דייב הנסן, מנמ"ר CA: פישוט ניהול ה-IT - על ידי ממשל, ניהול ואבטחה
CA היום אינה אותה חברה כשהיתה בעבר", אמר בנאום הפתיחה שלו בכנס CA WORLD 07, ג'ון סויינסון, מנכ"ל CA, "היא לא מה שהיתה לפני חמש שנים וגם לא מה שהייתה לפני 18 חודשים. כל צמרת ההנהלה מלפני חמש שנים (למעט ראס ארטס, שותף מייסד שלא היה קשור כלל לשערוריה החשבונאית בה היה מעורב המנכ"ל הקודם סנג'יי קומאר) - הוחלפה כלא היתה".
לפני שנה וחצי, הכריז סויינסון על תפיסת EITM (ר"ת Enterprise IT Management), שתהווה את הפלטפורמה עליה ייבנו המוצרים העתידיים של CA, כך שישתפרו הביצועים העסקיים של הלקוחות בעזרת שימוש מושכל ב-IT. ההבדל הראשון שהבהיר ש-CA אכן אינה אותה חברה של העבר, היה במנהל הבכיר שפתח את כנס העיתונאים. בכל כנס של CA WORLD הפותח היה מנהל שיווק בכיר, או מנהל הטכנולוגיה הראשי, CTO, ואילו השנה, הפתעה: את מצגת הפתיחה לעיתונאים ולאנליסטים העביר לא אחר מאשר המנמ"ר של CA העולמית, דייב הנסן.
הנסן, בניגוד למנמ"רים לא מעטים שאינם ניחנים בכישורי רטוריקה וגם לא מקפידים על הקשר עם הקהל - הוא מרצה בחסד, סוחף ומלהיב את קהלו, ודבריו קולחים וברורים. הנסן יודע "למכור": למכור את המסר העיקרי של CA למנמ"רים ובאמצעותם למנכ"לים. המנמ"ר בכל ארגון חייב לדעת למכור ולשווק את "ערכו" להנהלתו. "ערכו" של המנמ"ר מתבטא ב"ערך" ה-IT שהוא מוביל בארגונו. כלומר, IT שתרומתו מוכרת על ידי ההנהלה כתורמת להשגת המטרות של הארגון - יזכה לתקציבים הנכונים. רוצה לומר, על המנמ"ר להיות מוכר (בשורוק) וכדי להיות כזה עליו להיות מוכר (בחולם).
תרומה לעסקים
ה-IT כבר עבר כברת דרך, אומרים ב-CA והתקדם במעלה החשיבות הארגוני. לפי CA , התקדם ה-IT בתרומתו לעסקים: מהיותו פונקצית תמיכה עד שנות ה-80', דרך היותו ספק שירותים בשנות ה-90' ועד התגלמותו כמנוע לייצור יתרון תחרותי, עתה. זה המודל של CA, סביבו היא מפתחת את מוצריה. כאן מגיעה ההצהרה הבלתי נמנעת מפיו של הסנן, שכך הוא פועל כמנמ"ר של CA, המוביל את ה-IT של החברה להשגת יתרון תחרותי מול מתחרותיה: ענקיות כמו HP, יבמ, סימנטק, BMC וחברות תוכנה אחרות.
"אם בעבר, תחום האחריות המרכזי של המנמ"ר ואגף ה-IT שלו היה לצמצם עלויות, הרי שבשנים האחרונות נוספו לו מימדים נוספים של תחומי אחריות: אבטחה, תפעול, פיתוח יישומים, והוא גם שותף בעיצוב האסטרטגיה ובתכנון הפעילות. ואם אינו כזה - עליו לשאוף לכך", אומר הנסן.
הנסן הוא מנמ"ר של גוף טכנולוגי גלובלי, ומתפקד כמנמ"ר רב-מימדי. אם CA מציעה ללקוחותיה להתקדם ולהיות רב-מימדיים ושותפים בכירים בהנהלה, אזי על המנמ"ר שלה להיות כזה. ראשית, הנסן הוא לא רק המנמ"ר של החברה, אלא גם SVP, סגן נשיא בכיר, המדווח למנהל התפעול הראשי, COO, מייקל כריסטיינסן. אגף ה-IT שלו, על כ-400 עובדיו מתוך כ-16 אלף עובדי החברה, מנהל את התשתית הבאה: 27 אלף מחשבי PC, ארבעה מחשבי מיינפריים המנוהלים ב-20 LPARS (מחיצות מיחשוב לוגיות) המספקים כוח מיחשוב בעוצמה של 15 אלף MIPS; כ-1,300 שרתי חלונות, יוניקס ולינוקס; 1,500 רשתות של קול ונתונים; מאות נתבים; איחסון בנפח של 500 טרה-בייט ומריץ תוכנת ERP של סאפ - שנכנסה לפעולה רק לאחרונה, כחלק מהמאמץ להיות CA חדשה, וכן שלל יישומים נוספים שנרכשו כחבילות או פותחו בבית.
את תוכנות CA מקבל הנסן מאגף השיווק של CA, ללא תשלום. למרות זאת, הוא טוען שהוא בוחן היטב כל תוכנה מול מתחריה בשוק, ושוקל עניינית האם לקחת את התוכנה ללא תשלום, או לשלם עבור תוכנה של מתחרים. הנסן משתמש בתוכנות של חברות מתחרות, רק כשאין להם מוצר מקביל בבית. ואם הוא מגלה שלתוכנה של המתחרים יש תכונות שאין למקבילתה ב-CA, הוא ממליץ לפיתוח להשלים את החסר. נשמע אידיאלי. כשנתבקש הנסן להזכיר שם של תוכנה אחת שרכש ממתחרים ויש ל-CA אחת מקבילה - התקשה לזכור.
