נוחי דנקנר
צילום: נמרוד סונדרס

הטייקון שהפך לאיש העני במדינה; והאם הוא יחזיר את חובותיו?

התחנות בדרך למעלה ובדרך למטה; לנוחי דנקנר יש עדיין חוב של 400 מיליון שקל, האם יש סיכוי שהבנקים יקבלו את הכסף? 

נוחי דנקנר, פעם אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, ליתר דיוק איש העסקים המוביל של ישראל ומי שהוביל את קונצרן אי.די.בי לשיאים, נמצא שוב במרכז סערה כלכלית ומשפטית. הוא מנהל מגעים עם בנקים לפריסת חוב של למעלה מ-400 מיליון שקל, ובמקביל מבקש מבית המשפט לבטל עיקולים בסך 51 מיליון שקל שהוטלו על חלקו בעיזבון אביו, יצחק דנקנר, שנפטר בשנה שעברה. לא ברור איך הוא ישלם את החוב שרובו ככולו נובע מהאמונה העיוורת שלו בקונצרן אי.די.בי והזרמת הכספים שלו לקונצרן כדי לנסות ולהבריא אותו.


הוא כל כך האמין והיה חדור מטרה שבדרך עשה עבירות שאולי אפילו נעשו בהיסח דעת, אבל הן טעויות קשות, לרות כפי שקבע בית המשפט - הרצת מניות. הוא רצה לתמוך בקונצרן שלו וגייס כספים "בהנפקת חברים" וכחלק מהתמיכה במניה ומתן רצפה לשווי הוא העלה את מחיר המניה יחד עם שותפים. הוא הואשם וישב בכלא ושוחרר ב-2018 ומאז הוא נעלם כמעט לחלוטין מעיני הציבור, עד עכשיו כשמתברר שיש לו בעיה בהחזר חובותיו.


תחילת הדרך: עלייתו של טייקון

נוחי דנקנר נולד לאחת המשפחות העשירות בישראל, שהקימה את אימפריית התעשייה והמסחר אי.די.בי בשנות ה-60. לאחר שסיים תואר במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, הוא הצטרף לעסק המשפחתי והפך ב-2003 ליו"ר אי.די.בי אחזקות, לאחר שרכש את השליטה בחברה תמורת 800 מיליון שקל. תחת ניהולו, אי.די.בי צמחה במהירות והפכה לקונגלומרט ענק שבשליטתו עמדו חברות כמו סלקום, שופרסל, כלל ביטוח ונכסים ובניין. בשיאה, שווי השוק של החברה הגיע למעל 10 מיליארד שקל ודנקנר נחשב לאחד האנשים החזקים בכלכלה הישראלית.


המשבר והנפילה: הרצת מניות ומאסר

הצרות החלו ב-2008, עם המשבר הפיננסי העולמי שפגע קשות באי.די.בי. החברה, שהייתה ממונפת מאוד, נקלעה לחובות של כ-8 מיליארד שקל לבנקים ולמחזיקי אג"ח, גם בגלל הרפתקאות פיננסיות והעיקרית שבהן רכישת כמות גדולה ממניות הבנק - קרדיט סוויס. מניות שיצרו לקבוצה הפסד של מיליארדים. 


ב-2012 איבד דנקנר את השליטה בחברה לאחר מאבק משפטי עם נושים, וב-2013 היא הועברה לניהולם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. ב-2016 הורשע דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי – תוכנית שבה שילם לסוחרים כדי לנפח את מחיר המניה בצמוד להנפקה. הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל ולקנס של 800 אלף שקל. הוא שוחרר ב-2018 לאחר שריצה כשני שלישים מהעונש, והותיר מאחוריו אימפריה שקרסה ומוניטין שנהרס.


הסדר החוב: 510 מיליון שקל

לאחר שחרורו, דנקנר נאלץ להתמודד עם חובות אישיים עצומים שנבעו מערבויות שנתן לחובות אי.די.בי. ב-2016 הוא חתם על הסדר חוב עם חמישה בנקים – בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות ובנק זר (ששמו לא פורסם) – בהיקף של 510 מיליון שקל. על פי התצהיר שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא הצליח לפרוע עד כה 103 מיליון שקל מהחוב, תוך מאמצים כבירים שכללו מכירת ביתו, נכסים שקיבל מאמו, וסיוע כספי מאביו המנוח ומבני משפחה. הוא כתב במסמך לבית המשפט: "הצלחתי לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים בהם נקטתי במהלך תקופה זו, כדי לעמוד בהתחייבויתיי.


אך החוב הנותר, כ-407 מיליון שקל, ממשיך לרחף מעליו. בתצהירו הוא חשף: "אני מצוי בחודשים האחרונים בדיונים עם הבנקים לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב". לדבריו, המשא ומתן כולל התחשבות בנכסים
פוטנציאליים, ובעיקר בזכויותיו בעיזבון אביו, שמוערך בעשרות מיליוני שקלים ומורכב בעיקר מנדל"ן הדורש השבחה. עם זאת, הוא טען כי העיקולים על העיזבון – שהוטלו בעקבות חזרתו מהסדר פשרה בתביעה ייצוגית על הרצת המניות – מסכנים את המשך ההסדר: "הותרת העיקולים על נכסי, ובעיקר על נכסי עיזבון אבי ז"ל, מעמידה בסיכון את גיבוש ההסכמות במסגרת הסדר החוב, ועלולה ליצור קשיים בהמשך ביצועו עד כדי העמדתו לפירעון מיידי".

