קמהדע חונכת בניין מעבדות חדש: "החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך משמעותית"

כך אומר דוד צור, מנכ"ל החברה. "שיווק תרופת הדגל שלנו בארה"ב צפוי להתחיל בשנת 2010"
קובי ישעיהו |

חברת קמהדע, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה ומפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות ייחודיות להצלת חיים, חונכת היום (ב') את בניין המעבדות החדש הממוקם במתחם החברה בבית קמה. בניין המעבדות הינו בשטח של כ-700 מ"ר ובבנייתו הושקעו כ-7 מיליון שקל.

הקמת המעבדות בוצעה לאחר תכנון ממושך ובמסגרת התקציב שתוכננו תוך השבתה מינימלית של מערכי היצור ותכניות העבודה ולפי הסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.

השקעה זו מהווה חלק מהשקעה כוללת בהיקף של כ-45 מיליון שקל של החברה בשדרוג מתקני היצור והתשתיות שבוצעו במהלך 2007 ו - 2008, וזאת על-מנת לעמוד, כאמור, בסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.

החברה החליטה לקיים טקס צנוע לחנוכת ותחילת העבודה במעבדות החדשות.

דוד צור, מנכ"ל קמהדע, מציין היום כי חנוכת בניין המעבדות החדש הינו נדבך חשוב במאמצי החברה לרישום ואישור מוצריה האסטרטגיים בארה"ב ובאירופה, במקביל לביצוע הניסויים הקליניים במוצרים אלו. "הקמת המעבדות החדשות העומדות בתקני FDA ו-EMEA תסייע למימוש האסטרטגיה העסקית של החברה לרישום המוצרים המובילים (AAT בהזרקה, AAT באינהלציה והחיסון נגד כלבת KamRAB) ומקדמת את החברה בהערכותה לכניסה לשווקים בארה"ב ובאירופה.

צור הוסיף ואמר כי "מעמד זה, מציב את חברתנו בקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות, העומדות בסטנדרטים של ה-FDA. החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך בשיווק של תרופת הדגל שלנו לטיפול במחלת החסר הגנטי בחלבון האלפא-1 בארה"ב. בשנה האחרונה סיימנו בהצלחה ניסוי שלב 3 (שלב אחרון) לפי תוכנית קלינית שאושרה על ידי ה- FDA לטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא-1 ושיווק התרופה בארה"ב צפוי להתחיל בשנת 2010".

ככל הידוע, חברת קמהדע הינה המובילה העולמית בפיתוח הדור הבא של הטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא 1 במתן באינהלציה, הוסיף ואמר צור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.