קמהדע חונכת בניין מעבדות חדש: "החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך משמעותית"
חברת קמהדע, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה ומפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות ייחודיות להצלת חיים, חונכת היום (ב') את בניין המעבדות החדש הממוקם במתחם החברה בבית קמה. בניין המעבדות הינו בשטח של כ-700 מ"ר ובבנייתו הושקעו כ-7 מיליון שקל.
הקמת המעבדות בוצעה לאחר תכנון ממושך ובמסגרת התקציב שתוכננו תוך השבתה מינימלית של מערכי היצור ותכניות העבודה ולפי הסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
השקעה זו מהווה חלק מהשקעה כוללת בהיקף של כ-45 מיליון שקל של החברה בשדרוג מתקני היצור והתשתיות שבוצעו במהלך 2007 ו - 2008, וזאת על-מנת לעמוד, כאמור, בסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
החברה החליטה לקיים טקס צנוע לחנוכת ותחילת העבודה במעבדות החדשות.
דוד צור, מנכ"ל קמהדע, מציין היום כי חנוכת בניין המעבדות החדש הינו נדבך חשוב במאמצי החברה לרישום ואישור מוצריה האסטרטגיים בארה"ב ובאירופה, במקביל לביצוע הניסויים הקליניים במוצרים אלו. "הקמת המעבדות החדשות העומדות בתקני FDA ו-EMEA תסייע למימוש האסטרטגיה העסקית של החברה לרישום המוצרים המובילים (AAT בהזרקה, AAT באינהלציה והחיסון נגד כלבת KamRAB) ומקדמת את החברה בהערכותה לכניסה לשווקים בארה"ב ובאירופה.
צור הוסיף ואמר כי "מעמד זה, מציב את חברתנו בקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות, העומדות בסטנדרטים של ה-FDA. החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך בשיווק של תרופת הדגל שלנו לטיפול במחלת החסר הגנטי בחלבון האלפא-1 בארה"ב. בשנה האחרונה סיימנו בהצלחה ניסוי שלב 3 (שלב אחרון) לפי תוכנית קלינית שאושרה על ידי ה- FDA לטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא-1 ושיווק התרופה בארה"ב צפוי להתחיל בשנת 2010".
ככל הידוע, חברת קמהדע הינה המובילה העולמית בפיתוח הדור הבא של הטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא 1 במתן באינהלציה, הוסיף ואמר צור.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
