דייב הנסן, מנמ"ר CA: פישוט ניהול ה-IT - על ידי ממשל, ניהול ואבטחה
CA היום אינה אותה חברה כשהיתה בעבר", אמר בנאום הפתיחה שלו בכנס CA WORLD 07, ג'ון סויינסון, מנכ"ל CA, "היא לא מה שהיתה לפני חמש שנים וגם לא מה שהייתה לפני 18 חודשים. כל צמרת ההנהלה מלפני חמש שנים (למעט ראס ארטס, שותף מייסד שלא היה קשור כלל לשערוריה החשבונאית בה היה מעורב המנכ"ל הקודם סנג'יי קומאר) - הוחלפה כלא היתה".
לפני שנה וחצי, הכריז סויינסון על תפיסת EITM (ר"ת Enterprise IT Management), שתהווה את הפלטפורמה עליה ייבנו המוצרים העתידיים של CA, כך שישתפרו הביצועים העסקיים של הלקוחות בעזרת שימוש מושכל ב-IT. ההבדל הראשון שהבהיר ש-CA אכן אינה אותה חברה של העבר, היה במנהל הבכיר שפתח את כנס העיתונאים. בכל כנס של CA WORLD הפותח היה מנהל שיווק בכיר, או מנהל הטכנולוגיה הראשי, CTO, ואילו השנה, הפתעה: את מצגת הפתיחה לעיתונאים ולאנליסטים העביר לא אחר מאשר המנמ"ר של CA העולמית, דייב הנסן.
הנסן, בניגוד למנמ"רים לא מעטים שאינם ניחנים בכישורי רטוריקה וגם לא מקפידים על הקשר עם הקהל - הוא מרצה בחסד, סוחף ומלהיב את קהלו, ודבריו קולחים וברורים. הנסן יודע "למכור": למכור את המסר העיקרי של CA למנמ"רים ובאמצעותם למנכ"לים. המנמ"ר בכל ארגון חייב לדעת למכור ולשווק את "ערכו" להנהלתו. "ערכו" של המנמ"ר מתבטא ב"ערך" ה-IT שהוא מוביל בארגונו. כלומר, IT שתרומתו מוכרת על ידי ההנהלה כתורמת להשגת המטרות של הארגון - יזכה לתקציבים הנכונים. רוצה לומר, על המנמ"ר להיות מוכר (בשורוק) וכדי להיות כזה עליו להיות מוכר (בחולם).
תרומה לעסקים
ה-IT כבר עבר כברת דרך, אומרים ב-CA והתקדם במעלה החשיבות הארגוני. לפי CA , התקדם ה-IT בתרומתו לעסקים: מהיותו פונקצית תמיכה עד שנות ה-80', דרך היותו ספק שירותים בשנות ה-90' ועד התגלמותו כמנוע לייצור יתרון תחרותי, עתה. זה המודל של CA, סביבו היא מפתחת את מוצריה. כאן מגיעה ההצהרה הבלתי נמנעת מפיו של הסנן, שכך הוא פועל כמנמ"ר של CA, המוביל את ה-IT של החברה להשגת יתרון תחרותי מול מתחרותיה: ענקיות כמו HP, יבמ, סימנטק, BMC וחברות תוכנה אחרות.
"אם בעבר, תחום האחריות המרכזי של המנמ"ר ואגף ה-IT שלו היה לצמצם עלויות, הרי שבשנים האחרונות נוספו לו מימדים נוספים של תחומי אחריות: אבטחה, תפעול, פיתוח יישומים, והוא גם שותף בעיצוב האסטרטגיה ובתכנון הפעילות. ואם אינו כזה - עליו לשאוף לכך", אומר הנסן.
הנסן הוא מנמ"ר של גוף טכנולוגי גלובלי, ומתפקד כמנמ"ר רב-מימדי. אם CA מציעה ללקוחותיה להתקדם ולהיות רב-מימדיים ושותפים בכירים בהנהלה, אזי על המנמ"ר שלה להיות כזה. ראשית, הנסן הוא לא רק המנמ"ר של החברה, אלא גם SVP, סגן נשיא בכיר, המדווח למנהל התפעול הראשי, COO, מייקל כריסטיינסן. אגף ה-IT שלו, על כ-400 עובדיו מתוך כ-16 אלף עובדי החברה, מנהל את התשתית הבאה: 27 אלף מחשבי PC, ארבעה מחשבי מיינפריים המנוהלים ב-20 LPARS (מחיצות מיחשוב לוגיות) המספקים כוח מיחשוב בעוצמה של 15 אלף MIPS; כ-1,300 שרתי חלונות, יוניקס ולינוקס; 1,500 רשתות של קול ונתונים; מאות נתבים; איחסון בנפח של 500 טרה-בייט ומריץ תוכנת ERP של סאפ - שנכנסה לפעולה רק לאחרונה, כחלק מהמאמץ להיות CA חדשה, וכן שלל יישומים נוספים שנרכשו כחבילות או פותחו בבית.
את תוכנות CA מקבל הנסן מאגף השיווק של CA, ללא תשלום. למרות זאת, הוא טוען שהוא בוחן היטב כל תוכנה מול מתחריה בשוק, ושוקל עניינית האם לקחת את התוכנה ללא תשלום, או לשלם עבור תוכנה של מתחרים. הנסן משתמש בתוכנות של חברות מתחרות, רק כשאין להם מוצר מקביל בבית. ואם הוא מגלה שלתוכנה של המתחרים יש תכונות שאין למקבילתה ב-CA, הוא ממליץ לפיתוח להשלים את החסר. נשמע אידיאלי. כשנתבקש הנסן להזכיר שם של תוכנה אחת שרכש ממתחרים ויש ל-CA אחת מקבילה - התקשה לזכור.
