ת"א סגרה במגמה מעורבת: החברה לישראל נפלה 4.6%, עשות זינקה בעוד 84%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר מדד 25 המניות המובילות ביצע פניית פרסה מרשימה בשעה האחרונה של המסחר וסגר בצד הירוק למרות מגמה שלילית במסחר בבורסות באירופה. מחזור המסחר גם היום הינו נמוך והסתכם ב-784 מיליון שקלים בלבד. לפי שעה נראה שמניית עשות היא "הישראמקו החדשה". המנייה זינקה היום בשיעור של 84.6% לאחר עליה של 165% אתמול, וריכזה מחזור מסחר אדיר של 31 מיליון שקלים.
לאחר פרסום המדד השלילי אתמול, שהעיד על העמקת המיתון בישראל בחודשים האחרונים,
מדדי התל בונד בעליות שערים - התל בונד 40 עולה 0.6%
מדדי האג"ח הקונצרני נסחרו היום בעליות שערים. מדד התל בונד 20 סגר בעליה של 0.6% ומדד התל בונד 40 עלה 0.42%. אגרות החוב של אפריקה אומנם לא ריכזו מחזורי מסחר גבוהים במיוחד אבל נסחרו בעליות שערים, זאת ברקע לעסקה של אפריקה למכירת 10 מגרשים בסביון בתמורה לאג"ח ארוכות (פדיון ב-2018) של החברה.
המדדים באסיה ואירופה
באסיה נחתם הבוקר המסחר בירידות שערים, למעט המסחר בבורסת שנחאי. מדד הניקיי היפני רשם ירידה של 0.38% ומדד הקוספי הדרום קוריאני ירד 1.4%. המדד בשנחאי עלה 2.96%.
באירופה נסחרים כעת המדד בירידות שערים. המדד בפרנקפורט רושם ירידה של 0.3%, המדד בלונדון מאבד 0.6% והמדד בפריז רושם ירידה של 0.4%. היום (ב') לא יתקיים מסחר בארה"ב שם יחגגו את 'יום הנשיא' (presidents day).
שוב מדד המחירים שלילי
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר רשם ירידה של 0.5% בהתאם לקונצנזוס ציפיות הכלכלנים בשוק. נציין כי החודש חושב מדד המחירים לצרכן בגרסתו החדשה לפי מתכונת מעודכנת ולפי מערכת משקלים חדשה. ירידות נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה, הדיור והתחבורה. הסעיף הבולט בהיקף הירידה היה הלבשה והנעלה עם ירידה של 3.4%. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2009 לעומת ינואר 2008), עלה המדד הכללי ב-3.3 אחוזים וכעת הוא בדרכו המהירה להיכנס אל טווח היעד של הבנק המרכזי. ל
בהמשך לכך, גוברות הקריאות לנגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, להמשיך ולהוריד את הריבית במשק בסוף החודש.
עונת הדוחות בישראל הולכת ומתקרבת, ענקית הגנריקה הישראלית טבע, תפרסם מחר את תוצאותיה לשנת 2008. מניות מכתשים אגן וכיל נסחרות בתקופה זו על רקע פרסום תוצאותיהן הכספיות של מניות חברות החקלאות מעבר לים. גלעד שריג, אנליסט בנק הפועלים
שוק המניות הישראלי פתח את שנת 2009 בתנופה בהשוואה לשוקי חו"ל והצליח להניב תשואת יתר. בענק הבנקאות השוויצרי, ubs, מנסים לענות על שאלת השאלות – מדוע זה קרה? האנליסטים, נוקבים בסיבות לעליות ומציינים כמה דברים שעלולים להשתבש.
ברמה המדינית - ביטחונית
בגזרה המדינית ביטחונית נציין, כי בקהיר מדברים על הפסקת אש ועל שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, אך באותו הזמן תושבי הנגב המערבי לספוג רקטות. הבוקר (יום ב') בסביבות השעה 07:00 נורו שתי רקטות. אחת פגעה בקיבוץ במועצה האזורית שדות נגב והשנייה בשטח פתוח במועצת שער הנגב. איש לא נפגע, אך נגרם נזק סביבתי.
במדדים: מדד המעו"ף כאמור ביצע סיבוב פרסה במהלך המסחר וסגר בעליה של 0.9% ל-692 נקודות ואילו מדד ת"א-75 ירד 0.46% בסיום.
מניות במרכז
החברה לישראל רשמה ירידה חדה והשלימה מהלך ירידות של כ-14% בארבעת ימי המסחר האחרונים. בבית ההשקעות פסגות הורידו הבוקר את ההמלצה למניית החברה כאשר במרכז עדכון ההמלצה עומדת "תוכנית ההצטיידות" של צים. כיל, מנגד, סגרה בעליה קלה.
שתי יצרניות המים המינרליים 'נביעות' ו'מי עדן' הודיעו היום, כי הפסיקו את השאיבה מהמעיין ואת ייצור הבקבוקים והכדים במפעלים. החברות הודיעו, כי עכירות המים לזמן קצר כתוצאה מגשמים עזים הביאו לחוסר יציבות והתאמה לסטנדרטים הנדרשים.
טבע רשמה עליה קלה. מחר, (ג') צפויה טבע לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי. טבע צפויה לספק הנחיות ל-2009, שנת המיזוג הראשונה עם באר. לימור גרובר מפסגות התייחסה לדוחות ואמרה, כי "הרבעון הרביעי לא צפוי להיות שונה משמעותית מהרבעון השלישי כאשר המגמות המרכזיות בו כוללות מיעוט השקות, האצה במכירות המשאפים והתייצבות בהכנסות הקופקסון בארה"ב (לעומת הרבעון הקודם)".
מניות הגז רשמו ירידות חדות, ביניהן ישראמקו יהש, דלק קבוצה, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש. מנגד, עליות בולטות נרשמו במניות סלקום, פרטנר, שופרסל ומניות הבנקים מזרחי טפחות, לאומי ופועלים.
גם מניית אפריקה סגרה בצד הירוק. לב לבייב, בעל השליטה בקבוצה,
מניית עשות אשקלון שרשמה אתמול זינוק של יותר מ-160% לא עצרה כאמור גם היום. אתמול, דיווחה החברה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה לאספקת גלים למנועי סילון. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה נאמד בכ-80 מיליון דולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
