מניות ענף המסעדות: איך לעשות כסף מאוכל?
תחום המסעדות הנו מגזר שאינו זוכה לחשיפת יתר בפני המשקיעים, ואולם מהווה נישה מעניינת בעולם חברות הצריכה. התחום מתאפיין במידה מסוימת בפרופיל דפנסיבי, כאחד מענפים עם ביקוש קשיח, אך בתוכו קיימות חברות רבות שלא בהכרח מוגדרות כדפנסיביות, ולעתים ניתן לפגוש בענף סיפורי צמיחה מדהימים. כאחת מההצלחות המוכרות ביותר ניתן לציין את רשת בתי הקפה סטארבקס (SBUX), שכבשה במהירות את כל העולם (כשדווקא כשלה בישראל) והגיעה מחברה קטנה לשווי שוק של כ-20 מיליארד דולר.
תחום המסעדות מסוקר על ידי צוות האנליסטים המכובד בוול סטריט, הסוקר כ-30 חברות שונות. את כלל החברות ניתן להבדיל לשתי קבוצות עיקריות: QSR (Quick-Service Restaurants) ו-CDR (Casual Dining Restaurants). לקבוצה הראשונה שייכות חברות כמו מקדונלדס (MCD), וונדיס (WED), יאם ברנדס (YUM) שהנן בעלת מותגי KFC ו-Taco Bell. הקבוצה השנייה מפוזרת יותר, וכוללת מגוון מסעדות עם רמת שירות גבוהה יותר, שהנן יותר מקומות בילוי מאשר נקודות מכירת אוכל.
באופן טבעי, התנהגות המניות בשני הסגמנטים הללו שונה וכרוכה, בין השאר, במחזוריות הכלכלית. בתקופות הפריחה, כשלאנשים יותר כסף פנוי, ישנה נטייה גבוהה יותר למסעדות יוקרה. בתקופות השפל או המיתון נוהגים אנשים להסתפק במסעדות מזון מהיר, כדי לחסוך זמן וכסף. מעבר לזאת, הצלחתה של חברה בודדת, במיוחד בתחום ה-CDR, תלויה בגורמים ייחודיים לאותה חברה, כגון התאמה לטעמי לקוחות, מותג, אסטרטגיית שיווק ועוד.
במסגרת עבודתם, בדקו האנליסטים של CIBC את התנהגות המניות בסקטור המסעדות לאורך מספר שנים והגיעו למסקנה מעניינת – תקופת הקיץ מביאה, באופן עקבי, לירידת שערי מניות החברות, בשיעור שבין 10%-20%. לאחר ירידות הקיץ, מגיעה תקופה של עליות נאות, שהניבה למשקיעים שרכשו מניות המסעדות תשואה של כ-30%-40% (עד לקיץ הבא).
בנוסף להיבטים הטכניים, חשוב לציין גם את תמחורן האטרקטיבי של מגזר המסעדות. המכפיל הממוצע של הסקטור עומד כעת על 17, בדומה לממוצע ההיסטורי ונמוך מרמות השיא של 20, כאשר חברות רבות נסחרות במכפילים נמוכים יותר. ענף המסעדות נסחר, בדרך כלל, בפרמיה לעומת מדד ה-S&P500 בגין אופיו הדפנסיבי. סיכוני השקעה בתחום המסעדות כוללים, בין השאר, את הצפי להאטה בצריכה הפרטית ואת ההתייקרות של חומרי גלם (בשר, חלב, קפה וכו'), אך להערכת האנליסטים של CIBC סיכונים אלה מגולמים בצורה סבירה בתמחור הנוכחי.
המלצות האנליסטים:
- חברת מקדונלדס (סימול: MCD) שווי שוק: 57.1 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 47.91 דולר, מחיר יעד: 57 דולר.
- רשת בתי הקפה סטרבאקס (סימול: SBUX) שווי שוק: 20.1 מיליארד דולר, מחיר נוכחי 26.86 דולר, מחיר יעד: 32 דולר.
- חברת YUM (סימול: YUM) אחת מהרשתות המובילות של מזון מהיר בעלת מותגי KFC ו-Taco Bell. שווי שוק: 16.2 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 31.1 דולר, מחיר יעד: 37 דולר.
- חברת Panera Bread (סימול: PNRA) רשת מאפיות בארה"ב, שווי שוק: 1.5 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 45.3 דולר, מחיר יעד: 53 דולר.
- חברת Buffalo Wild Wings (סימול: BWLD), בעלת רשת מסעדות CDR. שווי שוק: 0.6 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 33.6 מיליארד דולר, מחיר יעד 48 מיליארד דולר.
* מאת: סרגיי וסצ'ונוק - אנליסט בכיר CIBC ישראל.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.