ראיון

מנכ"ל אלביט הדמיה: "אנחנו אוהבים להקדים את כולם או ללכת נגד הזרם"

שמעון יצחקי בשיחה עם Bizportal על ההחלטה של אלביט הדמיה להסתער על הנדל"ן בארה"ב. "ארה"ב היום היא מה שמזרח אירופה הייתה ב-1996, אנחנו מסתכלים על קניונים בתשואה של 11%-13%"
יוסי פינק |

חברת אלביט הדמיה דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2008. החברה אומנם רשמה הפסד של 103 מיליון שקלים כיוון שלא ביצעה כל מימוש בשנה הזו אבל החלק המעניין בדו"חות לא היה במספרים אלא בדברים שאמרו יו"ר החברה, מוטי זיסר, ומנכ"ל החברה, שמעון יצחקי.

"לאור המשבר הפוקד את שווקי הנדל"ן בכלל ואת שוק הנדל"ן בארה"ב בפרט, החליטה קבוצת אלביט הדמיה לבחון רכישת מרכזים מסחריים בארה"ב". כך נכתב בדו"חות. אלביט הדמיה לא פעלה עד כה בארה"ב והייתה פעילה מאוד במזרח אירופה ובהודו.

לצורך כך בכוונת אלביט הדמיה לבחון גיוס, באמצעות קרן, של כ- 400 מיליון דולר כאשר חלקה של קבוצת אלביט הדמיה (אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס בחלקים שווים) יעמוד על עד כ- 100 מיליון דולר. גיוס זה יאפשר לקרן לרכוש מרכזים מסחריים בהיקף של כ-800 מיליון עד מיליארד דולר.

Bizportal שוחח עם שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה, בעניין החלטת החברה ללכת על הנדל"ן בארה"ב. "אנחנו אוהבים או להקדים את כולם או ללכת נגד המגמה. ארה"ב היום היא מה שהייתה מזרח אירופה ב-1996 כשנכנסו אליה פלוס יתרונות גדולים כמו ליווי פיננסי וכוח קניה חזק. כשנכנסו למזרח אירופה, אנשים לא ידעו שם מה זה ליווי פיננסי ובכלל לא היה ברור מה כוח הקניה של האוכלוסיה אבל אנחנו האמנו ורכשנו קניונים שנסחרו בתשואות של 13%-15%, אח"כ התשואות ירדו ומכרנו אפילו בתשואה של 5.8% שזה יותר מלהכפיל את הכסף".

"נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".

לדבריו של יצחקי, "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור. לא שינינו את הקונספט שלנו, אנחנו לא באים לנהל את הקניונים לשנים ארוכות. אנחנו באים לנצל את המחירים הנמוכים, לרכוש ולמכור כשהשוק יתאושש. ברור שאם יהיה קניון שניתן להעלות בו את התפוסה, אנחנו נעשה זאת אבל לא בכך אנו מתמקדים בכניסה לארה"ב."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: