פנינסולה תממן יצואנים לדרום אמריקה בעשרות מ' דולר
סדרה של הסכמים בין חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים" ובין חברות פקטורינג מדרום אמריקה תאפשר להעניק ליצואנים ישראלים, קטנים ובינוניים, מימון בגובה עשרות מליוני שקלים עבור עסקאות ייצוא למדינות דרום אמריקה. המימון ינתן בנוסף לקו האשראי של היצואן בבנק.
המימון יינתן עבור ייצוא לברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, צ'ילה, קובה, פנמה, ואל סלוואדור. בין החברות עימן נחתם ההסכם נמצאת GE קפיטל פקטורינג -שהיא חברת הפקטורינג של ג'נרל אלקטריק.
המימון באמצעות פקטורינג מאפשר ליצואן הישראלי לקבל את כספי הייצוא מיידית, מבלי לספוג את האשראי אותו נאלצים העסקים להעניק ללקוחותיהם. בנוסף, הקבלה המיידית של דמי הייצוא מבטלת את הסיכון שהלקוח במדינות הדרום אמריקאיות, הנחשבות למסוכנות יחסית, לא ישלם עבור הסחורה שקיבל.
ההסכם בין "פנינסולה" הישראלית ובין חברות המימון, הבנקאיות והפרטיות בדרום אמריקה נחתם בעקבות קבלתה של החברה הישראלית לארגון הפקטורינג הבינלאומי (Factors Chain International (FCI. סך עסקאות המימון הבינלאומיות שנעשו באמצעות חברי הארגון בשנת 2004 עמד על כ-440 מיליארד אירו.
במסגרת ההסכם, פנינסולה תממן את היצואנים הישראלים, וחברות הפקטורינג הדרום אמריקאיות יהיו אחראיות על ביטוח האשראי וגביית התשלום מהלקוחות במדינותיהן. במקביל, החברות הזרות יממנו יצואנים דרום אמריקאים לישראל ופנינסולה תהיה אחראית על גביית התשלום מהיבואנים הישראלים.
הייצוא הישראלי (ללא יהלומים) לדרום אמריקה עמד בשנת 2004 על כ-775 מליון דולר. במחצית הראשונה של 2005 נרשמה עלייה בהיקף הייצוא, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והוא עמד על כ-364 מליון דולר, לעומת כ- 354 במחצית הראשונה של 2004. עיקר הייצוא הישראלי לדרום אמריקה הוא לברזיל - 486 מליון דולר ב-2004, מקסיקו - 343 מליון דולר, ארגנטינה - 55 מליון דולר וצ'ילה - 46 מליון דולר.
חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים" הוקמה ע"י עו"ד מיכה אבני המשמש גם כשותף בקרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל וונצ'רס. מאחורי החברה עומדת קבוצה נרחבת של משקיעים, מקומיים וזרים, הכוללת חברות השקעה מובילות וביניהן D.E. Shaw & Co. שהיא אחת מקרנות השקעה הגדולות בארה"ב, חברת פקטורינג גדולה מארה"ב, קרן ההשקעות פרטית מקבוצת דוברת, גולדמן השקעות, אהרון כהן מפאי פיננסים ואחרים.

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט
נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה.
הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.
זינוק בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.
רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים.
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.