הכנסות מהשכרת תחנת דלק סווגו כהכנסות מדמי שכירות
עמ"ה 526/03 ברשף אילת בע"מ ובני ברגר נ. פקיד שומה אילת
המערערת היא חברה משפחתית, כאמור בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). המערער הוא "הנישום" כמשמעותו בסעיף 64א לפקודה.
למערער זכות חכירה לדורות ממנהל מקרקעי ישראל בשטח קרקע באילת עליו הוקם מכלול של תחנת דלק, בנין משרדים, מכון לסיכה, עסק לשטיפת מכוניות וחנות פרחים (להלן – המקרקעין). בשנת 1969 נכרת הסכם בין המערער לחברת דלק, ולפיו בין היתר, חברת דלק סיפקה על חשבונה את הציוד והמחוברים הדרושים לצורך ההקמה וההפעלה של תחנת הדלק.
המערער התקשר ביום 12.8.1998, באמצעות המערערת, בהסכם עם חברת דלק, בו נקבע, בין היתר, כי החזקה הבלעדית במקרקעין תימסר לחברת דלק, כאשר לחברת דלק הזכות להשכיר את המצוי בשטח התחנה ולקבל דמי שכירות; המערערים יפסיקו להפעיל ולנהל את התחנה וחברת דלק היא שתפעילה על פי שיקול דעתה; המערערים התחייבו למסור לחברת דלק רשימת לקוחות חוץ של התחנה ולחדול מכל קשר עיסקי עימם; מיום כריתת ההסכם תקבל המערערת סכום קבוע של 44,000 דולר מידי חודש, ללא קשר להיקף המכירות או ההוצאות של התחנה, כאשר הסכום לא יפחת גם אם התחנה תפסיד; תקופת השכירות נקבעה ל-9 שנים, אך המערערת תהיה רשאית בתום כל 3 שנות שכירות להפסיק את השכירות.
בשנת 1999 משך המערער משכורת בסך 1,680,542 ₪, ובשנת 2000 1,721,333 ₪. בנו של המערער משך בשנים אלו משכורת בסך 715,000 ₪.
המשיב זקף למערער את כל הכנסות המערערת וקבע כי הכנסות אלה הן הכנסות על פי סעיף 2(6) לפקודה. לפיכך, המערער אינו זכאי לקבל בגין הכנסות אלה את ההטבה לפי סעיף 11 לחוק איזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממיסים), תשמ"ה-1985 (להלן – החוק), הואיל והטבה זו ניתנת רק להכנסה חייבת מכוח סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה. על כך הערעור.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
סעיף 11 לחוק קבע בנוסחו עד 1.7.2003, כי "יחיד שהוא תושב תחום העיר אילת זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 10% מההכנסה החייבת לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה, שנצמחה או הופקה בתחום העיר אילת...".
בבדיקה האם דמי שכירות נחשבים כהכנסה מעסק עפ"י ס' 2(1) לפקודה, יש לבחון אם הנכס נשוא העיסקה מעיד שהדברים נעשו במסגרת "עסק" בו הנכס הוא מלאי עיסקי; מה קרבתה של העיסקה במהותה לפעילות השוטפת של המערערים; האם ההכנסה מופקת בפעילות קבועה, אקטיבית ומתמשכת המחייבת גם קיומו של מנגנון לצורך זה; מה משך הזמן שהנישום החזיק בנכס נשוא העיסקה; האם הנכס נרכש לצרכי מסחר עסקי ותדירות קיומן של העסקאות.
בענייננו, הציוד והמחוברים להפעלת תחנת הדלק סופקו על ידי חברת דלק והמערער ובנו בחרו לפרוש מהפעלת התחנה; המערערים ניתקו עצמם כליל ובאופן מוחלט מניהול התחנה; החזקה הבלעדית במקרקעין נמסרה לחברת דלק, כאשר לה הזכות להשכיר את המצוי בשטח התחנה ולקבל דמי שכירות וכך גם עשתה בפועל; עובדי התחנה, שעבדו אצל המערערים, פוטרו ולמערערים אין כל שליטה על קבלתם או עבודתם של עובדים אצל מפעילת התחנה; התחנה מנוהלת על פי שיקול דעתה המוחלט של חברת דלק או מי ששכר אותה ממנה, כאשר המערערים, על פי החוזה, לא יכולים להתערב בכך.
בנוסף, לא רק שלא הוכח שהיו לקוחות קבועים שהועברו מהמערערים לחברת דלק או למי שמפעיל את התחנה, אלא גם סביר להניח שאף אם היו כאלה, הרי שמצבת הלקוחות השתנתה באופן משמעותי בתקופת ההשכרה הארוכה; אין למערערים כל הוצאות בגין ניהול התחנה, ואפילו האחריות לכל נזק לתחנה אם יקרה חלה על חברת דלק; קבלת 44,000$ מדי חודש בלא כל קשר להיקף המכירות או ההוצאות של התחנה, בלא קשר למספר הלקוחות הקבועים בתחנה, כאשר סכום זה יתקבל אפילו אם התחנה תפסיד, מדברת בעד עצמה.
אין כאן עסק של השכרת תחנות דלק, אין המושכר מלאי עסקי, פעילותם של המערערים פאסיבית ואין כל מנגון מטעמם להפקת ההכנסות.
לאור האמור, הכנסת המערערים אינה הכנסה מעסק. עסקם של המערערים חדל מלהתקיים וההשכרה כשלעצמה בנסיבות העניין ולתקופה ארוכה, אינה בבחינת עסק. כך יש לקבוע גם לאור תכלית החוק. החוק על פי התכליות לא כולל מתן הטבות לנישומים המפיקים הכנסות ממעמדם כבעלי נכסים.
לאור כל האמור, המשיב סיווג נכון את ההכנסה כמתקבלת לפי סעיף 2(6) לפקודה והנסיון להוציאה ממסגרת זו הוא מלאכותי ולא נכון. הכנסות המערערים מדמי השכירות אינן הכנסות לפי סעיף 2(1) לפקודה ולא מזכות אותם בהטבה לפי סעיף 11 לחוק.
הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות הערעור בסך 18,000 ₪.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
