מנכ"ל אלביט הדמיה: "אנחנו אוהבים להקדים את כולם או ללכת נגד הזרם"
חברת אלביט הדמיה דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2008. החברה אומנם רשמה הפסד של 103 מיליון שקלים כיוון שלא ביצעה כל מימוש בשנה הזו אבל החלק המעניין בדו"חות לא היה במספרים אלא בדברים שאמרו יו"ר החברה, מוטי זיסר, ומנכ"ל החברה, שמעון יצחקי.
"לאור המשבר הפוקד את שווקי הנדל"ן בכלל ואת שוק הנדל"ן בארה"ב בפרט, החליטה קבוצת אלביט הדמיה לבחון רכישת מרכזים מסחריים בארה"ב". כך נכתב בדו"חות. אלביט הדמיה לא פעלה עד כה בארה"ב והייתה פעילה מאוד במזרח אירופה ובהודו.
לצורך כך בכוונת אלביט הדמיה לבחון גיוס, באמצעות קרן, של כ- 400 מיליון דולר כאשר חלקה של קבוצת אלביט הדמיה (אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס בחלקים שווים) יעמוד על עד כ- 100 מיליון דולר. גיוס זה יאפשר לקרן לרכוש מרכזים מסחריים בהיקף של כ-800 מיליון עד מיליארד דולר.
Bizportal שוחח עם שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה, בעניין החלטת החברה ללכת על הנדל"ן בארה"ב. "אנחנו אוהבים או להקדים את כולם או ללכת נגד המגמה. ארה"ב היום היא מה שהייתה מזרח אירופה ב-1996 כשנכנסו אליה פלוס יתרונות גדולים כמו ליווי פיננסי וכוח קניה חזק. כשנכנסו למזרח אירופה, אנשים לא ידעו שם מה זה ליווי פיננסי ובכלל לא היה ברור מה כוח הקניה של האוכלוסיה אבל אנחנו האמנו ורכשנו קניונים שנסחרו בתשואות של 13%-15%, אח"כ התשואות ירדו ומכרנו אפילו בתשואה של 5.8% שזה יותר מלהכפיל את הכסף".
"נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".
לדבריו של יצחקי, "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור. לא שינינו את הקונספט שלנו, אנחנו לא באים לנהל את הקניונים לשנים ארוכות. אנחנו באים לנצל את המחירים הנמוכים, לרכוש ולמכור כשהשוק יתאושש. ברור שאם יהיה קניון שניתן להעלות בו את התפוסה, אנחנו נעשה זאת אבל לא בכך אנו מתמקדים בכניסה לארה"ב."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
