רווחיות החברות והפחד ממיתון בשוק האמריקאי?
מנגד, כלכלנים אחרים בינהם כלכלני הפד ובראשם בן ברננקי צופים כי הצמיחה בארה"ב תמשך אם כי בקצב איטי יותר (2.7% בשנת 2007 לעומת 3.1% בשנת 2006).
בשורש המחלקות עומדים הנתונים הפיננסים של החברות. לאחר ששיעור רווחיות החברות עלה מ-7% לפני חמש שנים ל-13% ברבעון השלישי ושולי הרווח עלו לרמות שיא (13.7% ברבעון השלישי), נראה כי הכלכלה הגדולה בעולם מצויה בנקודת מפנה. הוצאות העבודה עלו בארה"ב בשיעור של 3.6% השנה לעומת 1.5% אשתקד, כמעט ממחצית מהחברות דיווחו על ירידה בשולי הרווח שלהן ברבעון הרביעי של שנת 2006 וסקר התחזיות, שנערך בבלומברג, מצביע כי שיעור צמיחת הרווחית הצפוי לשנת 2007 עומד על 6.7% בלבד לעומת 16.7% בשנת 2006.
החשש באסכולה של אלן גרינספאן הוא שצמצום שולי הרווח יגרום לחברות לצמצם את הוצאותיהן, מה שיבוא לידי ביטוי בפיטורי עובדים ומיתון. סימנים ראשונים ללחץ שבהם נתונות החברות ניתן לראות בנתונים האחרונים של משלוחי הסחורות שירדו בחודש ינואר בשיעור של 2.7%, הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2001.
מנגד, כלכלני הפד סבורים כי העלייה במשכורות העובדים על רקע עליה ברווחיות החברות ופריון העבודה הינה תופעה נורמאלית שצפויה להימשך. הימצאותם של שולי הרווח ברמות שיא הינה חיובית כיוון שהיא תאפשר לחברות לספוג את הגידול בהוצאות השכר ללא העלאת מחירים.
האם צמצום בשולי הרווח הינה תופעה מקדימה למיתון ?
צמצום שולי הרווח בהחלט אינה תופעה חיובית ומשקפת את ההאטה של הכלכלה האמריקאית, אך יש לשם לב כי הרבה מירידת הציפיות לגידול ברווחיות החברות נובעת מהצפי לירידה בשיעורי הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה. הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה עלתה בשנת 2006 בשיעור של 21.1% על רקע עליית מחירי הנפט, כאשר ממוצע תחזיות האנליסטים לשנת 2007 עומד על צמיחה של 4.6% בלבד. בנוסף, ההיסטוריה מלמדת שצמצום בשולי הרווח לא גורם בהכרח למיתון. לדוגמא. ברבעון האחרון של שנת 1997 שולי הרווח בארה"ב הצטמצמו והמשק האמריקאי לא סבל ממיתון עד למרס 2001.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
השוואה לשנים קודמות
מבין 161.1 אלף דורשי העבודה כ-129.3 אלף היו רשומים גם בחודש אוקטובר 2025 כאשר במהלך החודש נוספו 32.3 אלף הם נרשמים חדשים, כאשר לפי לשכת התעסוקה מדובר בנתון דומה לחודשי נובמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, בלי נובמבר 2020 שהושפע ממגיפת הקורונה ומנובמבר 2023 שהושפע מפרוץ המלחמה.
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
