דייב הנסן, מנמ"ר CA: פישוט ניהול ה-IT - על ידי ממשל, ניהול ואבטחה

"אם בעבר, תחום האחריות המרכזי של המנמ"ר ואגף ה-IT שלו היה לצמצם עלויות, הרי שבשנים האחרונות נוספו לו עוד תחומי אחריות, כגון אבטחה, תפעול ופיתוח יישומים", אומר הנסן
פלי הנמר |

CA היום אינה אותה חברה כשהיתה בעבר", אמר בנאום הפתיחה שלו בכנס CA WORLD 07, ג'ון סויינסון, מנכ"ל CA, "היא לא מה שהיתה לפני חמש שנים וגם לא מה שהייתה לפני 18 חודשים. כל צמרת ההנהלה מלפני חמש שנים (למעט ראס ארטס, שותף מייסד שלא היה קשור כלל לשערוריה החשבונאית בה היה מעורב המנכ"ל הקודם סנג'יי קומאר) - הוחלפה כלא היתה".

לפני שנה וחצי, הכריז סויינסון על תפיסת EITM (ר"ת Enterprise IT Management), שתהווה את הפלטפורמה עליה ייבנו המוצרים העתידיים של CA, כך שישתפרו הביצועים העסקיים של הלקוחות בעזרת שימוש מושכל ב-IT. ההבדל הראשון שהבהיר ש-CA אכן אינה אותה חברה של העבר, היה במנהל הבכיר שפתח את כנס העיתונאים. בכל כנס של CA WORLD הפותח היה מנהל שיווק בכיר, או מנהל הטכנולוגיה הראשי, CTO, ואילו השנה, הפתעה: את מצגת הפתיחה לעיתונאים ולאנליסטים העביר לא אחר מאשר המנמ"ר של CA העולמית, דייב הנסן.

הנסן, בניגוד למנמ"רים לא מעטים שאינם ניחנים בכישורי רטוריקה וגם לא מקפידים על הקשר עם הקהל - הוא מרצה בחסד, סוחף ומלהיב את קהלו, ודבריו קולחים וברורים. הנסן יודע "למכור": למכור את המסר העיקרי של CA למנמ"רים ובאמצעותם למנכ"לים. המנמ"ר בכל ארגון חייב לדעת למכור ולשווק את "ערכו" להנהלתו. "ערכו" של המנמ"ר מתבטא ב"ערך" ה-IT שהוא מוביל בארגונו. כלומר, IT שתרומתו מוכרת על ידי ההנהלה כתורמת להשגת המטרות של הארגון - יזכה לתקציבים הנכונים. רוצה לומר, על המנמ"ר להיות מוכר (בשורוק) וכדי להיות כזה עליו להיות מוכר (בחולם).

תרומה לעסקים

ה-IT כבר עבר כברת דרך, אומרים ב-CA והתקדם במעלה החשיבות הארגוני. לפי CA , התקדם ה-IT בתרומתו לעסקים: מהיותו פונקצית תמיכה עד שנות ה-80', דרך היותו ספק שירותים בשנות ה-90' ועד התגלמותו כמנוע לייצור יתרון תחרותי, עתה. זה המודל של CA, סביבו היא מפתחת את מוצריה. כאן מגיעה ההצהרה הבלתי נמנעת מפיו של הסנן, שכך הוא פועל כמנמ"ר של CA, המוביל את ה-IT של החברה להשגת יתרון תחרותי מול מתחרותיה: ענקיות כמו HP, יבמ, סימנטק, BMC וחברות תוכנה אחרות.

"אם בעבר, תחום האחריות המרכזי של המנמ"ר ואגף ה-IT שלו היה לצמצם עלויות, הרי שבשנים האחרונות נוספו לו מימדים נוספים של תחומי אחריות: אבטחה, תפעול, פיתוח יישומים, והוא גם שותף בעיצוב האסטרטגיה ובתכנון הפעילות. ואם אינו כזה - עליו לשאוף לכך", אומר הנסן.

