קלין חוזר למדף מוצרי הניקיון בהשקעה של 15 מליון ש'
קבוצת "קליר" בבעלות אלי גבריאל ואלי זאנה מבאר שבע, אשר רכשה לפני מספר שנים את המותג הישן והמוכר- קלין מחברת יוניליוור, תשקיע בפיתוחו ובהחדרתו 15 מיליון שקל. זאת, לאחר העדרותו של המותג מהמדפים למשך 10 שנים.
בנוסף למותג האקונומיקה הפופולארי של קלין, תפתח קליר סדרת מוצרים חדשה, הכוללת כ-40 מוצרים ייעודיים ורב תכליתיים ב-7 תחומים שונים: ניקוי כללי, רצפות, שירותים, חלונות, כלים, מרככי כביסה ומוצרי נייר. טווח המחירים ינוע בין 12 ל-49 שקל.
במיתוג המוצרים הושם דגש על יצירת תדמית חדשה וחדשנית יחד עם התחברות לערכים המוכרים והאהובים של המותג קלין המסורתי- ישראליות, משפחתיות וכו'. בבחינת סמל למותג הוחלט בחברה להשאיר את הברבור הלבן, המתקשר לניקיון וטוהר ומופיע על כל אריזות המוצרים. לוגו המותג חודש.
נציין, כי בחברה הוחלט לשמור על שם המותג הישן- קלין ולא לשנותו, מאחר שבסקרי שוק שערכה קליר, נתברר כי רמת הזכירות כלפי המותג גבוהה ביותר, יחסית למותג הכולל מוצר אחד בלבד, שלא פורסם כלל במהלך 10 השנים האחרונות.
לדברי אלי גבריאל, מנכ"ל משותף בקליר: "החברה זיהתה והעריכה הזדמנות בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי הנובעת מרצון למצוא על המדפים מוצר חדש שיביא בשורה לשוק מוצרי הניקוי, אשר נדמה כי הוא רווי אך לא כך היא. רכישת המותג הינה מהלך אסטרטגי ראשון מסוגו של החברה, מאז קיומה, כאשר המטרה היא להפוך את המותג "קלין" לשחקן חשוב ומוביל בשוק מוצרי הניקיון והנייר. לחברת קליר נסיון של למעלה מ-20 שנה בשוק זה, ניסיון המעניק יתרון גדול במנוף המותג".
חברת קליר, משווקת מוצרי ניקיון למטבח המקצועי, המשק המוסדי והמגזר התעשייתי בישראל ואוחזת ב-22% מהיקף השוק המוסדי בישראל. החברה מעסיקה כ-250 עובדים ובבעלותה 5 סניפים, מרכז לוגיסטי, מערך הפצה עצמאי והפצה ושני מפעלים המתמחים בייצור חומרי ניקוי ודטרגנטים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
