מיטב ו-IBI חלוקים לגבי סלקום: מיטב מורידים המלצה ו-IBI מעלים
שני בתי השקעות פרסמו הבוקר המלצות מנוגדות לגבי מניית סלקום, הראשון העלאה המלצה ומחיר יעד לאחר שראה אפסייד במנייה, השני הוריד המלצה בטענה שהמנייה כבר הניבה תשואת יתר על המדדים.
IBI מעלים המלצה ל-"קנייה" - אפסייד של כ-11% למחיר המניה
בית ההשקעות IBI פירסם היום (ד') כי העלה אתמול את המלצתו למניית סלקום ל"קנייה" מ"נייטרלי" והעלה את מחיר היעד ל-140 שקל למניה, לעומת מחיר יעד קודם של 123 שקל למניה, אפסייד של כ-11% למחיר סגירת המניה אמש בבורסה.
האנליסט, אורי ליכט, ציין בסקירתו, כי הגאות בענף הסלולר לא פסחה על סלקום שהציגה שנה מצוינת והצליחה לשמור על מעמדה כחברת הסלולר הגדולה בישראל. במקביל הציגה החברה קפיצה משמעותית בשיעורי הרווחיות, קפיצה שהותירה את מתחרותיה מאחור.
ליכט מעריך, כי שנת 2008 צפויה להיות שנה מאתגרת יותר עבור חברות הסלולר. החברות יאלצו להתמודד עם שוק רווי רגולציה מחמירה ותחרות הולכת וגוברת (להזכירכם כך התחילה גם 2007). ב-IBI מעריכים כי מהלכים נכונים שמבצעת סלקום כגון שיווק מאסיבי של חבילות הדור השלישי, המשך תהליכי ייעול ויתרונה כבורג מרכזי בקבוצת התקשורת של דסק"ש יעזרו לחברה להמשיך ולהציג תוצאות טובות.
ליכט מוסיף, כי ב-1 ביולי 07 פרסמו ב-IBI עבודת סיקור ראשוני לסלקום עם המלצת ניטרלי ומחיר יעד של 123 שקל. מאז פרסום העבודה השיגה סלקום תשואה של 12.6% בלבד לעומת תשואה של 24.3% של פרטנר.
ב-IBI מעריכים כי היה צדק בתשואה העודפת לפרטנר עקב גיוס המנויים המהיר ועדיפותה לקראת כניסתו של חוק הניידות מספרים. אולם, יתרונות אלו להערכתם באים כבר לידי ביטוי בפערי התשואות. עקב זאת, מעדכניחם ב-IBI את המלצתנם למניית סלקום לקנייה מעלים את מחיר היעד ל-140 שקל ומוסיפים כי להערכתם כדאי להשקיע במניות במשקל שווה.
מיטב מורידים המלצה ל-"תשואת שוק" - מחיר המניה רחוק רק 4% ממחיר היעד
מנגד עומדים היום בבית ההשקעות מיטב, שמורידים את המלצתם למניית חברת התקשורת, כאשר הם מציינים שמאז העלאת ההמלצה לסלקום לתשואת יתר, ב-24/10/07, הניבה מניית סלקום תשואה של כ-28% לעומת תשואה של 3.8% במדד ת"א 25.
אנליסט מיטב, ניר זוננברג, מציין, כי מחיר היעד הנוכחי למניית סלקום הוא 130 שקל למניה, גבוה בכ-4% בלבד ממחיר השוק הנוכחי. "לפיכך אנו מורידים את ההמלצה למניית סלקום לתשואת שוק".
בשנת 2008 מעריכים במיטב, כי הכנסות החברה יצמחו בכ-4%-5%, כאשר מקור הגידול הוא עלייה ב-ARPU (הכנסה ממוצעת מלקוח) כתוצאה מחדירה גדולה יותר של שירותי הדור השלישי, שיגרמו לעלייה בהכנסות מתוכן. סלקום הייתה החברה האחרונה להיכנס לדור השלישי ונכון לסוף הרבעון רק כ-280 אלף מלקוחותיה היו לקוחות דור 3.
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
