אירופה סגרה בעליות שערים נאות: הנפט במרכז

סקטור הנפט בלט לאחר הודעת אופ"ק על קיצוץ בתקרת תפוקת הנפט היומית של הקרטל. 14 מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה סגרו בעליות
יניב לפן |

המדדים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים נאות. את עליות השערים הובילו מניות האנרגיה לאחר שקרטל אופ"ק החליט להוריד את תקרת תפוקת הנפט היומית שלו ב-1.2 מיליון חביות. ההודעה גררה עליה במחירי הנפט. BP יצרנית הנפט הגדולה באירופה הובילה את עליות השערים. גם באירופה ממשיכים להתפרסם דו"חות רבעוניים המושכים את תשומת ליבם של המשקיעים. היום פרסמו דו"חותיה של ספקית שירותי הטלפון השנייה בגודלה בפינלנד שהכו את תחזיות האנליסטים.

מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 עלה ב-0.3%, לרמתו הגבוה ביותר מאז חודש פברואר בשנת 2001. מדד האירוסטוקס 50 עלה ב-0.3%.

המדדים המובילים באירופה אבדו קצת מהמומנטום החיובי לאחר פתיחת המסחר בניו יורק שם הורידה חברת קטרפילר את הסנטימנט לאור פרסום דו"חות מאכזבים והורדת התחזית לשנת 2006-2007.

מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, 14 סגרו בעליות שערים.

מניות במרכז

על רקע החלטת אופ"ק לקצץ בתקרת תפוקת הנפט היומית עלו היום מניות האנרגיה:

BP, יצרנית הנפט הגדולה באירופה, עלתה ב-0.3%, לאחר שהספיקה לעלות מעל ל-1.6% במהלך יום המסחר. טוטאל, עלתה ב-0.9%. סטאטאויל, יצרנית הנפט והגז הגדולה בנורבגיה עלתה ב-1%. רפסול, יצרנית הנפט הגדולה בספרד עלתה ב-1.1%.

אליסה, זנקה ב-7.1% לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דווחה כי הכפילה את הרווח הרבעוני ברבעון השלישי של השנה לרמה של 66.5 מיליון דולר, גבוה מצפי האנליסטים.

מתוך כלל החברות הרשומות במדד הסטוקס 50, כ-78% ממפרסמות הדו"חות הכו את תחזיות האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו יהש 3.45%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.