קמהדע חונכת בניין מעבדות חדש: "החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך משמעותית"
חברת קמהדע, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה ומפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות ייחודיות להצלת חיים, חונכת היום (ב') את בניין המעבדות החדש הממוקם במתחם החברה בבית קמה. בניין המעבדות הינו בשטח של כ-700 מ"ר ובבנייתו הושקעו כ-7 מיליון שקל.
הקמת המעבדות בוצעה לאחר תכנון ממושך ובמסגרת התקציב שתוכננו תוך השבתה מינימלית של מערכי היצור ותכניות העבודה ולפי הסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
השקעה זו מהווה חלק מהשקעה כוללת בהיקף של כ-45 מיליון שקל של החברה בשדרוג מתקני היצור והתשתיות שבוצעו במהלך 2007 ו - 2008, וזאת על-מנת לעמוד, כאמור, בסטנדרטים של ה-FDA ושל רשות התרופות האירופאית וה-EMEA.
החברה החליטה לקיים טקס צנוע לחנוכת ותחילת העבודה במעבדות החדשות.
דוד צור, מנכ"ל קמהדע, מציין היום כי חנוכת בניין המעבדות החדש הינו נדבך חשוב במאמצי החברה לרישום ואישור מוצריה האסטרטגיים בארה"ב ובאירופה, במקביל לביצוע הניסויים הקליניים במוצרים אלו. "הקמת המעבדות החדשות העומדות בתקני FDA ו-EMEA תסייע למימוש האסטרטגיה העסקית של החברה לרישום המוצרים המובילים (AAT בהזרקה, AAT באינהלציה והחיסון נגד כלבת KamRAB) ומקדמת את החברה בהערכותה לכניסה לשווקים בארה"ב ובאירופה.
צור הוסיף ואמר כי "מעמד זה, מציב את חברתנו בקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות, העומדות בסטנדרטים של ה-FDA. החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ואבן דרך בשיווק של תרופת הדגל שלנו לטיפול במחלת החסר הגנטי בחלבון האלפא-1 בארה"ב. בשנה האחרונה סיימנו בהצלחה ניסוי שלב 3 (שלב אחרון) לפי תוכנית קלינית שאושרה על ידי ה- FDA לטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא-1 ושיווק התרופה בארה"ב צפוי להתחיל בשנת 2010".
ככל הידוע, חברת קמהדע הינה המובילה העולמית בפיתוח הדור הבא של הטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא 1 במתן באינהלציה, הוסיף ואמר צור.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