הנסן הוא מנמ"ר של גוף טכנולוגי גלובלי, ומתפקד כמנמ"ר רב-מימדי. אם CA מציעה ללקוחותיה להתקדם ולהיות רב-מימדיים ושותפים בכירים בהנהלה, אזי על המנמ"ר שלה להיות כזה. ראשית, הנסן הוא לא רק המנמ"ר של החברה, אלא גם SVP, סגן נשיא בכיר, המדווח למנהל התפעול הראשי, COO, מייקל כריסטיינסן. אגף ה-IT שלו, על כ-400 עובדיו מתוך כ-16 אלף עובדי החברה, מנהל את התשתית הבאה: 27 אלף מחשבי PC, ארבעה מחשבי מיינפריים המנוהלים ב-20 LPARS (מחיצות מיחשוב לוגיות) המספקים כוח מיחשוב בעוצמה של 15 אלף MIPS; כ-1,300 שרתי חלונות, יוניקס ולינוקס; 1,500 רשתות של קול ונתונים; מאות נתבים; איחסון בנפח של 500 טרה-בייט ומריץ תוכנת ERP של סאפ - שנכנסה לפעולה רק לאחרונה, כחלק מהמאמץ להיות CA חדשה, וכן שלל יישומים נוספים שנרכשו כחבילות או פותחו בבית.

את תוכנות CA מקבל הנסן מאגף השיווק של CA, ללא תשלום. למרות זאת, הוא טוען שהוא בוחן היטב כל תוכנה מול מתחריה בשוק, ושוקל עניינית האם לקחת את התוכנה ללא תשלום, או לשלם עבור תוכנה של מתחרים. הנסן משתמש בתוכנות של חברות מתחרות, רק כשאין להם מוצר מקביל בבית. ואם הוא מגלה שלתוכנה של המתחרים יש תכונות שאין למקבילתה ב-CA, הוא ממליץ לפיתוח להשלים את החסר. נשמע אידיאלי. כשנתבקש הנסן להזכיר שם של תוכנה אחת שרכש ממתחרים ויש ל-CA אחת מקבילה - התקשה לזכור.

ממשל, ניהול ואבטחה

בכל מקרה הסנדלר לא הולך יחף ב-CA החדשה, והנסן הציג כיצד הוא מיישם את מודל פתרונות EITM לפתרון אתגרי ה-IT בשלושה הצירים המקבילים: ממשל (govern), ניהול ואבטחה.

בהיבט הממשל, הדגש הוא על ניהול הסיכונים מול מדדי בקרה מסחריים-פנימיים, וחיצוניים-תקנותיים. העיקרון המרכזי הוא ניהול מרכזי של שקיפות המידע. לממשל את המידע, משמע לעשותו שקוף לכל צרכניו. שקיפות המידע פירושה עדכניותו, שלמותו וזמינותו בכל עת לבעלי המניות, ללקוחות, לעובדים ולמבקרים החיצוניים. כך יכולים כל הגורמים הפועלים במשותף, להשיג את המטרות העסקיות, ולקבל החלטות על בסיס עובדות בדוקות.

אגף ה-IT של הנסן, אמון על ניהול הסיכונים התלת-מימדי: תקנוני, תפעולי ופיננסי, והוא משתמש למימשול בתוכנת Clarity שלה, עימה הוא מנהל תקנות IT הנוגעות לשמירה על הפרטיות, על הרשומות, ועל יעילות התפעול. ברמת ניהול סיכוני SOX (הדיווחים הפיננסים לבורסה לניירות ערך בארה"ב), CA מבקרת 2,755 מדדים בתשע ארצות ועוקבת אחר 81 תהליכים, כשלפניה 1,833 פעילויות לבצע.