ממשל, ניהול ואבטחה
בכל מקרה הסנדלר לא הולך יחף ב-CA החדשה, והנסן הציג כיצד הוא מיישם את מודל פתרונות EITM לפתרון אתגרי ה-IT בשלושה הצירים המקבילים: ממשל (govern), ניהול ואבטחה.
בהיבט הממשל, הדגש הוא על ניהול הסיכונים מול מדדי בקרה מסחריים-פנימיים, וחיצוניים-תקנותיים. העיקרון המרכזי הוא ניהול מרכזי של שקיפות המידע. לממשל את המידע, משמע לעשותו שקוף לכל צרכניו. שקיפות המידע פירושה עדכניותו, שלמותו וזמינותו בכל עת לבעלי המניות, ללקוחות, לעובדים ולמבקרים החיצוניים. כך יכולים כל הגורמים הפועלים במשותף, להשיג את המטרות העסקיות, ולקבל החלטות על בסיס עובדות בדוקות.
אגף ה-IT של הנסן, אמון על ניהול הסיכונים התלת-מימדי: תקנוני, תפעולי ופיננסי, והוא משתמש למימשול בתוכנת Clarity שלה, עימה הוא מנהל תקנות IT הנוגעות לשמירה על הפרטיות, על הרשומות, ועל יעילות התפעול. ברמת ניהול סיכוני SOX (הדיווחים הפיננסים לבורסה לניירות ערך בארה"ב), CA מבקרת 2,755 מדדים בתשע ארצות ועוקבת אחר 81 תהליכים, כשלפניה 1,833 פעילויות לבצע.
אגב, כל אחד ממנהלי CA שנשאל היכן החברה נמצאת בתהליך ההלימה לרגולציות, יישום התקנות ההולכות ומתרבות, השיב כי "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים". כלומר, הנהלתה של CA עתירת השערוריות הפיננסיות של מנכ"ליה הקודמים, מיישמת עתה כל מה שהיה צריך ליישם קודם לכן ועושה זאת על הצד הטוב ביותר.
במקביל, לקוחות CA שהשתתפו בפנלים שונים בכנס ונשאלו כיצד השפיעו עליהם הרשעת המנכ"ל הקודם, כולל גזר דין של 12 שנה בכלא, השיבו בתמימות דעים שעבודתם המשותפת עם CA לא הופרעה כלל, בשל הטכנולוגיה, התמיכה והעמידה בהסכם רמת שירות, SLA.
ציר הניהול מציב להנסן את האתגר המוכר לכל מנמ"ר, של ניהול שתי סביבות יישומים: זו החדשה של סאפ ובמקביל זו של היישומים הישנים, לגאסי, ובתוך כך - לשמור על רמות זמינות, שירות ותמיכה גבוהה, במסגרת תקציב נתון.
בציר ניהול זה, CA משתמשת בתוכנות שלה לניהול רשתות ומערכות NSM ואליה מדווחות מערכות האבטחה של CA, כמו ספקטרום ו-eHealth. מערכת CA Service Desk מקבלת את נתוני התפעול מ-NSM ומחזירה לה נתונים מעובדים. התהליך כולו מביא לכך שצוות התמיכה העולמי, יכול לטפל בכל האירועים בעולם ה-IT של CA, כי הוא מקבל לטיפולו "רק" 1,500 קריאות ליום, מתוך 1.8 מליון אירועים בתשתית ה-IT. רובו המוחלט של ים האירועים המדווחים, מטופלים על ידי התוכנות השונות המאתרות ו"מרגיעות" את האזעקות. למעט אלה המועברים לטיפול צוות התמיכה – שרק הוא יכול לחלץ את התגובה הנכונה.
את ציר האבטחה מציגה CA בצורה יצירתית - היא מכנה את הפתרון שלה לעולם בעיות האבטחה כניהול זהויות המשתמשים וגישתם IAM Identity & Access Management. הנסן ואנשיו משתמשים בתוכנת SiteMinder לניהול אבטחת הזהויות והגישה למידע ביישומים, בבסיסי הנתונים, באחסון וברשתות.
דייב הנסן ממלא את תפקיד המנמ"ר בחצי השנה האחרונה. לפני כן, במשך כחמש שנים, היה מנהל תמיכת המכירות Pre sale בעולם. לפני שהצטרף ל-CA שימש שנים לא מעטות מנמ"ר בחברה גדולה בתעשיית הנייר בארה"ב. בהיותו מנמ"ר של יצרנית תוכנה, הוא עובד צמוד עם מנמ"רים של יצרניות חומרה, שהן גם שותפיה עסקיים של CA, דוגמת EMC - יצרנית האיחסון המובילה בעולם.
הנסן מרבה להיפגש עם מנמ"רי לקוחות CA, כי יש לו רבות מה לתרום להם - מהיותו גם מנמ"ר כמוהם וגם מי שמבין את יצרני התוכנה – כיוון שהוא בעמדה בכירה ב-CA, והאנרגיה השיווקית שלו מסייעת לו לקדם את מעמד המנמ"ר בארגונים באשר הם. בכנס CA WORLD 07 עיקר גאוותו הוא על "בית הזכוכית" - מרכז הנתונים גדול למדי, שהנסן טוען שמאפיין ארגון אמיתי לא קטן. ההקמה הייתה מהירה והמרכז פעל ללא דופי בתמיכה ב-6,000 משתמשים שנוכחו בכנס. כלומר הכנס עצמו היווה מעין ארגון SMB (קטן-בינוני) לחמישה ימים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
