רווחיות החברות והפחד ממיתון בשוק האמריקאי?
מנגד, כלכלנים אחרים בינהם כלכלני הפד ובראשם בן ברננקי צופים כי הצמיחה בארה"ב תמשך אם כי בקצב איטי יותר (2.7% בשנת 2007 לעומת 3.1% בשנת 2006).
בשורש המחלקות עומדים הנתונים הפיננסים של החברות. לאחר ששיעור רווחיות החברות עלה מ-7% לפני חמש שנים ל-13% ברבעון השלישי ושולי הרווח עלו לרמות שיא (13.7% ברבעון השלישי), נראה כי הכלכלה הגדולה בעולם מצויה בנקודת מפנה. הוצאות העבודה עלו בארה"ב בשיעור של 3.6% השנה לעומת 1.5% אשתקד, כמעט ממחצית מהחברות דיווחו על ירידה בשולי הרווח שלהן ברבעון הרביעי של שנת 2006 וסקר התחזיות, שנערך בבלומברג, מצביע כי שיעור צמיחת הרווחית הצפוי לשנת 2007 עומד על 6.7% בלבד לעומת 16.7% בשנת 2006.
החשש באסכולה של אלן גרינספאן הוא שצמצום שולי הרווח יגרום לחברות לצמצם את הוצאותיהן, מה שיבוא לידי ביטוי בפיטורי עובדים ומיתון. סימנים ראשונים ללחץ שבהם נתונות החברות ניתן לראות בנתונים האחרונים של משלוחי הסחורות שירדו בחודש ינואר בשיעור של 2.7%, הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2001.
מנגד, כלכלני הפד סבורים כי העלייה במשכורות העובדים על רקע עליה ברווחיות החברות ופריון העבודה הינה תופעה נורמאלית שצפויה להימשך. הימצאותם של שולי הרווח ברמות שיא הינה חיובית כיוון שהיא תאפשר לחברות לספוג את הגידול בהוצאות השכר ללא העלאת מחירים.
האם צמצום בשולי הרווח הינה תופעה מקדימה למיתון ?
צמצום שולי הרווח בהחלט אינה תופעה חיובית ומשקפת את ההאטה של הכלכלה האמריקאית, אך יש לשם לב כי הרבה מירידת הציפיות לגידול ברווחיות החברות נובעת מהצפי לירידה בשיעורי הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה. הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה עלתה בשנת 2006 בשיעור של 21.1% על רקע עליית מחירי הנפט, כאשר ממוצע תחזיות האנליסטים לשנת 2007 עומד על צמיחה של 4.6% בלבד. בנוסף, ההיסטוריה מלמדת שצמצום בשולי הרווח לא גורם בהכרח למיתון. לדוגמא. ברבעון האחרון של שנת 1997 שולי הרווח בארה"ב הצטמצמו והמשק האמריקאי לא סבל ממיתון עד למרס 2001.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
