ראיון

מנכ"ל אלביט הדמיה: "אנחנו אוהבים להקדים את כולם או ללכת נגד הזרם"

שמעון יצחקי בשיחה עם Bizportal על ההחלטה של אלביט הדמיה להסתער על הנדל"ן בארה"ב. "ארה"ב היום היא מה שמזרח אירופה הייתה ב-1996, אנחנו מסתכלים על קניונים בתשואה של 11%-13%"
יוסי פינק |

חברת אלביט הדמיה דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2008. החברה אומנם רשמה הפסד של 103 מיליון שקלים כיוון שלא ביצעה כל מימוש בשנה הזו אבל החלק המעניין בדו"חות לא היה במספרים אלא בדברים שאמרו יו"ר החברה, מוטי זיסר, ומנכ"ל החברה, שמעון יצחקי.

"לאור המשבר הפוקד את שווקי הנדל"ן בכלל ואת שוק הנדל"ן בארה"ב בפרט, החליטה קבוצת אלביט הדמיה לבחון רכישת מרכזים מסחריים בארה"ב". כך נכתב בדו"חות. אלביט הדמיה לא פעלה עד כה בארה"ב והייתה פעילה מאוד במזרח אירופה ובהודו.

לצורך כך בכוונת אלביט הדמיה לבחון גיוס, באמצעות קרן, של כ- 400 מיליון דולר כאשר חלקה של קבוצת אלביט הדמיה (אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס בחלקים שווים) יעמוד על עד כ- 100 מיליון דולר. גיוס זה יאפשר לקרן לרכוש מרכזים מסחריים בהיקף של כ-800 מיליון עד מיליארד דולר.

Bizportal שוחח עם שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה, בעניין החלטת החברה ללכת על הנדל"ן בארה"ב. "אנחנו אוהבים או להקדים את כולם או ללכת נגד המגמה. ארה"ב היום היא מה שהייתה מזרח אירופה ב-1996 כשנכנסו אליה פלוס יתרונות גדולים כמו ליווי פיננסי וכוח קניה חזק. כשנכנסו למזרח אירופה, אנשים לא ידעו שם מה זה ליווי פיננסי ובכלל לא היה ברור מה כוח הקניה של האוכלוסיה אבל אנחנו האמנו ורכשנו קניונים שנסחרו בתשואות של 13%-15%, אח"כ התשואות ירדו ומכרנו אפילו בתשואה של 5.8% שזה יותר מלהכפיל את הכסף".

"נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".

לדבריו של יצחקי, "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור. לא שינינו את הקונספט שלנו, אנחנו לא באים לנהל את הקניונים לשנים ארוכות. אנחנו באים לנצל את המחירים הנמוכים, לרכוש ולמכור כשהשוק יתאושש. ברור שאם יהיה קניון שניתן להעלות בו את התפוסה, אנחנו נעשה זאת אבל לא בכך אנו מתמקדים בכניסה לארה"ב."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.