ראיון

מנכ"ל אלביט הדמיה: "אנחנו אוהבים להקדים את כולם או ללכת נגד הזרם"

שמעון יצחקי בשיחה עם Bizportal על ההחלטה של אלביט הדמיה להסתער על הנדל"ן בארה"ב. "ארה"ב היום היא מה שמזרח אירופה הייתה ב-1996, אנחנו מסתכלים על קניונים בתשואה של 11%-13%"
יוסי פינק |

חברת אלביט הדמיה דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2008. החברה אומנם רשמה הפסד של 103 מיליון שקלים כיוון שלא ביצעה כל מימוש בשנה הזו אבל החלק המעניין בדו"חות לא היה במספרים אלא בדברים שאמרו יו"ר החברה, מוטי זיסר, ומנכ"ל החברה, שמעון יצחקי.

"לאור המשבר הפוקד את שווקי הנדל"ן בכלל ואת שוק הנדל"ן בארה"ב בפרט, החליטה קבוצת אלביט הדמיה לבחון רכישת מרכזים מסחריים בארה"ב". כך נכתב בדו"חות. אלביט הדמיה לא פעלה עד כה בארה"ב והייתה פעילה מאוד במזרח אירופה ובהודו.

לצורך כך בכוונת אלביט הדמיה לבחון גיוס, באמצעות קרן, של כ- 400 מיליון דולר כאשר חלקה של קבוצת אלביט הדמיה (אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס בחלקים שווים) יעמוד על עד כ- 100 מיליון דולר. גיוס זה יאפשר לקרן לרכוש מרכזים מסחריים בהיקף של כ-800 מיליון עד מיליארד דולר.

Bizportal שוחח עם שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה, בעניין החלטת החברה ללכת על הנדל"ן בארה"ב. "אנחנו אוהבים או להקדים את כולם או ללכת נגד המגמה. ארה"ב היום היא מה שהייתה מזרח אירופה ב-1996 כשנכנסו אליה פלוס יתרונות גדולים כמו ליווי פיננסי וכוח קניה חזק. כשנכנסו למזרח אירופה, אנשים לא ידעו שם מה זה ליווי פיננסי ובכלל לא היה ברור מה כוח הקניה של האוכלוסיה אבל אנחנו האמנו ורכשנו קניונים שנסחרו בתשואות של 13%-15%, אח"כ התשואות ירדו ומכרנו אפילו בתשואה של 5.8% שזה יותר מלהכפיל את הכסף".

"נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".

לדבריו של יצחקי, "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור. לא שינינו את הקונספט שלנו, אנחנו לא באים לנהל את הקניונים לשנים ארוכות. אנחנו באים לנצל את המחירים הנמוכים, לרכוש ולמכור כשהשוק יתאושש. ברור שאם יהיה קניון שניתן להעלות בו את התפוסה, אנחנו נעשה זאת אבל לא בכך אנו מתמקדים בכניסה לארה"ב."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.