מניות ענף המסעדות: איך לעשות כסף מאוכל?
תחום המסעדות הנו מגזר שאינו זוכה לחשיפת יתר בפני המשקיעים, ואולם מהווה נישה מעניינת בעולם חברות הצריכה. התחום מתאפיין במידה מסוימת בפרופיל דפנסיבי, כאחד מענפים עם ביקוש קשיח, אך בתוכו קיימות חברות רבות שלא בהכרח מוגדרות כדפנסיביות, ולעתים ניתן לפגוש בענף סיפורי צמיחה מדהימים. כאחת מההצלחות המוכרות ביותר ניתן לציין את רשת בתי הקפה סטארבקס (SBUX), שכבשה במהירות את כל העולם (כשדווקא כשלה בישראל) והגיעה מחברה קטנה לשווי שוק של כ-20 מיליארד דולר.
תחום המסעדות מסוקר על ידי צוות האנליסטים המכובד בוול סטריט, הסוקר כ-30 חברות שונות. את כלל החברות ניתן להבדיל לשתי קבוצות עיקריות: QSR (Quick-Service Restaurants) ו-CDR (Casual Dining Restaurants). לקבוצה הראשונה שייכות חברות כמו מקדונלדס (MCD), וונדיס (WED), יאם ברנדס (YUM) שהנן בעלת מותגי KFC ו-Taco Bell. הקבוצה השנייה מפוזרת יותר, וכוללת מגוון מסעדות עם רמת שירות גבוהה יותר, שהנן יותר מקומות בילוי מאשר נקודות מכירת אוכל.
באופן טבעי, התנהגות המניות בשני הסגמנטים הללו שונה וכרוכה, בין השאר, במחזוריות הכלכלית. בתקופות הפריחה, כשלאנשים יותר כסף פנוי, ישנה נטייה גבוהה יותר למסעדות יוקרה. בתקופות השפל או המיתון נוהגים אנשים להסתפק במסעדות מזון מהיר, כדי לחסוך זמן וכסף. מעבר לזאת, הצלחתה של חברה בודדת, במיוחד בתחום ה-CDR, תלויה בגורמים ייחודיים לאותה חברה, כגון התאמה לטעמי לקוחות, מותג, אסטרטגיית שיווק ועוד.
במסגרת עבודתם, בדקו האנליסטים של CIBC את התנהגות המניות בסקטור המסעדות לאורך מספר שנים והגיעו למסקנה מעניינת – תקופת הקיץ מביאה, באופן עקבי, לירידת שערי מניות החברות, בשיעור שבין 10%-20%. לאחר ירידות הקיץ, מגיעה תקופה של עליות נאות, שהניבה למשקיעים שרכשו מניות המסעדות תשואה של כ-30%-40% (עד לקיץ הבא).
בנוסף להיבטים הטכניים, חשוב לציין גם את תמחורן האטרקטיבי של מגזר המסעדות. המכפיל הממוצע של הסקטור עומד כעת על 17, בדומה לממוצע ההיסטורי ונמוך מרמות השיא של 20, כאשר חברות רבות נסחרות במכפילים נמוכים יותר. ענף המסעדות נסחר, בדרך כלל, בפרמיה לעומת מדד ה-S&P500 בגין אופיו הדפנסיבי. סיכוני השקעה בתחום המסעדות כוללים, בין השאר, את הצפי להאטה בצריכה הפרטית ואת ההתייקרות של חומרי גלם (בשר, חלב, קפה וכו'), אך להערכת האנליסטים של CIBC סיכונים אלה מגולמים בצורה סבירה בתמחור הנוכחי.
המלצות האנליסטים:
- חברת מקדונלדס (סימול: MCD) שווי שוק: 57.1 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 47.91 דולר, מחיר יעד: 57 דולר.
- רשת בתי הקפה סטרבאקס (סימול: SBUX) שווי שוק: 20.1 מיליארד דולר, מחיר נוכחי 26.86 דולר, מחיר יעד: 32 דולר.
- חברת YUM (סימול: YUM) אחת מהרשתות המובילות של מזון מהיר בעלת מותגי KFC ו-Taco Bell. שווי שוק: 16.2 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 31.1 דולר, מחיר יעד: 37 דולר.
- חברת Panera Bread (סימול: PNRA) רשת מאפיות בארה"ב, שווי שוק: 1.5 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 45.3 דולר, מחיר יעד: 53 דולר.
- חברת Buffalo Wild Wings (סימול: BWLD), בעלת רשת מסעדות CDR. שווי שוק: 0.6 מיליארד דולר, מחיר נוכחי: 33.6 מיליארד דולר, מחיר יעד 48 מיליארד דולר.
* מאת: סרגיי וסצ'ונוק - אנליסט בכיר CIBC ישראל.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
