קראתם על קרן מוצלחת? בדקתם הרכבה? בדקו שוב
בשבת האחרונה עברתי על עיתוני סוף השבוע ומשכה את תשומת לבי מודעה פרסומית המשווקת קרן שקלית בשם "שוהם שקלית", מבית ההשקעות "הילת שוהם". על פי הפרסומים בעיתון "ידיעות אחרונות", ביצועי הקרן נמצאו הטובים ביותר בסקטור הקרנות השקליות, כשתשואת הקרן בשנת 2006 הייתה קרובה ל-11%. מדובר בנתון מרשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שזו קרן שקלית, הידועה בהיותה קרן סולידית - כזו שאינה לוקחת סיכונים ומנסה "להכות" את תשואת הפקמ"ים.
בדקתי את נתוני הקרן באתרי האינטרנט השונים ובעיתון דה מרקר בעמודים האחרונים, ולהפתעתי גיליתי שהקרן הצליחה להשיג תשואה מרשימה זו, למרות ש-100% ממנה מושקע באפיקים שקליים.
מחיפוש נוסף שערכתי באינטרנט, נדהמתי לגלות כי דווקא באתר האינטרנט של דה-מרקר, בניגוד למה שפורסם בעיתון המודפס, מצאתי כי הקרן משקיעה דווקא רק כ-90% באפיקים השקליים, אך 10% נוספים מושקעים באפיקים צמודי מט"ח שונים. על מנת לברר את פשר השוני, טלפנתי ליועצי ההשקעות של שוהם, שמיהרו לשבח את ביצועי הקרן והסבירו לי שאכן, רק 90% ממנה מושקעת באפיקים השקליים.
לשאלתי, מדוע בעיתון האינפורמציה היא שונה: ענה אחד היועצים: "זהו, שהנתונים בעיתון לא מעודכנים שם". ואם שאלתם את עצמכם כיצד הוא נשמע - אז לא, הוא לא נשמע מופתע וגם לא הטרידה אותו העובדה שמפרסמים בעיתון נתונים כוזבים אודות הקרן. ובאמת, מה זה צריך להיות איכפת לו? פרסומים על קרן שקלית שהיא 100% מושקעת באפיקים שקליים, כלומר, בעלת רמות סיכון קטנות מאוד, שמצליחה "להכות " את ביצועי כל הקרנות השקליות האחרות, שגם משקיעות באופציות ובמט"ח, מדוע לא? הפרסום עושה להם חסד.
אולי אתם שואלים עצמכם, "מה זה משנה בעצם"? אם הקרן השיגה תשואה יפה, כנראה שהניהול היה טוב והגיע לה. אולם, עיון בתשקיף החברה בבורסה מעלה שהקרן "הסולידית", על פי ההגדרה, יכולה להשקיע עד 10% באופציות ו... עד 50% במניות.
משמעות הדבר היא שבאמצעות אופציות בהיקף של כ-10% משווי תיק ההשקעה, על ידי מינופים גדולים, הקרן יכולה גם לאבד עד 50% משוויה. ורק כדי לסבר את האוזן, מתחילת השנה הקרן דווקא רשמה ירידה קלה של כ-0.7%, כלומר, כשמסתכלים על האותיות הקטנות, מבינים שהקרן לא בדיוק מושקעת כולה באפיקים שקליים כפי שפורסם בעיתון, וגם לא בדיוק סולידית נטולת סיכונים.
בנוסף, עיון בדוחות האחרונים של החברה מעלה, כי בחודשים מסוימים, למשל בספטמבר האחרון, החברה השקיעה גם במניות - למשל, חברות שהן חלק ממדד נדל"ן 15. כלומר, התשואות הנאות שרשמה ב-2006 התקבלו גם כתוצאה מהשקעה מנייתית.
ועוד דבר קטן שכדאי לקחת בחשבון. בתחקיר שערכנו, סיפרו לנו כמה פעילים בשוק ההון, כי מאחר ועל פי חוק הקרנות מחוייבות לדווח על אחזקותיהן ביום האחרון של החודש בלבד, ולא לאורך כל החודש, קיים "מנהג" של הקרנות למכור את כל האחזקות שהן לא מעוניינות לחשוף יום לפני מועד הדיווח. בכך הן אפילו לא עוברות על החוק. אני לא אומרת שזה המקרה גם לגבי החברה האמורה, אך זה משהו שכדאי לדעת לפני שמחליטים איפה להשקיע.
מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?
א. שלא ניתן לסמוך רק על מהימנותם של הפרסומים בעיתון בנוגע לביצועי הקרנות, ומומלץ שוב ושוב לדבר עם מנהלי הקרנות או היועצים לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף (באותיות הקטנות בעיתון ניתן למצוא המלצה זו במפורש).
ב. ש"קרן שקלית" היא לא בהכרח כזו המושקעת רק באפיקים השקליים, ולכל קרן שקלית תשקיף שונה עם הגבלות אחרות, שכדאי לברר.
ג. שלא קיים יש מאין - אם קרן שקלית משיגה תשואות נאות "מדי"- כדאי לבדוק מנין הגיעו, לא בטוח שמאג"ח.
ועוד משהו: מסתבר שבית ההשקעות הילת שוהם, מקבוצת גאון שוקי הון, מיועד בעיקר למגזר הדתי ולפיכך משקיע רק בחברות שומרות שבת, שלא מלוות בריבית ולא עוברות על איסור הנאה (כגון מכירת חמץ בפסח). האם הם נוהגים לשמור על טוהר המידות בכל הנוגע לפרסום הנתונים שלה?
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
