קראתם על קרן מוצלחת? בדקתם הרכבה? בדקו שוב
בשבת האחרונה עברתי על עיתוני סוף השבוע ומשכה את תשומת לבי מודעה פרסומית המשווקת קרן שקלית בשם "שוהם שקלית", מבית ההשקעות "הילת שוהם". על פי הפרסומים בעיתון "ידיעות אחרונות", ביצועי הקרן נמצאו הטובים ביותר בסקטור הקרנות השקליות, כשתשואת הקרן בשנת 2006 הייתה קרובה ל-11%. מדובר בנתון מרשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שזו קרן שקלית, הידועה בהיותה קרן סולידית - כזו שאינה לוקחת סיכונים ומנסה "להכות" את תשואת הפקמ"ים.
בדקתי את נתוני הקרן באתרי האינטרנט השונים ובעיתון דה מרקר בעמודים האחרונים, ולהפתעתי גיליתי שהקרן הצליחה להשיג תשואה מרשימה זו, למרות ש-100% ממנה מושקע באפיקים שקליים.
מחיפוש נוסף שערכתי באינטרנט, נדהמתי לגלות כי דווקא באתר האינטרנט של דה-מרקר, בניגוד למה שפורסם בעיתון המודפס, מצאתי כי הקרן משקיעה דווקא רק כ-90% באפיקים השקליים, אך 10% נוספים מושקעים באפיקים צמודי מט"ח שונים. על מנת לברר את פשר השוני, טלפנתי ליועצי ההשקעות של שוהם, שמיהרו לשבח את ביצועי הקרן והסבירו לי שאכן, רק 90% ממנה מושקעת באפיקים השקליים.
לשאלתי, מדוע בעיתון האינפורמציה היא שונה: ענה אחד היועצים: "זהו, שהנתונים בעיתון לא מעודכנים שם". ואם שאלתם את עצמכם כיצד הוא נשמע - אז לא, הוא לא נשמע מופתע וגם לא הטרידה אותו העובדה שמפרסמים בעיתון נתונים כוזבים אודות הקרן. ובאמת, מה זה צריך להיות איכפת לו? פרסומים על קרן שקלית שהיא 100% מושקעת באפיקים שקליים, כלומר, בעלת רמות סיכון קטנות מאוד, שמצליחה "להכות " את ביצועי כל הקרנות השקליות האחרות, שגם משקיעות באופציות ובמט"ח, מדוע לא? הפרסום עושה להם חסד.
אולי אתם שואלים עצמכם, "מה זה משנה בעצם"? אם הקרן השיגה תשואה יפה, כנראה שהניהול היה טוב והגיע לה. אולם, עיון בתשקיף החברה בבורסה מעלה שהקרן "הסולידית", על פי ההגדרה, יכולה להשקיע עד 10% באופציות ו... עד 50% במניות.
משמעות הדבר היא שבאמצעות אופציות בהיקף של כ-10% משווי תיק ההשקעה, על ידי מינופים גדולים, הקרן יכולה גם לאבד עד 50% משוויה. ורק כדי לסבר את האוזן, מתחילת השנה הקרן דווקא רשמה ירידה קלה של כ-0.7%, כלומר, כשמסתכלים על האותיות הקטנות, מבינים שהקרן לא בדיוק מושקעת כולה באפיקים שקליים כפי שפורסם בעיתון, וגם לא בדיוק סולידית נטולת סיכונים.
בנוסף, עיון בדוחות האחרונים של החברה מעלה, כי בחודשים מסוימים, למשל בספטמבר האחרון, החברה השקיעה גם במניות - למשל, חברות שהן חלק ממדד נדל"ן 15. כלומר, התשואות הנאות שרשמה ב-2006 התקבלו גם כתוצאה מהשקעה מנייתית.
ועוד דבר קטן שכדאי לקחת בחשבון. בתחקיר שערכנו, סיפרו לנו כמה פעילים בשוק ההון, כי מאחר ועל פי חוק הקרנות מחוייבות לדווח על אחזקותיהן ביום האחרון של החודש בלבד, ולא לאורך כל החודש, קיים "מנהג" של הקרנות למכור את כל האחזקות שהן לא מעוניינות לחשוף יום לפני מועד הדיווח. בכך הן אפילו לא עוברות על החוק. אני לא אומרת שזה המקרה גם לגבי החברה האמורה, אך זה משהו שכדאי לדעת לפני שמחליטים איפה להשקיע.
מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?
א. שלא ניתן לסמוך רק על מהימנותם של הפרסומים בעיתון בנוגע לביצועי הקרנות, ומומלץ שוב ושוב לדבר עם מנהלי הקרנות או היועצים לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף (באותיות הקטנות בעיתון ניתן למצוא המלצה זו במפורש).
ב. ש"קרן שקלית" היא לא בהכרח כזו המושקעת רק באפיקים השקליים, ולכל קרן שקלית תשקיף שונה עם הגבלות אחרות, שכדאי לברר.
ג. שלא קיים יש מאין - אם קרן שקלית משיגה תשואות נאות "מדי"- כדאי לבדוק מנין הגיעו, לא בטוח שמאג"ח.
ועוד משהו: מסתבר שבית ההשקעות הילת שוהם, מקבוצת גאון שוקי הון, מיועד בעיקר למגזר הדתי ולפיכך משקיע רק בחברות שומרות שבת, שלא מלוות בריבית ולא עוברות על איסור הנאה (כגון מכירת חמץ בפסח). האם הם נוהגים לשמור על טוהר המידות בכל הנוגע לפרסום הנתונים שלה?

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.