קמהדע חונכת בניין מעבדות חדש: "החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך משמעותית"
חברת קמהדע, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה ומפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות ייחודיות להצלת חיים, חונכת היום (ב') את בניין המעבדות החדש הממוקם במתחם החברה בבית קמה. בניין המעבדות הינו בשטח של כ-700 מ"ר ובבנייתו הושקעו כ-7 מיליון שקל.
הקמת המעבדות בוצעה לאחר תכנון ממושך ובמסגרת התקציב שתוכננו תוך השבתה מינימלית של מערכי היצור ותכניות העבודה ולפי הסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
השקעה זו מהווה חלק מהשקעה כוללת בהיקף של כ-45 מיליון שקל של החברה בשדרוג מתקני היצור והתשתיות שבוצעו במהלך 2007 ו - 2008, וזאת על-מנת לעמוד, כאמור, בסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
החברה החליטה לקיים טקס צנוע לחנוכת ותחילת העבודה במעבדות החדשות.
דוד צור, מנכ"ל קמהדע, מציין היום כי חנוכת בניין המעבדות החדש הינו נדבך חשוב במאמצי החברה לרישום ואישור מוצריה האסטרטגיים בארה"ב ובאירופה, במקביל לביצוע הניסויים הקליניים במוצרים אלו. "הקמת המעבדות החדשות העומדות בתקני FDA ו-EMEA תסייע למימוש האסטרטגיה העסקית של החברה לרישום המוצרים המובילים (AAT בהזרקה, AAT באינהלציה והחיסון נגד כלבת KamRAB) ומקדמת את החברה בהערכותה לכניסה לשווקים בארה"ב ובאירופה.
צור הוסיף ואמר כי "מעמד זה, מציב את חברתנו בקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות, העומדות בסטנדרטים של ה-FDA. החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך בשיווק של תרופת הדגל שלנו לטיפול במחלת החסר הגנטי בחלבון האלפא-1 בארה"ב. בשנה האחרונה סיימנו בהצלחה ניסוי שלב 3 (שלב אחרון) לפי תוכנית קלינית שאושרה על ידי ה- FDA לטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא-1 ושיווק התרופה בארה"ב צפוי להתחיל בשנת 2010".
ככל הידוע, חברת קמהדע הינה המובילה העולמית בפיתוח הדור הבא של הטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא 1 במתן באינהלציה, הוסיף ואמר צור.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
