פלסטרו מערכות חתמה את 2006 בהפסד של 20 מיליון שקל
חברת פלסטרו מערכות השקיה, חברה רב לאומית, המייצרת ומשווקת מערכות השקיה ברחבי העולם, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2006.
הכנסות פלסטרו בשנת 2006 הסתכמו לסך של כ-450.4 מיליון שקל, גידול של כ–20% בהשוואה להכנסות בסך של כ-375.5 מיליון שקל בשנה שעברה. ברבעון הרביעי 2006 הסתכמו המכירות בכ–112.3 מיליון שקל, גידול של כ–10% בהשוואה להכנסות בסך של כ-102.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות נבע מהמשך הגידול האורגני של החברה, מרכישת חברות, מכניסה לשווקים חדשים, ייצור מוצרים חדשים והגדלת כושר הייצור של הקבוצה בארץ ובעולם.
הרווח הגולמי בשנת 2006 הסתכם לסך של כ–144.7 מיליון שקל (כ–32.1% ממחזור המכירות), גידול של כ–10% בהשוואה ל–132.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (כ-35.3% מהמכירות).
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בכ-31.6 מיליון שקל (28.1% מההכנסות), קיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 34.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2004 (33. 7% מההכנסות).
הוצאות המכירה והשיווק בשנת 2006 הסתכמו לסך של כ–90.9 מיליון שקל (כ–20.2% מהמכירות), לעומת הוצאות בסך כ–72.3 מיליון שקל (כ–19.2% מהמכירות), בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי 2006 הסתכמו הוצאות המכירה והשיווק לסך של כ–26.7 מיליון שקל, (23.8% ממחזור המכירות) לעומת הוצאות בסך 19.3 מיליון שקל (18.9% ממחזור המכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול נובע בעיקר מגידול במחזורי המכירות של החברה, מתחילת הפעילות בספרד החל מאוקטובר 2006, בסך של 2.7 מיליון שקל, ומאיחוד לראשונה של הדוחות הכספיים של החברה החדשה בצרפת בסך של כ–0.9 מיליון שקל ומאיחוד מלא במקום איחוד יחסי של חברת הבת באוסטרליה, החל מ- 31 במארס 2006, בסך של כ-6 מיליון שקל.
הרווח התפעולי בשנת 2006 הסתכם לסך של כ–2.1 מיליון שקל (05% ממחזור המכירות) קיטון לעומת רווח תפעולי של כ–27.5 מיליון שקל (7.3% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי בשנת 2006 הושפע לחיוב מרווח תפעולי במגזר דרום ומרכז אמריקה, שהסתכם בכ–14.9 מיליון שקל, וממגזר אירופה, שהסתכם בכ–1 מיליון שקל והושפע לשלילה מההפסד התפעולי במגזר אוסטרליה, שהסתכם לסך של כ–9.2 מיליון שקל, ממגזר ישראל וממגזר אסיה והמזרח הרחוק, בהם הסתכם ההפסד לסך של 1.7 מיליון שקל וממגזר אסיה והמזרח הרחוק, שהסתכם בכ–2.6 מיליון שקל.
מגזר אירופה הושפע מהותית לשלילה בשל ההוצאות הנובעות מתחילת הפעילות בספרד והחדירה לשוק. החברה צופה כי כבר בעתיד הקרוב יחול שיפור בתוצאות פעילות זו. באוסטרליה נעשו פעולות משמעותית לשיפור תוצאות הפעילות, בהן שינוי התשתית הניהולית, עלייה בשיעורי ההחזקה ותוכנית צמצום בהוצאות התפעול השוטפות.
ברבעון הרביעי של השנה הסתכם ההפסד התפעולי לסך של כ–12.7 מיליון שקל, קיטון לעומת רווח תפעולי בסך 5.6 מיליון שקל (כ–5.5% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי של החברה בשנת 2006 הסתכם בכ–20.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ–8 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי הסתכם ההפסד הנקי בכ–15.8 מיליון שקל לעומת רווח נקי בסך של כ–577,000 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד ברווח הנקי נובע מהאמור לעיל ומהוצאות אחרות נטו, שהסתכמו בשנת 2006 לסך כ–2.6 מיליון שקל, לעומת 1.3 מיליון שקל בשנת 2005, ונבעו בעיקר מהפחתת מוניטין באוסטרליה בסכום של 2.9 מיליון שקל, ונכסי מע"מ בארגנטינה בסכום של 0.8 מיליון שקל.
תזרים המזומנים השלילי שנבע מפעילות שוטפת בשנת 2006, הסתכם בכ–4.9 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים שלילי בסך של כ–4.4 מיליון שקל בשנת 2005. התזרים השלילי נבע בעיקר מההפסדים הגבוהים של החברה.
רוני ארג'י, מ"מ מנכ"ל פלסטרו מערכות השקיה, מסר עם פרסום התוצאות כי "שנת 2006 התאפיינה בהמשך הגידול המהותי במכירות, כפי שהציגה בשנים הקודמות, אך גם בשחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית והתפעולית, שגררה הפסד נקי משמעותי". הפסד זה נובע, על פי ארג'י, בעיקר מהסיבות הבאות:
1. מאמצי חדירה לשווקים אסטרטגיים כגון אוסטרליה, צרפת וספרד, שבהם רמת ההכנסות ורמת הרווחיות בשנת 2006 הייתה עדיין נמוכה, ביחס לפוטנציאל הפעילות שהחברה צופה בעתיד.
2. גידול מהותי ברמת ההוצאות, הנובעת מבניית תשתית תפעולית וניהולית, במטרה להגדיל משמעותית את נפח הפעילות והמשך הצמיחה של החברה בשנים הקרובות.
3. עלייה במחיר חומרי הגלם.
4. מחיקות חשבונאיות ואירועים חד פעמיים,בעיקר: מחיקת מוניטין, מס נדחה, מלאי איטי והוצאות משפט כבדות בחברת הבת באוסטרליה, והפחתת נכסי מע"מ בארגנטינה.
אורי יוגב, יו"ר פלסטרו מערכות השקייה, הוסיף כי "בשנת 2006 החלה החברה ליישם אסטרטגיה חדשה ושינוי ארגוני מהותי. כמו כן, החברה ביססה עצמה בשני שווקים מובילים – אוסטרליה ואירופה. באוסטרליה, פלסטרו מחזיקה בנתח שוק של כ–25% ובאירופה, שהינו השוק השלישי בגודלו בעולם ההשקיה, אחרי ארה"ב והודו, פלסטרו רכשה חברות בספרד ובצרפת, אשר מחזקות את מעמדה בשוק זה והופכות אותה לאחד השחקנים המובילים בשוק ההשקיה בנפח נמוך באירופה".
"פלסטרו היא כיום שחקן מספר 2 מובהק בעולם בעל פרישה גיאוגרפית רחבה ומציעה סל מוצרים רחב ואיכותי. בתחילת החודש הודיעה החברה על הנפקת זכויות שתתבצע במאי 2007, שהנה צעד של הבעת אמון בחברה ובאסטרטגיה שהציבה לעצמה." סיכם אורי.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.