אקס.טי.אל רוכשת את ויוקווסט בכ-35 מיליון דולר
חברת אקס.טי.אל ביופרמצבטיקל הישראלית מרחובות מדווחת הבוקר (שני), על רכישת הבעלות על חברה בסכום שעשוי להסתכם בכ-34.6 מיליון דולר. כמקדמה תשלם הרוכשת סכום של 1 מיליון דולר.
אקס.טי.איל חתמה למעשה על הסכם הקובע כי סך התשלומים בגין הגעה של החברה הנרכשת - VivoQuest, לאבני דרך שהוצבו לה, הוא 34.6 מיליון דולר, כאשר 25 מילון מתוכם ישולמו עם קבלת אישור לשיווק התרופה והגעה ליעדי מכירות. בנוסף, תשלם XTLbio ל- VivoQuest תמלוגים בגין מכירות.
בהודעתה מוסיפה אקס.טי.אל ומציינת כי חתמה על הסכם עם חברת הביטוכנולוגיה הפרטית (המוחזקת על ידי קרנות הון סיכון) האמריקנית VivoQuest לרכישת נכסיה ורישיונות מכירת המוצרים שהיא מפתחת.
VivoQuest עוסקת בהובלת תוכנית המתמקדת בפיתוח תרכובת לטיפול בנגיפי צהבת מסוג C (ובקיצור הפאפטיטיס סי או HCV), ובאקס.טי.אל מציינים כי מדובר בתחום המשלים את הפעילות שבה היא עוסקת: פיתוח תרופות לצהבת נגיפית מסוג B ו-C לחולי כבד ובכלל.
תחת תנאי ההסכם, לאקס.טי.אל תהיה בלעדיות בגישה למאגר הקניין הרוחני שיצרה ויוקווסט ולטכנולוגיות שהיא מפתחת. בכלל זה תוכל אקס.טי.אל להשתמש בבלעדיות במאגר התרכובות של הנרכשת בתחום ה-HCV. אקס.טי.אל אף לקחה על עצמה את האחריות לשווק את התרופות של ויקווסט.
בנוסף להסכם הרישוי, חתמה XTLbio על הסכם לרכישת חלק מהנכסים של VivoQuest, הכוללים את ציוד המעבדה ושכירת המתקנים בהם משתמשת כיום VivoQuest. בתמורה תשלם XTLbio 450,000 דולר במניות XTLbio.
השלמת העסקה כפופה לעמידה במספר תנאים. בין חתימת העסקה להשלמתה, שתתרחש לא יאוחר מה-22 לספטמבר 2005, תשלם XTLbio ל- VivoQuest תשלומי בלעדיות של עד 400,000 דולר

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
