דייב הנסן, מנמ"ר CA: פישוט ניהול ה-IT - על ידי ממשל, ניהול ואבטחה
CA היום אינה אותה חברה כשהיתה בעבר", אמר בנאום הפתיחה שלו בכנס CA WORLD 07, ג'ון סויינסון, מנכ"ל CA, "היא לא מה שהיתה לפני חמש שנים וגם לא מה שהייתה לפני 18 חודשים. כל צמרת ההנהלה מלפני חמש שנים (למעט ראס ארטס, שותף מייסד שלא היה קשור כלל לשערוריה החשבונאית בה היה מעורב המנכ"ל הקודם סנג'יי קומאר) - הוחלפה כלא היתה".
לפני שנה וחצי, הכריז סויינסון על תפיסת EITM (ר"ת Enterprise IT Management), שתהווה את הפלטפורמה עליה ייבנו המוצרים העתידיים של CA, כך שישתפרו הביצועים העסקיים של הלקוחות בעזרת שימוש מושכל ב-IT. ההבדל הראשון שהבהיר ש-CA אכן אינה אותה חברה של העבר, היה במנהל הבכיר שפתח את כנס העיתונאים. בכל כנס של CA WORLD הפותח היה מנהל שיווק בכיר, או מנהל הטכנולוגיה הראשי, CTO, ואילו השנה, הפתעה: את מצגת הפתיחה לעיתונאים ולאנליסטים העביר לא אחר מאשר המנמ"ר של CA העולמית, דייב הנסן.
הנסן, בניגוד למנמ"רים לא מעטים שאינם ניחנים בכישורי רטוריקה וגם לא מקפידים על הקשר עם הקהל - הוא מרצה בחסד, סוחף ומלהיב את קהלו, ודבריו קולחים וברורים. הנסן יודע "למכור": למכור את המסר העיקרי של CA למנמ"רים ובאמצעותם למנכ"לים. המנמ"ר בכל ארגון חייב לדעת למכור ולשווק את "ערכו" להנהלתו. "ערכו" של המנמ"ר מתבטא ב"ערך" ה-IT שהוא מוביל בארגונו. כלומר, IT שתרומתו מוכרת על ידי ההנהלה כתורמת להשגת המטרות של הארגון - יזכה לתקציבים הנכונים. רוצה לומר, על המנמ"ר להיות מוכר (בשורוק) וכדי להיות כזה עליו להיות מוכר (בחולם).
תרומה לעסקים
ה-IT כבר עבר כברת דרך, אומרים ב-CA והתקדם במעלה החשיבות הארגוני. לפי CA , התקדם ה-IT בתרומתו לעסקים: מהיותו פונקצית תמיכה עד שנות ה-80', דרך היותו ספק שירותים בשנות ה-90' ועד התגלמותו כמנוע לייצור יתרון תחרותי, עתה. זה המודל של CA, סביבו היא מפתחת את מוצריה. כאן מגיעה ההצהרה הבלתי נמנעת מפיו של הסנן, שכך הוא פועל כמנמ"ר של CA, המוביל את ה-IT של החברה להשגת יתרון תחרותי מול מתחרותיה: ענקיות כמו HP, יבמ, סימנטק, BMC וחברות תוכנה אחרות.
"אם בעבר, תחום האחריות המרכזי של המנמ"ר ואגף ה-IT שלו היה לצמצם עלויות, הרי שבשנים האחרונות נוספו לו מימדים נוספים של תחומי אחריות: אבטחה, תפעול, פיתוח יישומים, והוא גם שותף בעיצוב האסטרטגיה ובתכנון הפעילות. ואם אינו כזה - עליו לשאוף לכך", אומר הנסן.
הנסן הוא מנמ"ר של גוף טכנולוגי גלובלי, ומתפקד כמנמ"ר רב-מימדי. אם CA מציעה ללקוחותיה להתקדם ולהיות רב-מימדיים ושותפים בכירים בהנהלה, אזי על המנמ"ר שלה להיות כזה. ראשית, הנסן הוא לא רק המנמ"ר של החברה, אלא גם SVP, סגן נשיא בכיר, המדווח למנהל התפעול הראשי, COO, מייקל כריסטיינסן. אגף ה-IT שלו, על כ-400 עובדיו מתוך כ-16 אלף עובדי החברה, מנהל את התשתית הבאה: 27 אלף מחשבי PC, ארבעה מחשבי מיינפריים המנוהלים ב-20 LPARS (מחיצות מיחשוב לוגיות) המספקים כוח מיחשוב בעוצמה של 15 אלף MIPS; כ-1,300 שרתי חלונות, יוניקס ולינוקס; 1,500 רשתות של קול ונתונים; מאות נתבים; איחסון בנפח של 500 טרה-בייט ומריץ תוכנת ERP של סאפ - שנכנסה לפעולה רק לאחרונה, כחלק מהמאמץ להיות CA חדשה, וכן שלל יישומים נוספים שנרכשו כחבילות או פותחו בבית.
את תוכנות CA מקבל הנסן מאגף השיווק של CA, ללא תשלום. למרות זאת, הוא טוען שהוא בוחן היטב כל תוכנה מול מתחריה בשוק, ושוקל עניינית האם לקחת את התוכנה ללא תשלום, או לשלם עבור תוכנה של מתחרים. הנסן משתמש בתוכנות של חברות מתחרות, רק כשאין להם מוצר מקביל בבית. ואם הוא מגלה שלתוכנה של המתחרים יש תכונות שאין למקבילתה ב-CA, הוא ממליץ לפיתוח להשלים את החסר. נשמע אידיאלי. כשנתבקש הנסן להזכיר שם של תוכנה אחת שרכש ממתחרים ויש ל-CA אחת מקבילה - התקשה לזכור.
