הטייקון שהפך לאיש העני במדינה; והאם הוא יחזיר את חובותיו?
התחנות בדרך למעלה ובדרך למטה; לנוחי דנקנר יש עדיין חוב של 400 מיליון שקל, האם יש סיכוי שהבנקים יקבלו את הכסף?
נוחי דנקנר, פעם אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, ליתר דיוק איש העסקים המוביל של ישראל ומי שהוביל את קונצרן אי.די.בי לשיאים, נמצא שוב במרכז סערה כלכלית ומשפטית. הוא מנהל מגעים עם בנקים לפריסת חוב של למעלה מ-400 מיליון שקל, ובמקביל מבקש מבית המשפט לבטל עיקולים בסך 51 מיליון שקל שהוטלו על חלקו בעיזבון אביו, יצחק דנקנר, שנפטר בשנה שעברה. לא ברור איך הוא ישלם את החוב שרובו ככולו נובע מהאמונה העיוורת שלו בקונצרן אי.די.בי והזרמת הכספים שלו לקונצרן כדי לנסות ולהבריא אותו.
הוא כל כך האמין והיה חדור מטרה שבדרך עשה עבירות שאולי אפילו נעשו בהיסח דעת, אבל הן טעויות קשות, לרות כפי שקבע בית המשפט - הרצת מניות. הוא רצה לתמוך בקונצרן שלו וגייס כספים "בהנפקת חברים" וכחלק מהתמיכה במניה ומתן רצפה לשווי הוא העלה את מחיר המניה יחד עם שותפים. הוא הואשם וישב בכלא ושוחרר ב-2018 ומאז הוא נעלם כמעט לחלוטין מעיני הציבור, עד עכשיו כשמתברר שיש לו בעיה בהחזר חובותיו.
תחילת הדרך: עלייתו של טייקון
נוחי דנקנר נולד לאחת המשפחות העשירות בישראל, שהקימה את אימפריית התעשייה והמסחר אי.די.בי בשנות ה-60. לאחר שסיים תואר במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, הוא הצטרף לעסק המשפחתי והפך ב-2003 ליו"ר אי.די.בי אחזקות, לאחר שרכש את השליטה בחברה תמורת 800 מיליון שקל. תחת ניהולו, אי.די.בי צמחה במהירות והפכה לקונגלומרט ענק שבשליטתו עמדו חברות כמו סלקום, שופרסל, כלל ביטוח ונכסים ובניין. בשיאה, שווי השוק של החברה הגיע למעל 10 מיליארד שקל ודנקנר נחשב לאחד האנשים החזקים בכלכלה הישראלית.
המשבר והנפילה: הרצת מניות ומאסר
הצרות החלו ב-2008, עם המשבר הפיננסי העולמי שפגע קשות באי.די.בי. החברה, שהייתה ממונפת מאוד, נקלעה לחובות של כ-8 מיליארד שקל לבנקים ולמחזיקי אג"ח, גם בגלל הרפתקאות פיננסיות והעיקרית שבהן רכישת כמות גדולה ממניות הבנק - קרדיט סוויס. מניות שיצרו לקבוצה הפסד של מיליארדים.
- הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
- דנקנר: סכום העיקול יופחת מ-50 מ' שקל ל-20 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2012 איבד דנקנר את השליטה בחברה לאחר מאבק משפטי עם נושים, וב-2013 היא הועברה לניהולם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. ב-2016 הורשע דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי – תוכנית שבה שילם לסוחרים כדי לנפח את מחיר המניה בצמוד להנפקה. הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל ולקנס של 800 אלף שקל. הוא שוחרר ב-2018 לאחר שריצה כשני שלישים מהעונש, והותיר מאחוריו אימפריה שקרסה ומוניטין שנהרס.
הסדר החוב: 510 מיליון שקל
לאחר שחרורו, דנקנר נאלץ להתמודד עם חובות אישיים עצומים שנבעו מערבויות שנתן לחובות אי.די.בי. ב-2016 הוא חתם על הסדר חוב עם חמישה בנקים – בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות ובנק זר (ששמו לא פורסם) – בהיקף של 510 מיליון שקל. על פי התצהיר שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא הצליח לפרוע עד כה 103 מיליון שקל מהחוב, תוך מאמצים כבירים שכללו מכירת ביתו, נכסים שקיבל מאמו, וסיוע כספי מאביו המנוח ומבני משפחה. הוא כתב במסמך לבית המשפט: "הצלחתי לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים בהם נקטתי במהלך תקופה זו, כדי לעמוד בהתחייבויתיי.
אך החוב הנותר, כ-407 מיליון שקל, ממשיך לרחף מעליו. בתצהירו הוא חשף: "אני מצוי בחודשים האחרונים בדיונים עם הבנקים לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב". לדבריו, המשא ומתן כולל התחשבות בנכסים
פוטנציאליים,
ובעיקר בזכויותיו בעיזבון אביו, שמוערך בעשרות מיליוני שקלים ומורכב בעיקר מנדל"ן הדורש השבחה. עם זאת, הוא טען כי העיקולים על העיזבון – שהוטלו בעקבות חזרתו מהסדר פשרה בתביעה ייצוגית על הרצת המניות – מסכנים את המשך ההסדר: "הותרת העיקולים על נכסי, ובעיקר על נכסי
עיזבון אבי ז"ל, מעמידה בסיכון את גיבוש ההסכמות במסגרת הסדר החוב, ועלולה ליצור קשיים בהמשך ביצועו עד כדי העמדתו לפירעון מיידי".
