אירופה סגרה בעליות שערים נאות: הנפט במרכז
המדדים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים נאות. את עליות השערים הובילו מניות האנרגיה לאחר שקרטל אופ"ק החליט להוריד את תקרת תפוקת הנפט היומית שלו ב-1.2 מיליון חביות. ההודעה גררה עליה במחירי הנפט. BP יצרנית הנפט הגדולה באירופה הובילה את עליות השערים. גם באירופה ממשיכים להתפרסם דו"חות רבעוניים המושכים את תשומת ליבם של המשקיעים. היום פרסמו דו"חותיה של ספקית שירותי הטלפון השנייה בגודלה בפינלנד שהכו את תחזיות האנליסטים.
מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 עלה ב-0.3%, לרמתו הגבוה ביותר מאז חודש פברואר בשנת 2001. מדד האירוסטוקס 50 עלה ב-0.3%.
המדדים המובילים באירופה אבדו קצת מהמומנטום החיובי לאחר פתיחת המסחר בניו יורק שם הורידה חברת קטרפילר את הסנטימנט לאור פרסום דו"חות מאכזבים והורדת התחזית לשנת 2006-2007.
מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, 14 סגרו בעליות שערים.
מניות במרכז
על רקע החלטת אופ"ק לקצץ בתקרת תפוקת הנפט היומית עלו היום מניות האנרגיה:
BP, יצרנית הנפט הגדולה באירופה, עלתה ב-0.3%, לאחר שהספיקה לעלות מעל ל-1.6% במהלך יום המסחר. טוטאל, עלתה ב-0.9%. סטאטאויל, יצרנית הנפט והגז הגדולה בנורבגיה עלתה ב-1%. רפסול, יצרנית הנפט הגדולה בספרד עלתה ב-1.1%.
אליסה, זנקה ב-7.1% לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דווחה כי הכפילה את הרווח הרבעוני ברבעון השלישי של השנה לרמה של 66.5 מיליון דולר, גבוה מצפי האנליסטים.
מתוך כלל החברות הרשומות במדד הסטוקס 50, כ-78% ממפרסמות הדו"חות הכו את תחזיות האנליסטים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
