הבנקים מעריכים: הפועלים - הסיכון בשוק המניות גבוה
הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי מסכמים את שבוע המלחמה השני של המלחמה בצפון ומוסרים תחזיות לטווח הקצר והארוך.
מיחידת המחקר של בנק הפועלים נמסר, כי לאחר התגובה הראשונית לא היינו עדים למפולת בשוק המניות, אך בשל חוסר הידיעה לגבי המשכיות הלחימה בצפון, השפעותיה הכלכליות בטווח הבינוני והארוך והסיכונים הטמונים בהסלמה נוספת ממשיכים כלכלני הבנק לטעון, כי הסיכון בשוק המניות גבוה, ואינו מצדיק הגדלת ההשקעה באפיק זה בנקודת הזמן הנוכחית.
יש לחכות ולראות לאיזה כיוון מתפתח המשבר הביטחוני בשתי החזיתות (עזה מחד ולבנון מאידך), ורק לאחר שניווכח כי השפעתו על שוק המניות פוחתת, ניתן יהיה לשקול שוב חזרה להשקעה באפיק זה.
כלכלני בנק הפועלים ציינו, כי נתוני הכלכלה שפורסמו עד כה חיוביים מאוד, אולם הם מייצגים את העבר (עד יוני) ולא את העתיד – וכרגע אין הם יכולים להעריך מה עומק הפגיעה שהסבו האירועים האחרונים בכלכלה הן במישור המאקרו והן במישור המיקרו. גם דוחות החברות לרבעון השני, שיפורסמו בשבועות הקרובים, אינם כוללים את השפעות הנעשה בצפון בשבועיים האחרונים ואינם רלבנטיים בנוגע לעתיד, ולכן השפעתם על שווי החברות נמוכה.
ללקוח שמעוניין בכל זאת להשקיע חלק מהתיק באפיק המנייתי, ממליצים בפועלים להתמקד במניות הדואליות והיצואניות, וזאת משום שחברות אלו תיפגענה פחות מההחרפה הביטחונית לעומת החברות שפועלות בשוק המקומי. בכדי להקטין את הסיכון בתיק יש לפזר את הרכיב המנייתי בשוקי המניות בחו"ל – מהלך שנכון כיום יותר מתמיד.
כלכלני בנק לאומי שניסו לשדר בשבוע שעבר אופטימיות, וטענו כי "רמות המחירים בשוק אטרקטיוויות", מתקנים השבוע את דעתם ומוסרים, כי "ככל שהלחימה מתארכת רמת אי הודאות בשוק ממשיכה לעלות והפגיעה בכלכלה עלולה להיות קשה יותר".
לגבי הטווח הקצר מוסרים בלאומי, כי "צפוי המשך מסחר תנודתי בעיקר על רקע ההתפתחויות בגזרה הביטחונית אך גם על רקע ההתפתחויות מעבר לים".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
