תל אביב סגרה ביציבות: מחזור המסחר היה דליל, אלביט הדמיה זינקה 15%
המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר ביציבות, זאת למרות פתיחה שלילית (ומוקדם יותר חוזים שליליים) בוול סטריט. מחזור המסחר היה דליל היום והתסכם ב-793 מיליון בלבד. כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה בבורסה, ישראמקו רשמה את מחזור המסחר הרביעי בגודלו - 40 מיליון שקלים. אלביט הדמיה רשמה זינוק של 15% במחזור גדול, בשוק מדברים על התפתחויות בחברה הבת, אינסייטק, ואישורי ה-FDA להן היא ממתינה.
שוק האג"ח הקונצרני רשם ירידות קלות, מדד התל בונד 20 רשם ירידה של 0.21% ומדד התל בונד 40 רשם ירידה של 0.16%. מחוץ לתל בונד, בלטו היום האג"ח של אמפא קפיטל (אמפא קפיטל אגח א) שעלה 2.53% במחזור ער של 2.8 מיליון שקלים. האג"ח של הכשרת הישוב (הכשרת ישוב אג 11) עלה 5.18% במחזור ער של 3.6 מיליון שקלים.
ירידות חדות נרשמו בבורסות אסיה הבוקר, על רקע חששות כי העמקת המיתון העולמי תמשיך לפגוע במאזני הבנקים וברווחי החברות. מניות המחצבים והפיננסים מושכות את השווקים למטה. "החששות של המשקיעים נותרו ברמה גבוהה למדי, בעיקר עקב הערכות כי העמקת המיתון הגלובלי תוביל למחיקות ענק נוספות על ידי הבנקים ואולי גם לסיבוב נוסף במשבר הפיננסי", אמר לבלומברג קים יאנג איל, מנהל השקעות בסיאול.
במדדים: מדד ת"א 25 רשם עלייה של 0.06% ל-669 נקודות. מדד ת"א 75 סגר בעלייה של 0.31% ומדד הנדל"ן עלה 5.9%
מניות בכותרות
מניות סקטור הנפט, הגז והמחצבים המשיכו לרכז מחזורים גבוהים ולשמור על תנודתיות גבוהה. דלק קבוצה סגרה בעליות ואילו ישראמקו סגרה בירידה של 6.9% לאחר שנפלה ב-15% בתחילת היום.
מניית כיל רשמה ירידה. המניה נסחרה אתמול במשך מרבית היום בעליות אולם סגרה בירידה קלה. עליות קלות נרשמות במניות הדפנסיביות כגון טבע, אסם, בזק, שטראוס ופריגו.
טבע
גם מניות הבנקים ממשיכות לאבד גובה על רקע החולשה במניות סקטור הפיננסים מסביב לעולם. לאומי ופועלים רושמות ירידות. כור ממשיכה לאבד גובה על רקע המשך הירידות החדות במניות קרדיט סוויס. אלביט הדמיה, מנגד, בולטת בעליה חדה.
חברת גיוון אימג'ינג הודיעה היום (ג') על הרחבת הקשרים העיסקיים עם FUJIFILM Corp. על ידי חתימת הסכם הפצה עם FUJIFILM Medical Co. Ltd., חברת בת בבעלות פוג'יפילם, להפצת PillCam SB ביפן החל מה- 20 בינואר. FUJIFILM כבר מוכרת את ה - PillCam SB במדינות אחרות, ביניהן סין, ומשתפת פעולה עם גיוון אימג'ינג בנושאי מחקר ופיתוח החל משנת 2007.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
