סקר ה-VC: מגמת האקזיטים צפויה להמשיך גם ב-2006
קבוצת ההיי-טק של Deloitte בריטמן אלמגור פרסמה היום את תוצאות סקר ה-VC Indicator לרבעון הרביעי של 2005. סקר הציפיות לששת החודשים הבאים, המתקיים מדי רבעון והנערך זו הפעם ה-16 ברציפות מייצג את תשובותיהם של שותפים ומנהלי השקעות ב-46 קרנות הון סיכון ובכללן כל הקרנות הגדולות בארץ.
לדברי רו"ח איל הנדלר, ראש תחום ההיי-טק ב-Deloitteבריטמן אלמגור, ברבעון זה מסתמנת מתינות ברמת הציפיות של הקרנות בנוגע למצב הכלכלי העתידי. "המצב הפוליטי, שלושה חודשים לפני הבחירות, יוצר התמתנות ואף ירידה ברמת הציפיות של מנהלים במשק הישראלי ושל מנהלי קרנות ההון בפרט", אמר הנדלר.
הנדלר מוסיף כי, ברבעון זה חלה ירידה נוספת ברמת הציפיות בנוגע לשיפור נוסף באקלים הכלכלי - 36% ברבעון הנוכחי, לעומת 47% ברבעון הקודם. 6% מהמנהלים אף צופים כי המצב הכלכלי יורע במהלך ששת החודשים הקרובים לעומת רבעון קודם ו-58% מהמנהלים מאמינים כי המצב יישאר כפי שהוא, גם בחצי השנה הקרובה - לעומת 45% ברבעון הקודם.
70% ממנהלי הקרנות מעריכים כי בחירתו של עמיר פרץ לראשות העבודה והבחירות המתקרבות ישפיעו על הכלכלה הישראלית באופן מינורי בלבד . רק 15% מהם צופים השפעה רבה למהלך ו-15% מעריכים כי לבחירת פרץ לא תהיה השפעה על הכלכלה.
לדברי הנדלר, בעבר הוכח ששוק ההיי-טק הישראלי מושפע בעיקר מאירועים בשוק הבינ"ל ופחות מאירועים מקומיים, ולכן אין ציפייה להשלכות שליליות של התהליכים הפוליטיים על השוק.
עוד עולה מהסקר כי הקרנות והמשקיעים פונים כעת לחברות בשלבים מתקדמים יותר. 61% מהמנהלים צופים, כי תירשם עליה של עד 25% במספר החברות אשר יגייסו כסף במהלך 2006 ביחס לשנת 2005, ו-11% צופים כי מספר החברות אשר יגייסו כסף יהיה אף גדול יותר.
באשר לחברות בהן יבחרו הקרנות להשקיע- מהסקר עולה כי ברבעון הנוכחי יורדת התעניינות הקרנות בחברות ה-seed -
20% לעומת 32% ברבעונים הנוכחיים, וגובר העניין בחברות בשלות יותר (סבב שני ו-mezzanine).
לדברי הנדלר, נראה כי קרנות אשר כבר גייסו קרן חדשה ימשיכו לבצע השקעות רבות בחברות seed אם כי גם בחברות בשלבים מתקדמים יותר, אך לאור אורך החיים הקצר של מרבית הקרנות אשר לא בצעו עדיין גיוס של קרן חדשה או לחילופין אינם מתכוונות לעשות זאת, ישקיעו בעיקר בשלבים מתקדמים יותר. כמו כן, מוסיף הנדלר, עקב ההתעוררות של השנתיים האחרונות, רואים יותר ויותר חברות טובות בשלבים אלה.
על אף ריבוי ההשקעות, ריבוי המשקיעים והעלייה ההדרגתית אך יציבה במספר היזמויות החדשות, נראה כי חלה התייצבות בשווי החברות והתאמה למציאות, כאשר רק 38% מהמשיבים צופים עליה נוספת בשווי החברות, בדומה לרבעון הקודם, ו-58% לא צופים עליה נוספת בשווי ההשקעות.
51% ממנהלי הקרנות צופים קיטון במספר הקרנות הישראליות במשק במהלך מחצית השנה הקרובה. 73% מהמשיבים- צופים כי עד סוף שנת 2006 יהיו בארץ לא יותר מ-30 קרנות הון סיכון פעילות, כאשר מתוכם-23%, מעריכים כי מספר הקרנות יהיה קטן מ-20.
כמו כן, 51%, לעומת 62% ברבעון השני של 2005, מהמשיבים צופים כי תהיה עליה במספר הקרנות אשר יפסיקו את תהליכי הגיוס שבו הן נמצאות או לחילופין כלל לא יתחילו בגיוס נוסף ויכריזו על הקרן הנוכחית שלהם כקרן האחרונה.
מרבית המשיבים (52%) סבורים כי הסוגיה העסקית העיקרית עמה יתמודדו מרבית חברות הפורטפוליו שלהם, במהלך המחצית הראשונה של שנת 2006, הינה הזדמנות לאקזיט. 33% מהמשיבים מעריכים כי למרבית חברות הפורטפוליו שלהם יהיה צורך להתמודד עם חיפוש אחר מקורות צמיחה חדשים במהלך ששת החודשים הקרובים, ורק 15% סבורים כי גיוס הון יהיה נושא שיעסיק את חברותיהן.
מגמת אקזיטים בעסקאות רכישה של חברות ישראליות על ידי חברות זרות צפויה להמשיך, כאשר 74% ממנהלי הקרנות צופים כי למעלה מ-5 חברות ישראליות יהיו מעורבות בתהליך רכישה על ידי חברה זרה במהלך ששת החודשים הקרובים.
הציפייה למעורבות גבוהה מצד משקיעים מצד קרנות הון סיכון זרות בשוק המקומי נמשכת, מהסקר עולה כי 64% צופים כי מספר הקרנות הזרות הפעילות בארץ תגדל במהלך ששת החודשים הקרובים. בנוסף על הפעילות של קרנות הון סיכון זרות, 46% מקהיליית ההון סיכןן הישראלית צופה עליה במספר קרנות ה"פרייווט אקוויטי" הזרות אשר יהיו פעילות בישראל, ו-47% מהמשיבים צופים עליה גם במספר קרנות ה"פרייווט אקויטי" הישראליות אשר יפעלו בשוק במהלך השנה הקרובה.
בורסת לונדון ממשיכה להוות את האלטרנטיבה המועדפת להנפקה לאחר הנאסד"ק. הציפיות לגבי מספר ההנפקות הצפויות עד אמצע 2006 גוברות: 53% צופים הנפקה של בין 5 ל-10 חברות במהלך תקופה זו, ו- 43% מעריכים כי פחות מ-5 חברות יונפקו במהלך מחצית השנה. 4% צופים מספר גבוה יותר מ- 10 חברות.
למרות מספר ההנפקות הרב של חברות ישראליות בבורסת ה-AIM בלונדון במהלך שנת 2005 ומיעוט ההנפקות בבורסת הנסדא"ק, עדיין מסתמנת בורסת AIM כאלטרנטיבה מועדפת להנפקת חברות ישראליות רק אצל אחוז קטן מאד מהמשיבים (11% ברבעון הנוכחי לעומת 13% ברבעון הקודם) ואילו בורסת נסדא"ק ממשיכה להוות את היעד הרצוי עבור מרבית החברות .

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.