קיראו עוד ב"בארץ"

העיקולים והמחלוקת המשפטית

העיקולים על עיזבון יצחק דנקנר, בסך 51 מיליון שקל, הוטלו לאחר שדנקנר חזר בו מהסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו ב-2016. למעקלים אין שום אינטרס לבטל את העיקולים כי משם אמורים להגיע הכספים המגיעים להם ולכן דנקנר פנה לבית המשפט.


מאז שוחרר מהכלא, דנקנר שמר על פרופיל נמוך. הוא עבר להתגורר בדירה צנועה יחסית בתל אביב, לאחר שמכר את אחוזתו המפוארת בהרצליה פיתוח ב-2016 תמורת כ-50 מיליון שקל. הוא ניסה להשקיע ולהוביל מיזמים קטנים, אך ללא הצלחה משמעותית. כך או אחרת, הוא שילם למעשה סדר גודל של  20% מחובותיו ועל פניו נראה שגם בהינתן הירושה הוא ישלם סדר גודל שנוסף של 10% אולי 15% נוספים (כשיש גם את התביעה הנגזרת). איך שלא מסתכלים על זה - האיש שהיה בצמרת העושר בישראל הפך להיות אחד העניים ביותר במדינה. 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    יוס הדוס 09/04/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
    רמאי נוכל.תאוות בצע זה מחלה.עד יום מותו לא יחזיר את הכספים.
  • 14.
    אנונימי 09/04/2025 10:11
    הגב לתגובה זו
    האיש העני במדינה בדיחה עצובה נראה שהוא יחזיר את החובות שלו בחלום הלילה...אזרח רגיל מחזיר תמיד ידענו שיש כמה סוגי אזרחים במדינת עולם שלישי שלנו.....
  • 13.
    משה 09/04/2025 09:43
    הגב לתגובה זו
    חבל על האיש החכם הזה שהכול ירד לטימיון
  • 12.
    רן 09/04/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
    שילם לחברה על טעויות לא שחיתות הבנקים שעשו עליו קופה צריכים לשחרר
  • אנונימי 09/04/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
    מדוע פרגון הלוואות צריך להחזיר באם אי אפשר לא לוקחים אין מלך במדינת עולם שלישי שלנו ולכן אין נסיכים מעניין באם לך היו מוותרים על מיליונים כבדים....
  • 11.
    בן 09/04/2025 07:55
    הגב לתגובה זו
    היה בצמרת וחשב שלא יכול להיות ירידות ונפילות. קשה לחשוב בהגיון שאתה בצרות. במקום להיות עם משכורת טובה חי טוב ונהנה מהחיים עכשיו כל הזמן רודף אחרי ההפסדים ומקווה שהיום יהיה בסדר . מתפלל...מקווה. צריך גם לנסוע לרוח לתת לו את החשבוניות ולקחת את הצק. מתפלל שיהיה טוב.
  • 10.
    אנונימי 08/04/2025 23:31
    הגב לתגובה זו
    לקח הלוואות ושכח להחזיר. קיווה שימחקו לו כל החובות כמו החובות של הקיבוצים שנמחקו על ידי הבנקים.
  • 9.
    אנונימי 08/04/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
    אתה ענק חחח
  • 8.
    כמו שנפלנו באוסלו עם פרס כך נפלנו עם דנקנר שניהם חברים (ל"ת)
    ארייה 08/04/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זוכרים עם אוטבוס המשקיעים כשלצידו שמעון פרס נשיא המדינה תמונה שיווקית של אז (ל"ת)
    אודי 08/04/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 15:18
    הגב לתגובה זו
    עזבו אני אפילו לא רוצה להזכר הוא גרם להמון אנשים עוגמת נפש קשה...מקווה שיענש מהשם יתברך נוחי דנקנר ארור תהיה לעד אני מטיל קללה על כל המשפחה שלך.חכה חכה
  • כי אתה נעל. בטח הפסדת עודיותר בהשקעות אחרות (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    היה חבר של ביבי (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 14:00
    הגב לתגובה זו
  • גם אולמרט וגם אהוד ברק וגם אביגדור ליברמן וגם גלנט האומללים (ל"ת)
    שרה 08/04/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הטייקונים של שנות ה8090 נעלמו פישמן דנקנר... (ל"ת)
    קשקש 08/04/2025 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומיד 08/04/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    שיהיה לו בהצלחה באמת לא בציניות
  • 2.
    יוסי 08/04/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
    חבל איש מוכשר צריך ללמד את זה באוניברסיטה
  • אנונימי 09/04/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
    הכי ניסה לעשות טוב לעצמו.... אל תדאג בטוח יש לו חברים....הרבה עניים היו רוצים לחיות כמוהו....
  • 1.
    אנונימי 08/04/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    רבים היו מתחלפים איתו גם היום מבחינת רמת החיים...
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.