המדינה תקצה 44 מיליון שקל להקמת מאגרי נתונים ותשתית AI

הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה, משיקה קול קורא להקמה והנגשה של מאגרי נתונים ממוקדים וממוספרים, עם תמיכה של עד 44 מיליון שקל. המטרה היא להפוך נתונים גולמיים לחומר בסיס איכותי לשימוש חוקרים, חברות סטארט‑אפ וגופים תעשייתיים בישראל, וליצור בסיס איתן לפיתוח אלגוריתמים מתקדמים, חיזוי תהליכים, פתרונות לאתגרי האקלים ועוד.

בתחום האגרוטק, ייאספו נתונים על קרקע, אקלים, סוגי גידולים, מזיקים וטכנולוגיות חקלאיות, כולל חיישנים ולוויינים. ההנגשה הזו תאפשר לפתח כלים מבוססי דאטה שיכנסו לחקלאות החכמה, יגיבו לשינויים אקלימיים ויחזקו את היציבות התעשייתית. יתרה מכך, ההשקעה במנהלת תקומה משלבת שיקום עם חוסן כלכלי – כולל בחיזוק יישובי העוטף באמצעות תעסוקה וחדשנות מקומית.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "נתונים הם החומר הגולמי לאימון מודלי בינה מלאכותית שיוצרים פתרונות פורצי דרך בתחומים רבים - במזון, בתחבורה, בבריאות, בביטחון ובתעשייה. הקול הקורא הזה נועד להפוך את מאגרי הנתונים של מדינת ישראל ממשאבים סגורים למנועים פתוחים של חדשנות. הנגשה רחבה של נתונים איכותיים תניב פיתוחים מהירים, ותחזק את מקומה של ישראל כמעצמת AI גלובלית". 

מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "כחלק מהעיסוק המתמשך של המשרד בחיזוק מנועי הצמיחה של המשק הישראלי הבנו כי דאטה היא הנפט החדש. כדי לאפשר לחברות הישראליות לפתח מוצרים פורצי דרך ולהתחרות בשווקים הבינלאומיים בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להנגיש לחברות תשתית דאטה איכותית. זה המאמץ שאנחנו גאים להשיק יחד עם משרדי ממשלה אחרים ויאיץ פיתוח של תשתית שכזאת עבור החברות". 

• הראל בשותפות עם רשות החדשנות: תגדיל השקעות בקרנות Early Stage
• הנתונים נחשפים: מעל 8,000 הייטקיסטים עזבו את הארץ במלחמה

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: ״מנהלת תקומה אשר הוקמה כדי לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר - אך תהליך השיקום חייב לכלול לא רק בנייה מחודשת של בתים ותשתיות, אלא גם חיזוק עתידי של היישובים דרך תעסוקה, חדשנות והזדמנויות. ההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגי של ישראל. זוהי הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד של פגיעה למוקד של מצוינות וחדשנות" .

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: “החקלאות של המחר נשענת על בינה חקלאית (Smart Agriculture Intelligence) ודאטה איכותי. לראשונה בישראל, אנו מקימים תשתית Data-Nation חקלאית – מערכת מאוחדת של נתוני קרקע, לוויינים, חיישנים ושרשרת אספקה, שתאפשר פיתוח טכנולוגיות מבוססות AI, לחיזוי איומים, שיפור פריון והתמודדות עם משבר האקלים. כך נבטיח חקלאות חכמה, יציבה ומובילה בעולם משתנה".

סיכום ומילת ביקורת 

בסופו של דבר, מטרת הקול הקורא וההשקעה היא מבורכת. המהלך נועד כדי להקים תשתית נתונים לאומית מתקדמת שתשמש בסיס לאימון מודלים של בינה מלאכותית, פיתוח תובנות, מוצרים, שירותים וטכנולוגיות חדשות. אבל נשאלת השאלה, מדוע אנחנו שומעים על 68 מיליון שקל שיוקצו לשיפור קליטה סלולרית ברכבת ישראל, ואילו כשמדובר על פרויקט שאמור להזניק את ישראל לחזית הטכנולוגיה אנחנו שומעים על 44 מיליון שקל בצורה של קול קורא? זוהי שאלה שצריכה להישאל באופן כללי על סדרי עדיפויות, אבל כשמדובר על השקעות בתשתיות של בינה מלאכותית, מספיק להסתכל קצת דרומה ולראות הסכם של 600 מיליארד דולר שנחתם בין ארה"ב לסעודיה, הכולל השקעות בתחומי הביטחון, התשתיות והבינה המלאכותית ולראות שאותם 44 מיליון שקל הם טיפה בים של השקעות בינלאומיות. וזה כמובן, מבלי לזלזל בשום שקל או מיזם טכנולוגי שיתבסס על אותם כספים שמקצה המדינה. 

• "לאחר ראלי משמעותי, המניות בת"א כבר לא זולות כפי שהיו בעבר"
• חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ובכל זאת, נסכם את הפרויקט עצמו: המאגר יתבסס על שילוב בין נתונים היסטוריים מהמגזר הציבורי והפרטי לבין מידע חדש שייאסף באופן יזום, תוך הפיכתו ממידע גולמי לנתונים מנותחים, מסודרים, בטוחים ונגישים. זהו מהלך משותף לארבעה גופים ממשלתיים - רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה - שמבינים כי בעידן הבינה המלאכותית, נתונים הם תשתית אסטרטגית. 

שישה מנועי צמיחה לאומיים ירוכזו תחת תשתית זו: מדעי החיים ובריאות, ייצור מתקדם, דזרטק ואקלים, אגרוטק, פודטק, וביטחון והייטק. כל תחום יזכה למאגרים ייעודיים שממלאים פערים באקוסיסטם הישראלי. המהלך נועד לאפשר צמיחה מהירה של יזמים, חוקרים וחברות צעירות תוך ניצול יתרונות של שיתוף מידע והיקפי נתונים גדולים.