ראיון

מנכ"ל אלביט הדמיה: "אנחנו אוהבים להקדים את כולם או ללכת נגד הזרם"

שמעון יצחקי בשיחה עם Bizportal על ההחלטה של אלביט הדמיה להסתער על הנדל"ן בארה"ב. "ארה"ב היום היא מה שמזרח אירופה הייתה ב-1996, אנחנו מסתכלים על קניונים בתשואה של 11%-13%"
יוסי פינק |

חברת אלביט הדמיה דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2008. החברה אומנם רשמה הפסד של 103 מיליון שקלים כיוון שלא ביצעה כל מימוש בשנה הזו אבל החלק המעניין בדו"חות לא היה במספרים אלא בדברים שאמרו יו"ר החברה, מוטי זיסר, ומנכ"ל החברה, שמעון יצחקי.

"לאור המשבר הפוקד את שווקי הנדל"ן בכלל ואת שוק הנדל"ן בארה"ב בפרט, החליטה קבוצת אלביט הדמיה לבחון רכישת מרכזים מסחריים בארה"ב". כך נכתב בדו"חות. אלביט הדמיה לא פעלה עד כה בארה"ב והייתה פעילה מאוד במזרח אירופה ובהודו.

לצורך כך בכוונת אלביט הדמיה לבחון גיוס, באמצעות קרן, של כ- 400 מיליון דולר כאשר חלקה של קבוצת אלביט הדמיה (אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס בחלקים שווים) יעמוד על עד כ- 100 מיליון דולר. גיוס זה יאפשר לקרן לרכוש מרכזים מסחריים בהיקף של כ-800 מיליון עד מיליארד דולר.

Bizportal שוחח עם שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה, בעניין החלטת החברה ללכת על הנדל"ן בארה"ב. "אנחנו אוהבים או להקדים את כולם או ללכת נגד המגמה. ארה"ב היום היא מה שהייתה מזרח אירופה ב-1996 כשנכנסו אליה פלוס יתרונות גדולים כמו ליווי פיננסי וכוח קניה חזק. כשנכנסו למזרח אירופה, אנשים לא ידעו שם מה זה ליווי פיננסי ובכלל לא היה ברור מה כוח הקניה של האוכלוסיה אבל אנחנו האמנו ורכשנו קניונים שנסחרו בתשואות של 13%-15%, אח"כ התשואות ירדו ומכרנו אפילו בתשואה של 5.8% שזה יותר מלהכפיל את הכסף".

"נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".

לדבריו של יצחקי, "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור. לא שינינו את הקונספט שלנו, אנחנו לא באים לנהל את הקניונים לשנים ארוכות. אנחנו באים לנצל את המחירים הנמוכים, לרכוש ולמכור כשהשוק יתאושש. ברור שאם יהיה קניון שניתן להעלות בו את התפוסה, אנחנו נעשה זאת אבל לא בכך אנו מתמקדים בכניסה לארה"ב."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.