רווחיות החברות והפחד ממיתון בשוק האמריקאי?
מנגד, כלכלנים אחרים בינהם כלכלני הפד ובראשם בן ברננקי צופים כי הצמיחה בארה"ב תמשך אם כי בקצב איטי יותר (2.7% בשנת 2007 לעומת 3.1% בשנת 2006).
בשורש המחלקות עומדים הנתונים הפיננסים של החברות. לאחר ששיעור רווחיות החברות עלה מ-7% לפני חמש שנים ל-13% ברבעון השלישי ושולי הרווח עלו לרמות שיא (13.7% ברבעון השלישי), נראה כי הכלכלה הגדולה בעולם מצויה בנקודת מפנה. הוצאות העבודה עלו בארה"ב בשיעור של 3.6% השנה לעומת 1.5% אשתקד, כמעט ממחצית מהחברות דיווחו על ירידה בשולי הרווח שלהן ברבעון הרביעי של שנת 2006 וסקר התחזיות, שנערך בבלומברג, מצביע כי שיעור צמיחת הרווחית הצפוי לשנת 2007 עומד על 6.7% בלבד לעומת 16.7% בשנת 2006.
החשש באסכולה של אלן גרינספאן הוא שצמצום שולי הרווח יגרום לחברות לצמצם את הוצאותיהן, מה שיבוא לידי ביטוי בפיטורי עובדים ומיתון. סימנים ראשונים ללחץ שבהם נתונות החברות ניתן לראות בנתונים האחרונים של משלוחי הסחורות שירדו בחודש ינואר בשיעור של 2.7%, הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2001.
מנגד, כלכלני הפד סבורים כי העלייה במשכורות העובדים על רקע עליה ברווחיות החברות ופריון העבודה הינה תופעה נורמאלית שצפויה להימשך. הימצאותם של שולי הרווח ברמות שיא הינה חיובית כיוון שהיא תאפשר לחברות לספוג את הגידול בהוצאות השכר ללא העלאת מחירים.
האם צמצום בשולי הרווח הינה תופעה מקדימה למיתון ?
צמצום שולי הרווח בהחלט אינה תופעה חיובית ומשקפת את ההאטה של הכלכלה האמריקאית, אך יש לשם לב כי הרבה מירידת הציפיות לגידול ברווחיות החברות נובעת מהצפי לירידה בשיעורי הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה. הרווחיות של חברות סקטור האנרגיה עלתה בשנת 2006 בשיעור של 21.1% על רקע עליית מחירי הנפט, כאשר ממוצע תחזיות האנליסטים לשנת 2007 עומד על צמיחה של 4.6% בלבד. בנוסף, ההיסטוריה מלמדת שצמצום בשולי הרווח לא גורם בהכרח למיתון. לדוגמא. ברבעון האחרון של שנת 1997 שולי הרווח בארה"ב הצטמצמו והמשק האמריקאי לא סבל ממיתון עד למרס 2001.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