ממשל, ניהול ואבטחה
בכל מקרה הסנדלר לא הולך יחף ב-CA החדשה, והנסן הציג כיצד הוא מיישם את מודל פתרונות EITM לפתרון אתגרי ה-IT בשלושה הצירים המקבילים: ממשל (govern), ניהול ואבטחה.
בהיבט הממשל, הדגש הוא על ניהול הסיכונים מול מדדי בקרה מסחריים-פנימיים, וחיצוניים-תקנותיים. העיקרון המרכזי הוא ניהול מרכזי של שקיפות המידע. לממשל את המידע, משמע לעשותו שקוף לכל צרכניו. שקיפות המידע פירושה עדכניותו, שלמותו וזמינותו בכל עת לבעלי המניות, ללקוחות, לעובדים ולמבקרים החיצוניים. כך יכולים כל הגורמים הפועלים במשותף, להשיג את המטרות העסקיות, ולקבל החלטות על בסיס עובדות בדוקות.
אגף ה-IT של הנסן, אמון על ניהול הסיכונים התלת-מימדי: תקנוני, תפעולי ופיננסי, והוא משתמש למימשול בתוכנת Clarity שלה, עימה הוא מנהל תקנות IT הנוגעות לשמירה על הפרטיות, על הרשומות, ועל יעילות התפעול. ברמת ניהול סיכוני SOX (הדיווחים הפיננסים לבורסה לניירות ערך בארה"ב), CA מבקרת 2,755 מדדים בתשע ארצות ועוקבת אחר 81 תהליכים, כשלפניה 1,833 פעילויות לבצע.
אגב, כל אחד ממנהלי CA שנשאל היכן החברה נמצאת בתהליך ההלימה לרגולציות, יישום התקנות ההולכות ומתרבות, השיב כי "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים". כלומר, הנהלתה של CA עתירת השערוריות הפיננסיות של מנכ"ליה הקודמים, מיישמת עתה כל מה שהיה צריך ליישם קודם לכן ועושה זאת על הצד הטוב ביותר.
במקביל, לקוחות CA שהשתתפו בפנלים שונים בכנס ונשאלו כיצד השפיעו עליהם הרשעת המנכ"ל הקודם, כולל גזר דין של 12 שנה בכלא, השיבו בתמימות דעים שעבודתם המשותפת עם CA לא הופרעה כלל, בשל הטכנולוגיה, התמיכה והעמידה בהסכם רמת שירות, SLA.
ציר הניהול מציב להנסן את האתגר המוכר לכל מנמ"ר, של ניהול שתי סביבות יישומים: זו החדשה של סאפ ובמקביל זו של היישומים הישנים, לגאסי, ובתוך כך - לשמור על רמות זמינות, שירות ותמיכה גבוהה, במסגרת תקציב נתון.
בציר ניהול זה, CA משתמשת בתוכנות שלה לניהול רשתות ומערכות NSM ואליה מדווחות מערכות האבטחה של CA, כמו ספקטרום ו-eHealth. מערכת CA Service Desk מקבלת את נתוני התפעול מ-NSM ומחזירה לה נתונים מעובדים. התהליך כולו מביא לכך שצוות התמיכה העולמי, יכול לטפל בכל האירועים בעולם ה-IT של CA, כי הוא מקבל לטיפולו "רק" 1,500 קריאות ליום, מתוך 1.8 מליון אירועים בתשתית ה-IT. רובו המוחלט של ים האירועים המדווחים, מטופלים על ידי התוכנות השונות המאתרות ו"מרגיעות" את האזעקות. למעט אלה המועברים לטיפול צוות התמיכה – שרק הוא יכול לחלץ את התגובה הנכונה.
את ציר האבטחה מציגה CA בצורה יצירתית - היא מכנה את הפתרון שלה לעולם בעיות האבטחה כניהול זהויות המשתמשים וגישתם IAM Identity & Access Management. הנסן ואנשיו משתמשים בתוכנת SiteMinder לניהול אבטחת הזהויות והגישה למידע ביישומים, בבסיסי הנתונים, באחסון וברשתות.
דייב הנסן ממלא את תפקיד המנמ"ר בחצי השנה האחרונה. לפני כן, במשך כחמש שנים, היה מנהל תמיכת המכירות Pre sale בעולם. לפני שהצטרף ל-CA שימש שנים לא מעטות מנמ"ר בחברה גדולה בתעשיית הנייר בארה"ב. בהיותו מנמ"ר של יצרנית תוכנה, הוא עובד צמוד עם מנמ"רים של יצרניות חומרה, שהן גם שותפיה עסקיים של CA, דוגמת EMC - יצרנית האיחסון המובילה בעולם.
הנסן מרבה להיפגש עם מנמ"רי לקוחות CA, כי יש לו רבות מה לתרום להם - מהיותו גם מנמ"ר כמוהם וגם מי שמבין את יצרני התוכנה – כיוון שהוא בעמדה בכירה ב-CA, והאנרגיה השיווקית שלו מסייעת לו לקדם את מעמד המנמ"ר בארגונים באשר הם. בכנס CA WORLD 07 עיקר גאוותו הוא על "בית הזכוכית" - מרכז הנתונים גדול למדי, שהנסן טוען שמאפיין ארגון אמיתי לא קטן. ההקמה הייתה מהירה והמרכז פעל ללא דופי בתמיכה ב-6,000 משתמשים שנוכחו בכנס. כלומר הכנס עצמו היווה מעין ארגון SMB (קטן-בינוני) לחמישה ימים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