אגב, כל אחד ממנהלי CA שנשאל היכן החברה נמצאת בתהליך ההלימה לרגולציות, יישום התקנות ההולכות ומתרבות, השיב כי "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים". כלומר, הנהלתה של CA עתירת השערוריות הפיננסיות של מנכ"ליה הקודמים, מיישמת עתה כל מה שהיה צריך ליישם קודם לכן ועושה זאת על הצד הטוב ביותר.

במקביל, לקוחות CA שהשתתפו בפנלים שונים בכנס ונשאלו כיצד השפיעו עליהם הרשעת המנכ"ל הקודם, כולל גזר דין של 12 שנה בכלא, השיבו בתמימות דעים שעבודתם המשותפת עם CA לא הופרעה כלל, בשל הטכנולוגיה, התמיכה והעמידה בהסכם רמת שירות, SLA.

ציר הניהול מציב להנסן את האתגר המוכר לכל מנמ"ר, של ניהול שתי סביבות יישומים: זו החדשה של סאפ ובמקביל זו של היישומים הישנים, לגאסי, ובתוך כך - לשמור על רמות זמינות, שירות ותמיכה גבוהה, במסגרת תקציב נתון.

בציר ניהול זה, CA משתמשת בתוכנות שלה לניהול רשתות ומערכות NSM ואליה מדווחות מערכות האבטחה של CA, כמו ספקטרום ו-eHealth. מערכת CA Service Desk מקבלת את נתוני התפעול מ-NSM ומחזירה לה נתונים מעובדים. התהליך כולו מביא לכך שצוות התמיכה העולמי, יכול לטפל בכל האירועים בעולם ה-IT של CA, כי הוא מקבל לטיפולו "רק" 1,500 קריאות ליום, מתוך 1.8 מליון אירועים בתשתית ה-IT. רובו המוחלט של ים האירועים המדווחים, מטופלים על ידי התוכנות השונות המאתרות ו"מרגיעות" את האזעקות. למעט אלה המועברים לטיפול צוות התמיכה – שרק הוא יכול לחלץ את התגובה הנכונה.

את ציר האבטחה מציגה CA בצורה יצירתית - היא מכנה את הפתרון שלה לעולם בעיות האבטחה כניהול זהויות המשתמשים וגישתם IAM Identity & Access Management. הנסן ואנשיו משתמשים בתוכנת SiteMinder לניהול אבטחת הזהויות והגישה למידע ביישומים, בבסיסי הנתונים, באחסון וברשתות.

דייב הנסן ממלא את תפקיד המנמ"ר בחצי השנה האחרונה. לפני כן, במשך כחמש שנים, היה מנהל תמיכת המכירות Pre sale בעולם. לפני שהצטרף ל-CA שימש שנים לא מעטות מנמ"ר בחברה גדולה בתעשיית הנייר בארה"ב. בהיותו מנמ"ר של יצרנית תוכנה, הוא עובד צמוד עם מנמ"רים של יצרניות חומרה, שהן גם שותפיה עסקיים של CA, דוגמת EMC - יצרנית האיחסון המובילה בעולם.

הנסן מרבה להיפגש עם מנמ"רי לקוחות CA, כי יש לו רבות מה לתרום להם - מהיותו גם מנמ"ר כמוהם וגם מי שמבין את יצרני התוכנה – כיוון שהוא בעמדה בכירה ב-CA, והאנרגיה השיווקית שלו מסייעת לו לקדם את מעמד המנמ"ר בארגונים באשר הם. בכנס CA WORLD 07 עיקר גאוותו הוא על "בית הזכוכית" - מרכז הנתונים גדול למדי, שהנסן טוען שמאפיין ארגון אמיתי לא קטן. ההקמה הייתה מהירה והמרכז פעל ללא דופי בתמיכה ב-6,000 משתמשים שנוכחו בכנס. כלומר הכנס עצמו היווה מעין ארגון SMB (קטן-בינוני) לחמישה ימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.