כמה באמת שווה תוכן שיווקי? מעכשיו מפרסמים יוכלו למדוד

לראשונה בישראל מציגה חברת Effect-TV פתרונות לבקרה וניתוח אפקטיביות של תוכן שיווקי
משה בנימין |

חברת Effect-TV מקבוצת "מחקרי הגל החדש" תספק מדדים איכותיים

וכמותיים לבקרה וניתוח של הצלחת פעילויות תוכן שיווקי והחזר ההשקעה בפעילות.

החברה המנוהלת ע"י אורי אלמן, לשעבר מנהל השיווק של סאני,תתמקד במעקב וניתוח אפקטיביות פרסום עם דגש על תוכן שיווקי בתוכניות הטלוויזיה.

החברה הוקמה מתוך זיהוי הצורך הגדל והולך בארץ ובעולם לכלים ומתודולוגיות שיבחנו, יבקרו וינתחו את ההשפעות של פעילויות תוכן שיווקי.

"בשלב הראשון החברה תעסוק במעקב וניתוח של התוכן השיווקי והפרסום האינטגרטיבי בתוכניות הטלוויזיה, בסרטים ובווידאו באינטרנט ותעניק שירותים למפרסמים, גופים משדרים וחברות תוכן" כך לדברי אורי אלמן, מנכ"ל חברת Effect-TV.

אלמן הוסיף, כי "במהלך החודשים האחרונים עסקה החברה בפיתוח יכולות טכנולוגיות ומודל ייחודי אשר יתנו מענה לצורך הגובר של מפרסמים וגופים משדרים במדד חיצוני, אוביקטיבי אשר מכמת את המשמעויות הכלכליות של פעילויות התוכן השיווקי. למעשה, החברה תוכל לראשונה בישראל לתת מענה לשאלה שעולה בכל פעם שמפרסם משקיע כסף בפעילות תוכן שיווקי: "כמה באמת זה שווה לי".

שוק התוכן השיווקי בעולם מוערך במעל 6 מיליארד דולר בשנה המהווים כ-4% מסך התקציבים המושקעים בפעילויות פרסומיות וצפוי לגדול בשיעורים של 10% עד 15% לשנה, במשך השנים הקרובות.

בארץ מוערך היקף השוק בסך של 25 מיליון דולר בשנת 2007 והוא צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. השחקנים המרכזיים בארץ הם זכייניות ערוץ 2: קשת ורשת, ערוץ 10 וגם ערוץ 3 המרכז תקציבים משמעותיים. עיקר פעילות התוכן השיווקי מתרכזת בתכניות הריאליטי והפקות המקור וכמות המפרסמים שמבצעים פעילויות תוכן שיווקי בהווה, מוערכת במעל 100 המגיעים ממגוון קטגוריות רחב.

ממחקרים שערכה חברת Effect-TV עלה כי המודעות לנושא התוכן השיווקי גבוהה מאוד בקרב מפרסמים, וכי החסם המרכזי כיום להגדלת סכומי ההשקעה בתחום נובע מהיעדר מדדים איכותיים וכמותיים, מהם יוכלו המפרסמים לכמת את החזר ההשקעה בפעילות.

החברה משיקה היום את קו המוצרים הראשון שלה, וכבר חתמה על הסכמים עם אחד מהזכיינים ועם מספר מפרסמים גדולים לבדיקת תוכניות המשודרות בימים אלו בערוצים 10 וערוץ 2.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

טייפון (יצרן)טייפון (יצרן)

טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |

רק הבוקר התברר שארדואן מחסל את האופזיציה - ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול, וכמה שעות לאחר מכן, אנגליה מספקת לו מטוסי קרב בעסקה של 10.7 מיליארד דולר. טורקיה ובריטניה חתמו על אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות ביותר בעשור האחרון. ההסכם, כולל רכישת 20 מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, מטוסים שמיועדים להחליף חלק ניכר מהצי הטורקי המיושן ולהעניק לחיל האוויר הטורקי יכולות עליונות באוויר ובקרקע. זוהי עסקה מסחרית, ובעיקר הישג אסטרטגי: היא מחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי מדינות נאט"ו מרכזיות, מעניקה דחיפה משמעותית לתעשיית ההגנה הבריטית ומאותתת לרוסיה ולמתנגדותיה כי הברית האטלנטית נותרת מאוחדת ומחויבת לביטחון משותף. 

אלא שעל הדרך היא מחזקת מאוד את טורקיה שיש לה שתי פנים - צד אחד למערב, צד שני לרוסיה. ארה"ב לא הסכימה בעבר לספק לה מטוסי קרב מסוג F-35, כשבחודשים האחרונים גם על רקע פגישת המנהיגים - טראמפ וארודאן היו הערכות שעסקה קרובה. יכול להיות שהעסקה הנוכחית היא קדימון לעסקה גדולה יותר מול ארה"ב. טורקיה צריכה מאות מטוסים לא 20 מטוסים חדשים (כשיש גם אופציה ל-40 מטוסים נוספים). 

העסקה נחתמה במהלך ביקורו הראשון של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, באנקרה. סטארמר, נפגש עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן במשך שעות ארוכות, והשניים דנו בעסקה עצמה ובאתגרי הביטחון האזורי, כולל המצב בסוריה, המתחים בים השחור והשפעת מלחמת אוקראינה על יציבות נאט"ו. "ההסכם הזה יחזק את ביטחון נאט"ו כולה, יעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין בריטניה לטורקיה ויתמוך בכ-20 אלף מקומות עבודה בבריטניה לאורך 10 שנים", אמר סטארמר לאחר החתימה, תוך הדגשת התרומה הכלכלית: העסקה צפויה להזרים מיליארדים למפעלי BAE Systems, החברה הבריטית המובילה בייצור המטוסים, ולתמוך בתעשיות משנה באזורים כמו יורקשייר ולנקשייר. 

ארדואן מצידו תיאר את העסקה כ"סמל חדש ליחסים האסטרטגיים בין שתי מדינות ידידות", והוסיף כי היא "תסייע לטורקיה לשמור על יתרון אווירי מול איומים אזוריים, תוך שמירה על מחויבותה לברית נאט"ו".

ההסכם כולל אופציה לרכישת עד 40 מטוסים נוספים בעתיד, מה שהופך אותו לפוטנציאל של עסקה כוללת בהיקף משולש. טורקיה תהפוך למפעילת ה-יורופייטר העשירית בעולם, לצד מדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד, אוסטריה, עומאן, קטאר, כווית וערב הסעודית. המטוסים מיוצרים על ידי קונסורציום אירופי רב-לאומי, Eurofighter GmbH שמובל על ידי BAE Systems הבריטית בשיתוף עם Airbus (גרמניה וספרד) ו-Leonardo (איטליה). העסקה התאפשרה רק לאחר שגרמניה, ששנים סירבה למכור מטוסים לטורקיה עקב חששות פוליטיים סביב מדיניותה כלפי זכויות אדם וכורדים, הסירה את התנגדותה בחודשים האחרונים. הדבר משקף שינוי במדיניות ברלין, שמבקשת כעת להעמיק את קשריה עם אנקרה כדי לאזן את השפעת רוסיה במזרח התיכון.