הרשות השנייה החליטה לא לקצץ בתקציב ועדת המדרוג
בישיבת המליאה של ועדת המדרוג שהתקיימה ביום חמישי האחרון, בה נדון, בין היתר, עניין האיום של יו"ר מועצת הרשות השנייה, נורית דבוש, לקצץ יחידת מימון אחת- כמיליון שקל- מתקציב הוועדה, הוחלט כי לא יהיה קיצוץ בתקציב.
עוד במסגרת הישיבה דנו כל הגופים בהסכם היסוד לפעילות הוועדה בעתיד. מנשה סמירה, מנכ"ל ועדת המדרוג, אמר היום (א') ל-Bizportal, כי "בישיבה נקבע הסכם היסוד השיתופי, שכל הגופים החברים בוועדה, כולל: הרשות השנייה, הגופים המשדרים והגופים הציבוריים- מסכימים עליו וממתינים לחתימה. בנוסף, מסתמנת מגמה של צמצום והליך מרכזי של מכרז, שיבוצע בחודשים הקרובים".
המכרז בנושא המדרוג יכלול 3 קבוצות המעוניינות לבצע את הדירוג בפועל. הקבוצות הן: TNS טלגאל, GFK הגרמנית, ו-AGB נילסן האיטלקית. 3 הקבוצות ייבחנו בפרמטרים טכנולוגיים וניהוליים ובתוך חצי שנה תוכרז הקבוצה הזוכה במרכז אשר תהיה הגוף האחראי על תוצאות ועדת המדרוג.
נושא אחר אשר אינו נדון בישיבה, לדברי סמירה, הינו סוגיית המכרז למדידת האינטרנט. נזכיר, כי בעבר היתה התנגדות מטעם נציגים בוועדה למינויו של מנשה סמירה לתפקיד מרכז המכרז למדידת האינטרנט, של איגודי המפרסמים והפרסומאים ונראה, כי נכון להיום לא מסתמן פתרון ממשי בנושא.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו יהש 3.45% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
