למרות הקיפאון בענף הנדל"ן: גינדי החזקות מדווחת על מכירות שיא בנוב' בהיקף 57.7 מ' ש'
למרות המצב במשק ואווירת הקיפאון בענף הנדל"ן, חברת גינדי החזקות מדווחת על מכירות שיא בחודש נובמבר 2008. במהלך החודש מכרה החברה 31 דירות בהיקף של 57.7 מיליון שקלים, מתוכן 14 דירות בגרנד גינדי בפתח תקווה, 12 דירות בגינדי הילס בר"ג, 2 דירות בגינדי הייטס בר"ג, ו-3 דירות בגינדי פריים בנתניה.
"מסתבר שחודש נובמבר, למרות כל התחזיות העיתונאיות, דווקא שמר על רמת מכירות יציבה וזהה לתקופה זו אשתקד בחברת גינדי החזקות", מציין עו"ד שרון מומן, סמנכ"ל מכירות גינדי החזקות. לדבריו, בגרנד גינדי נמכרו 14 דירות של 5 חדרים, במחיר ממוצע של 1.32 מיליון שקלים, ודירות 5.5 חדרים במחיר 1.39 מיליון שקלים, ובהיקף כולל של 19 מיליון שקלים.
בגינדי הייטס במת גן נמכרו דירות 3 חדרים, במחיר של 2 מיליון שקלים, ודירות טריפלקס בהיקף כולל של 13 מיליון שקלים, בגינדי הילס בר"ג נמכרו 12 דירות 5 חדרים במחיר של 1.79 מיליון שקלים, ובהיקף כולל של 21.5 מיליון שרקלים ובגינדי פריים בנתניה נמכרו 2 דירות 5 חדרים במחיר של 1.25 מיליון שקלים ופנטהאוז במחיר של 1.72 מיליון שקלים, בהיקף כולל של 4.2 מיליון שקלים.
מגדל היוקרה של פ"ת גרנד גינדי ממוקם בלב שכונת אם המושבות החדשה, ויכלול 10 בניינים, פרויקט גינדי הילס בר"ג, יכלול שני בניינים בני 7 קומות בלבד, בלב רמת גן הוותיקה סמוך לרחוב הגלגל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
