משרד האוצר "מיישר קו" עם הפורטלים האישיים ברשת
במסגרת החלטת שר האוצר, אברהם הירשזון, לפעול לשיפור השירות הממשלתי לאזרח יושק מחר (ה'), פורטל חדש בשם: mygov.
מדובר בפורטל ייחודי מבית אתר הממשלה gov.il, אשר מטרתו היא לאפשר לכל אזרח לבחור את השירותים, החדשות והמידע הנחוץ לו ממשרדי הממשלה והרשויות בהתאם לצרכיו האישיים. מלבד בחירה זו של המידע, יכול המשתמש גם לערוך את המידע ולבחור את אופן הצגתו באתר האישי שלו.
לדברי השר הירשזון, הפורטל האישי ישפר את הקשר של האזרח עם משרדי הממשלה ויקל עליו בקבלת המידע הנחוץ לו באמצעות שירות המותאם לצרכיו באופן אישי. "זוהי פריצת דרך בתחום שתאפשר שירות ייחודי לכל אזרח בהתאם לבקשתו".
השר הוסיף ואמר, כי הנחה את צוות ממשל זמין להרחיב את מכלול השירותים לאזרח ולפעול למימוש פרוייקט "הכספת" (דואר רשום אלקטרוני) במהלך שנת 2007 ולשלבו בשירות "הפורטל האישי שלי".
השירותים באתר יעלו בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון יעלו השירותים הבאים:
1. איתור מידע ממוקד מאתר gov.il בכל נושא שמעניין את האזרח: מרכב ותחבורה, דרך מיסוי וכספים, חינוך והשכלה ועד לבריאות ואיכות הסביבה.
2. חדשות עדכניות מאתר gov.il: מידע מאתרי ממשלה, עדכונים על שירותים חדשים, תשלומים, טפסים ומידע מקוון נוסף.
3. שירותי שליפת מידע אוטומטי מאתרים ממשלתיים שונים (RSS), ביניהם תחזית מזג אוויר (הישר מאתר השירות המטאורולוגי), שערי מטבע (מאתר בנק ישראל) ומחשבון המרה הצמוד אליו; רשימת מכרזים ממשלתיים עדכניים ושירותים נוספים.
בין השירותים שיעלו בשלב השני ניתן יהיה למצוא:
1. לוח שנה אישי ושימושי שבו האזרח יכול לתכנן משימות שהוא מעוניין לבצע מול משרדי הממשלה או לסמן מועדי תשלומים שעליו לשלם.
2. תזכורות על תשלומים למשרדי ממשלה, ישירות לפורטל האישי של האזרח.
3. ארכיון פעולות שהאזרח ביצע בעבר מול משרדי הממשלה השונים.
4. כתיבה וניהול של תזכורות אישיות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
