המניות הבולטות ביתר: לייפוייב טסה ב-28% רבד עלתה ב-13%

מניית קמור עלתה ב-2.6% עם מחזור של כ-11 מיליון שקל. לייפוייב עלתה על רקע סגירה עם מפיץ חדש. ובמדד-100: דש איפקס קפצה ב-6.64% במחזור ענק של יותר מ-15 מיליון שקל
ישראל הס |

מדד המעו"ף עלה היום ב-1% ואילו מדד היתר-120 עלה 1.93%. לא מעט מניות יתר רשמו היום מחזורי מסחר גבוהים במיוחד, זאת בעוד המחזור בבורסה באופן כללי היה דליל ביותר והסתכם ב-1.2 מיליארד שקל בלבד.

למרות שזוהי סקירת מניות יתר בחרנו לפתוח דווקא במניה ממדד ת"א 100. מניית בית ההשקעות דש אייפקס סגרה בעליה של 6.64% במחזור ענק של יותר מ-15 מיליון שקל, זאת בעוד המחזור הממוצע בנייר לא עולה על 1 מיליון שקל. במניה בוצעו 3 עסקאות משמעותיות בין השעות 13:00 ל-14:00 בהיקף של יותר מ-10 מיליון שקל במצטבר. עד עכשיו, לא פורסמה הודעה על עסקת בעלי עניין, ויכול להיות שמבצעי העסקה היו מוסדיים.

ביום חמישי האחרון דש איפקס את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2007. ברבעון השלישי לבדו עמדו הכנסות הקבוצה על סך של כ-71 מיליון שקל, ביחס לכ-48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול בשיעור של כ-47%. ברבעון השלישי עמד הרווח הנקי על סך של כ-9.5 מיליון שקל, לעומת סך של כ-6.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד גידול בשיעור של כ-38%.

ונעבור למניות היתר

מניית קמור, העוסקת בתחומי הרכב, הנדל"ן והספנות, עלתה היום ב-2.6% עם מחזור חריג של כ-11 מיליון שקל. במניה בוצעה עסקה משמעותית בשעה 10:30, שעת הפתיחה של המסחר בנייר. העסקה בוצעה במחיר השוק אך עדיין לא דווח על בעל עניין משמעותי שביצע את העסקה בנייר. המנייה מספקת למשקיעיה כ-30% מתחילת השנה הנוכחית.

מניית לייפוייב, העוסקת בייצור מכשור רפואי, עלתה היום בכ-28% במחזור כפול מהרגיל. היום (א) מודיעה החברה כי המפיץ האיטלקי חתם על התחייבות להזמנת אלקטרודות בסך כולל של בין 4,615,000 לבין 18,250,000 יורו בתקופה של 5 שנים וזאת לאחר מות המפיץ הגרמני.

מניית רבד, שבשליטת איש העסקים יגאל אהובי, טסה ביותר מ-13% במחזור מסחר רגיל לנייר. החברה פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2006. רבד סיימה עם רווח נקי בסך של כ-51.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.