורכת. המהלך נועד כדי להקים תשתית נתונים לאומית מתקדמת שתשמש בסיס לאימון מודלים של בינה מלאכותית, פיתוח תובנות, מוצרים, שירותים וטכנולוגיות חדשות. אבל נשאלת השאלה, מדוע אנחנו שומעים על 68 מיליון שקל שיוקצו לשיפור קליטה סלולרית ברכבת ישראל, ואילו כשמדובר על פרויקט שאמור להזניק את ישראל לחזית הטכנולוגיה אנחנו שומעים על 44 מיליון שקל בצורה של קול קורא? זוהי שאלה שצריכה להישאל באופן כללי על סדרי עדיפויות, אבל כשמדובר על השקעות בתשתיות של בינה מלאכותית, מספיק להסתכל קצת דרומה ולראות הסכם של 600 מיליארד דולר שנחתם בין ארה"ב לסעודיה, הכולל השקעות בתחומי הביטחון, התשתיות והבינה המלאכותית ולראות שאותם 44 מיליון שקל הם טיפה בים של השקעות בינלאומיות. וזה כמובן, מבלי לזלזל בשום שקל או מיזם טכנולוגי שיתבסס על אותם כספים שמקצה המדינה.
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
ובכל זאת, נסכם את הפרויקט עצמו: המאגר יתבסס על שילוב בין נתונים היסטוריים מהמגזר הציבורי והפרטי לבין מידע חדש שייאסף באופן יזום, תוך הפיכתו ממידע גולמי לנתונים מנותחים, מסודרים, בטוחים ונגישים. זהו מהלך משותף לארבעה גופים ממשלתיים - רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה - שמבינים כי בעידן הבינה המלאכותית, נתונים הם תשתית אסטרטגית.
שישה מנועי צמיחה לאומיים ירוכזו תחת תשתית זו: מדעי החיים ובריאות, ייצור מתקדם, דזרטק ואקלים, אגרוטק, פודטק, וביטחון והייטק. כל תחום יזכה למאגרים ייעודיים שממלאים פערים באקוסיסטם הישראלי. המהלך נועד לאפשר צמיחה מהירה של יזמים, חוקרים וחברות צעירות תוך ניצול יתרונות של שיתוף מידע והיקפי נתונים גדולים.
- 1.די כבר עם קשקוש האקלים הזה אירופה כבר פשטה רגל בגלל זה (ל"ת)אלון 13/07/2025 13:00הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."