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העיקולים והמחלוקת המשפטית
העיקולים על עיזבון יצחק דנקנר, בסך 51 מיליון שקל, הוטלו לאחר שדנקנר חזר בו מהסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו ב-2016. למעקלים אין שום אינטרס לבטל את העיקולים כי משם אמורים להגיע הכספים המגיעים להם ולכן דנקנר פנה לבית המשפט.
מאז שוחרר מהכלא, דנקנר שמר על פרופיל נמוך. הוא עבר להתגורר בדירה צנועה יחסית בתל אביב, לאחר שמכר את אחוזתו המפוארת בהרצליה פיתוח ב-2016 תמורת כ-50 מיליון שקל. הוא ניסה להשקיע ולהוביל מיזמים קטנים, אך ללא הצלחה משמעותית. כך או אחרת, הוא שילם למעשה סדר גודל של 20% מחובותיו ועל פניו נראה שגם בהינתן הירושה הוא ישלם סדר גודל שנוסף של 10% אולי 15% נוספים (כשיש גם את התביעה הנגזרת). איך שלא מסתכלים על זה - האיש שהיה בצמרת העושר בישראל הפך להיות אחד העניים ביותר במדינה.
- 15.יוס הדוס 09/04/2025 19:49הגב לתגובה זורמאי נוכל.תאוות בצע זה מחלה.עד יום מותו לא יחזיר את הכספים.
- 14.אנונימי 09/04/2025 10:11הגב לתגובה זוהאיש העני במדינה בדיחה עצובה נראה שהוא יחזיר את החובות שלו בחלום הלילה...אזרח רגיל מחזיר תמיד ידענו שיש כמה סוגי אזרחים במדינת עולם שלישי שלנו.....
- 13.משה 09/04/2025 09:43הגב לתגובה זוחבל על האיש החכם הזה שהכול ירד לטימיון
- 12.רן 09/04/2025 08:42הגב לתגובה זושילם לחברה על טעויות לא שחיתות הבנקים שעשו עליו קופה צריכים לשחרר
- אנונימי 09/04/2025 10:14הגב לתגובה זומדוע פרגון הלוואות צריך להחזיר באם אי אפשר לא לוקחים אין מלך במדינת עולם שלישי שלנו ולכן אין נסיכים מעניין באם לך היו מוותרים על מיליונים כבדים....
- 11.בן 09/04/2025 07:55הגב לתגובה זוהיה בצמרת וחשב שלא יכול להיות ירידות ונפילות. קשה לחשוב בהגיון שאתה בצרות. במקום להיות עם משכורת טובה חי טוב ונהנה מהחיים עכשיו כל הזמן רודף אחרי ההפסדים ומקווה שהיום יהיה בסדר . מתפלל...מקווה. צריך גם לנסוע לרוח לתת לו את החשבוניות ולקחת את הצק. מתפלל שיהיה טוב.
- 10.אנונימי 08/04/2025 23:31הגב לתגובה זולקח הלוואות ושכח להחזיר. קיווה שימחקו לו כל החובות כמו החובות של הקיבוצים שנמחקו על ידי הבנקים.
- 9.אנונימי 08/04/2025 22:20הגב לתגובה זואתה ענק חחח
- 8.כמו שנפלנו באוסלו עם פרס כך נפלנו עם דנקנר שניהם חברים (ל"ת)ארייה 08/04/2025 18:50הגב לתגובה זו
- 7.זוכרים עם אוטבוס המשקיעים כשלצידו שמעון פרס נשיא המדינה תמונה שיווקית של אז (ל"ת)אודי 08/04/2025 18:48הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 08/04/2025 15:18הגב לתגובה זועזבו אני אפילו לא רוצה להזכר הוא גרם להמון אנשים עוגמת נפש קשה...מקווה שיענש מהשם יתברך נוחי דנקנר ארור תהיה לעד אני מטיל קללה על כל המשפחה שלך.חכה חכה
- כי אתה נעל. בטח הפסדת עודיותר בהשקעות אחרות (ל"ת)אנונימי 08/04/2025 19:08הגב לתגובה זו
- 5.היה חבר של ביבי (ל"ת)אנונימי 08/04/2025 14:00הגב לתגובה זו
- גם אולמרט וגם אהוד ברק וגם אביגדור ליברמן וגם גלנט האומללים (ל"ת)שרה 08/04/2025 19:08הגב לתגובה זו
- 4.הטייקונים של שנות ה8090 נעלמו פישמן דנקנר... (ל"ת)קשקש 08/04/2025 13:43הגב לתגובה זו
- 3.שלומיד 08/04/2025 13:40הגב לתגובה זושיהיה לו בהצלחה באמת לא בציניות
- 2.יוסי 08/04/2025 13:35הגב לתגובה זוחבל איש מוכשר צריך ללמד את זה באוניברסיטה
- אנונימי 09/04/2025 10:18הגב לתגובה זוהכי ניסה לעשות טוב לעצמו.... אל תדאג בטוח יש לו חברים....הרבה עניים היו רוצים לחיות כמוהו....
- 1.אנונימי 08/04/2025 13:04הגב לתגובה זורבים היו מתחלפים איתו גם היום מבחינת רמת החיים...

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
.jpg)