גורמים בכירים באוניברסיטאות: "קיים חשש שכרישי הון ישתלטו על הקניין הרוחני שנוצר באונ'"
"מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל עומדים בפני סיכונים חמורים בעקבות קיצוצי התקציב הקשים שהיו מנת חלקם בשנים האחרונות. אחת הסכנות היא שהלחץ לגיוס משאבים נוספים יביא לפגיעה באינטרס הציבורי בכל הקשור למיסחור טכנולוגיות, תוך חשיפת הקניין הרוחני לכוחות השוק ולכרישי ההון." כך הזהירה פרופ' חגית מסר-ירון, סגן נשיא אוניברסיטת ת"א למחקר ופיתוח ומי שעומדת בראש פורום סגני הנשיא למו"פ של האוניברסיטאות בארץ.
פרופ' מסר-ירון דיברה במסגרת כינוס של הפורום מדעי-טכנולוגי המשותף לאיטליה ולישראל המתקיים בימים אלה בת"א בהשתתפות למעלה מ-30 מדענים בכירים מאיטליה. הכינוס נועד לדון בחיזוק קשרי התעשייה, המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות כמחווה של ממשלת איטליה לרגל חגיגות ה-60 להקמת המדינה.
פרופ' מסר-ירון הדגישה, כי מדיניות המוסדות להשכלה גבוהה עד היום הייתה לשמור על מדיניות העברת טכנולוגיות אחראית, עם איזונים ובלמים, תוך שמירה על אינטרס הציבור. לדבריה, מדיניות זו באה לידי ביטוי בשמירה על הקניין הרוחני של האוניברסיטאות ואי מכירת פטנטים, אלא רק הענקת רישיונות בתחומים מסויימים (עסקאות ברישיון סגור) ותוך שמירה על החופש האקדמי, כולל יכולת החוקרים לפרסם מאמרים בתחומי החדשנות שפותחו על-ידם. מדיניות זו, קבעה פרופ' מסר-ירון, נחלה הצלחה כפולה - היא אפשרה מיסחור מוצלח ויעיל של טכנולוגיות, באמצעות חברות היישום של האוניברסיטאות, תוך שמירה על מצויינות אקדמית ומדעית. כך נשמר האינטרס הציבורי בפיתוח החדשנות שנוצרה באקדמיה.
מסר-ירון ציינה כי כיום, נוכח התגברות הבעיות התקציביות באקדמיה קיים חשש ממשי להתגברות הלחצים לגיוס משאבים נוספים וכתוצאה מכך להשתלטות של כרישי ההון על הקניין הרוחני שנוצר באוניברסיטאות באמצעות כסף ציבורי. במצב זה לא ניתן יהיה להבטיח את אינטרס הציבור בפיתוח הקניין הרוחני לתועלת הכלל והוא ייחשף לרגולציה של השוק. "אינני מאמינה ברגולציה של כוחות השוק, אך האוניברסיטאות רעבות לתקציבים ומצב זה יקשה על שמירת כללי האתיקה בשימור הקניין הרוחני בין כותלי האקדמיה ופיתוחו לתועלת הציבור", אמרה פרופ' ירון.
פרום' מסר-ירון אף שללה מעורבות יתר של המדינה בקביעת הכללים למיסחור טכנולוגיות, אך ציינה כי ייתכן שהפתרון הוא שהמדינה תקבע רק קווים מנחים. לדבריה, עד היום נהנו האוניברסיטאות מעצמאות מוחלטת כמעט בתהליכי מיסחור הטכנולוגיות. הכתבת מדיניות ע"י הממשלה איננה רצויה, אך במצב החדש ייתכן ואין מנוס ממעורבות המדינה, אך זו צריכה להיעשות רק ברמת המאקרו.
