שנה טובה: שוק הבונבוניירות וענף הדבש נהנים מרווחים

ליימן שליסל מעדכנת כי שוק הבונבוניירות גלגל בשנה האחרונה 79 מיליון שקל; איגוד לשכות המסחר: "שווי מכירות הדבש לקראת ראש השנה הקרוב יגיע ל-55 מיליון שקל"
אפרת אדיר |

לקראת החגים מתחיל החיפוש אחר מתנות לקרובים ולמשפחה, לצד הקניות הגדולות לחג, הכוללות מאכלים מסורתיים לראש השנה, כדוגמת: דגים, דבש, תפוחים, רימונים ועוד.

בתחום המתנות האכילות מדווחת יעל זהבי, מנהל מותג "שטורק" בחברת ליימן-שליסל, כי "שוק הבונבוניירות גלגל בשנה האחרונה 79 מליון שקל עם נקודת שיא במכירות בעונת החגים שכוללת את פסח וראש השנה". "שטורק" יצרנית הבונבוניירות מרסי וטופיפי, מהווה 30.3% אחוז מהשוק עם גידול של 12.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

עוד עולה מהנתונים, כי הבונבוניירה הנמכרת ביותר בישראל הינה "מרסי" במשקל 250 גרם המחזיקה בכ-10% מהשוק עם מחזור של כ-8 מיליון שקל. אחריה במקום השני, נמצאת "טופיפי" במשקל 125 גרם עם נתח שוק של כ-8% ומחזור מכירות של 6 מיליון שקל. במקום השלישי נמצאת בונבוניירת "פררו רושר" עם 6% מהשוק ובונבוניירת "ספלנדיד" באריזת פח אוחזת ב-4.8% מהשוק וממוקמת במקום הרביעי.

כמו כן, מחיר ממוצע של בונבוניירה בישראל עומד על כ-18 שקל, כך לדברי זהבי.

לקראת ראש השנה ירדו מחירי הדבש ב-10%

בתחום המאכלים המסורתיים לחג, מוביל הדבש כמוצר מבוקש ברשתות השיווק לראש השנה. מסקירה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר לרגל ראש השנה עולה, כי שוק הדבש נאמד בכ- 120-110 מיליון שקל בשנה בממוצע, כאשר בחודש שקודם לראש השנה נמכרים כ-60% ממכירות הדבש השנתיות.

בנוסף, התחזית למכירות הדבש לקראת החג הקרוב נאמדת בכ-55 מיליון שקל, בדומה לשנת 2005, ומהווה 1,900 טון דבש. מחירי הדבש לקראת ראש השנה צפויים להיות נמוכים בכ-10%ממחירם בשאר ימות השנה.

לדברי יורם פז ממכוורת עמק חפר, "היבול השנה היה אמור להיות גדול אף יותר, אך עקב המלחמה בצפון והשריפות שנגרמו כתוצאה ממנה, נפגעו אזורי פרחים רבים, נשרפו כוורות וכתוצאה מכך אנו צפויים לאבד כ-100 עד 200 טון דבש". בנוסף ציין כי, כ-15% ממכירות הדבש נעשות באמצעות חבילות שי והיתר בצורות מכירה רגילות.

נתונים נוספים מסקירת כלכלני האיגוד מצביעים, כי בשנת 2005 יצור הדבש בארץ עמד על 3,200 טון, המשקף ירידה של כ-8.6% לעומת שנת 2004. ההערכה היא, כי בשנת 2006 יצור הדבש יעמוד על כ-3,400 טון- עליה של 6.2% לעומת 2005. כמו כן, צריכת הדבש הממוצעת לנפש בישראל עומדת על חצי ק"ג, פחות מאשר באירופה וצפון אמריקה, שם הצריכה הממוצעת עומדת על כ-2 ק"ג לנפש.

מידי שנה מקיימת מועצת הדבש את פסטיבל הדבש שמטרתו להעלות את המודעות של הציבור לדבש והשנה יתקיים הפסטיבל בין התאריכים 15-16, 22-23 בספטמבר ויכלול למעלה מ-20 מכוורות ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו יהש 3.45%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.