ממשל, ניהול ואבטחה
בכל מקרה הסנדלר לא הולך יחף ב-CA החדשה, והנסן הציג כיצד הוא מיישם את מודל פתרונות EITM לפתרון אתגרי ה-IT בשלושה הצירים המקבילים: ממשל (govern), ניהול ואבטחה.
בהיבט הממשל, הדגש הוא על ניהול הסיכונים מול מדדי בקרה מסחריים-פנימיים, וחיצוניים-תקנותיים. העיקרון המרכזי הוא ניהול מרכזי של שקיפות המידע. לממשל את המידע, משמע לעשותו שקוף לכל צרכניו. שקיפות המידע פירושה עדכניותו, שלמותו וזמינותו בכל עת לבעלי המניות, ללקוחות, לעובדים ולמבקרים החיצוניים. כך יכולים כל הגורמים הפועלים במשותף, להשיג את המטרות העסקיות, ולקבל החלטות על בסיס עובדות בדוקות.
אגף ה-IT של הנסן, אמון על ניהול הסיכונים התלת-מימדי: תקנוני, תפעולי ופיננסי, והוא משתמש למימשול בתוכנת Clarity שלה, עימה הוא מנהל תקנות IT הנוגעות לשמירה על הפרטיות, על הרשומות, ועל יעילות התפעול. ברמת ניהול סיכוני SOX (הדיווחים הפיננסים לבורסה לניירות ערך בארה"ב), CA מבקרת 2,755 מדדים בתשע ארצות ועוקבת אחר 81 תהליכים, כשלפניה 1,833 פעילויות לבצע.
אגב, כל אחד ממנהלי CA שנשאל היכן החברה נמצאת בתהליך ההלימה לרגולציות, יישום התקנות ההולכות ומתרבות, השיב כי "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים". כלומר, הנהלתה של CA עתירת השערוריות הפיננסיות של מנכ"ליה הקודמים, מיישמת עתה כל מה שהיה צריך ליישם קודם לכן ועושה זאת על הצד הטוב ביותר.
במקביל, לקוחות CA שהשתתפו בפנלים שונים בכנס ונשאלו כיצד השפיעו עליהם הרשעת המנכ"ל הקודם, כולל גזר דין של 12 שנה בכלא, השיבו בתמימות דעים שעבודתם המשותפת עם CA לא הופרעה כלל, בשל הטכנולוגיה, התמיכה והעמידה בהסכם רמת שירות, SLA.
ציר הניהול מציב להנסן את האתגר המוכר לכל מנמ"ר, של ניהול שתי סביבות יישומים: זו החדשה של סאפ ובמקביל זו של היישומים הישנים, לגאסי, ובתוך כך - לשמור על רמות זמינות, שירות ותמיכה גבוהה, במסגרת תקציב נתון.
בציר ניהול זה, CA משתמשת בתוכנות שלה לניהול רשתות ומערכות NSM ואליה מדווחות מערכות האבטחה של CA, כמו ספקטרום ו-eHealth. מערכת CA Service Desk מקבלת את נתוני התפעול מ-NSM ומחזירה לה נתונים מעובדים. התהליך כולו מביא לכך שצוות התמיכה העולמי, יכול לטפל בכל האירועים בעולם ה-IT של CA, כי הוא מקבל לטיפולו "רק" 1,500 קריאות ליום, מתוך 1.8 מליון אירועים בתשתית ה-IT. רובו המוחלט של ים האירועים המדווחים, מטופלים על ידי התוכנות השונות המאתרות ו"מרגיעות" את האזעקות. למעט אלה המועברים לטיפול צוות התמיכה – שרק הוא יכול לחלץ את התגובה הנכונה.
את ציר האבטחה מציגה CA בצורה יצירתית - היא מכנה את הפתרון שלה לעולם בעיות האבטחה כניהול זהויות המשתמשים וגישתם IAM Identity & Access Management. הנסן ואנשיו משתמשים בתוכנת SiteMinder לניהול אבטחת הזהויות והגישה למידע ביישומים, בבסיסי הנתונים, באחסון וברשתות.
דייב הנסן ממלא את תפקיד המנמ"ר בחצי השנה האחרונה. לפני כן, במשך כחמש שנים, היה מנהל תמיכת המכירות Pre sale בעולם. לפני שהצטרף ל-CA שימש שנים לא מעטות מנמ"ר בחברה גדולה בתעשיית הנייר בארה"ב. בהיותו מנמ"ר של יצרנית תוכנה, הוא עובד צמוד עם מנמ"רים של יצרניות חומרה, שהן גם שותפיה עסקיים של CA, דוגמת EMC - יצרנית האיחסון המובילה בעולם.
הנסן מרבה להיפגש עם מנמ"רי לקוחות CA, כי יש לו רבות מה לתרום להם - מהיותו גם מנמ"ר כמוהם וגם מי שמבין את יצרני התוכנה – כיוון שהוא בעמדה בכירה ב-CA, והאנרגיה השיווקית שלו מסייעת לו לקדם את מעמד המנמ"ר בארגונים באשר הם. בכנס CA WORLD 07 עיקר גאוותו הוא על "בית הזכוכית" - מרכז הנתונים גדול למדי, שהנסן טוען שמאפיין ארגון אמיתי לא קטן. ההקמה הייתה מהירה והמרכז פעל ללא דופי בתמיכה ב-6,000 משתמשים שנוכחו בכנס. כלומר הכנס עצמו היווה מעין ארגון SMB (קטן-בינוני) לחמישה ימים.

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
