גם שוק המט"ח אופטימי: השקל מתחזק מול העיקריים

הדולר נחלש ב-0.13% סביב 4.5262 ש' והאירו נחלש ב-0.21% נוספים ל-5.5908 ש'. ברקע: הערכות שוק ההון כי הההתנתקות תעבור בשלום והתחזקות הסברה להעלאת ריבית קרובה על ידי בנק ישראל. בעולם: הדולר דווקא מתחזק אל מול העיקריים
שרון שפורר |

הדולר נחלש הבוקר אל מול השקל הישראלי ובשיעור של 0.13%, סובב סביב שער של 4.5262 שקל, לאחר שאתמול התחזק בשיעור זהה ושערו היציג נקבע בגובה 4.532 שקל. האירו גם הוא נחלש הבוקר מול השקל וב-0.21%, סובב סביב שער של 5.5908 שקל, לאחר שאתמול נחלש בשיעור חד יותר של 0.81% ושערו היציג נקבע בגובה 5.6027 שקל.

בבינ"ל מסבירים, כי השקל מתחזק מאז אתמול, למרות התחזקותו של הדולר אל מול העיקריים וזאת, משתי סיבות: האחת - הערכות שוק ההון, כי תכנית ההתנתקות תעבור בשלום, הערכות שהביאו אתמול גם לסיום ירוק במיוחד בבורסה לני"ע בתל אביב. השניה - התחזקות הסברה, כי בנק ישראל עתיד להעלות בקרוב את שיעור הריבית במשק וזאת, על שום העליה החדה מהצפוי אתמול של מדד המחירים לצרכן לחודש יולי (עליה בת 1.1% - גבוהה מתחזיות האנליסטים בעקבות מחירי הנפט המאמירים והדולר המתחזק) כמו גם העדר פער ריביות בין ארה"ב לישראל (שתיהן בגובה 3.5%).

ובינתיים, המסחר בשוק המט"ח המקומי דליל למדי, כפי שקורה בדרך כלל בחודש אוגוסט החותם את הקיץ, אז יוצאים מרבית הסוחרים לחופשות שנתיות.

העולם בעיניים של פינוטק

ירון וייס יודע לספר, כי הדולר מתחזק הבוקר לאחר שאמש פורסם שתנועות ההון לתוך ארה"ב מספיקות כדי לממן את הגרעון המסחרי ואף יותר מכך. חוסר יכולת לממן את גרעונותיה המסחריים הגדולים של ארה"ב היתה אחת הסיבות העיקריות להחלשות הדולר בשלוש שנים האחרונות ומשקיעים רבים סברו כי לאחר פרסום גרעון בסחר, ביום שישי האחרון, יחזור השוק להתמקד בבעיה זו ויחליש את הדולר, אך הסתבר שלעת עתה, טעו. זרימת ההון שנרשמה - מעל 71 מיליארד דולר - היא הגבוהה מאז פברואר השנה.לכן, נראה כי הבוקר חזרו משקיעים רבים לקנות דולרים ויתכן מאוד כי השתנתה הנטייה והדולר חוזר להתחזק.

היום מתפרסמים מדדי מחירים לצרכן בארה"ב (15:30 שעון ישראל) ומדדי הליבה כמו גם המדדים בהכללת האנרגיה צפויים לעלות, לאור מחירי הנפט הגבוהים (מעל 65 דולר לחבית). בין אם תהיה זו אינפלציה בריאה ובין אם לא כל כך, יחזקו נתוני המחירים את הנחת השוק להעלאות ריבית בארה"ב עד סוף השנה הנוכחית ואנו סבורים כי הדולר עשוי להמשיך להתחזק אך בטווח מוגבל לעת עתה (1.2400-1.2200).

האירו המשיך הלילה ובשעות הבוקר את ההחלשות שלו מול העיקריים ונראה כי מחירו מושפע בעיקר על רקע נתוני זרימת הון חיוביים שפורסמו אמש בארה"ב, על כן נחלש האירו למול הדולר (נסחר בשעה זו סביב 1.2340), מה שמשפיע על המסחר כנגד שאר העיקריים.

היום צפויים להתפרסם מדדי מחירים ליצרן בגרמניה , הכלכלה הגדולה בגוש. ציפיות השוק לירידה אך לא נראה כי ישנן כוונות להוריד את הריבית לפחות עד סוף השנה הנוכחית. בשעה זו נסחר האירו למול היין סביב 134.95, זוהי הרמה הנמוכה אליה הגיע הזוג בחודש האחרון.

ובמזרח. הלילה שוב שבר מדד הניקיי שיא של 4 שנים ושלח את היין מעלה אל מול הדולר כאשר בשעה זו נסחר היפני סביב 109.32. בימים האחרונים אנו עדים לכניסה מסיבית של משקיעים זרים כאשר הפעם בוחרים המשקיעים לווסת את ההון גם אל אגרות החוב הממשלתיות היפניות ועל כן עולה מחירן לשיא של 9 חודשים. במקביל , מחירי הנפט יורדים זה היום השני ברציפות אומנם לא במידה ניכרת אך מספיק בשביל לבחון בהמשך היום את רמת 109.00 יין לדולר. מנגד, יש שטוענים הבוקר כי הרמות הגבוהות אליו הגיע מדד המניות היפני הינו פתח למימוש רווחים ולכן יתכנו עודפי היצעים ליין כנגד הדולר והאירו מצד אותם משקיעים זרים או נקיטת אסטרטגיה הפוכה ,קרי, השקעה נגד היין לפחות בטווח הקצר.

הלירה סטרלינג נסחרת בשעה זו מול הדולר ברמה של 1.8075 ו-0.6868 מול האירו, היום צפויים להתפרסם נתונים חשובים על המשק הבריטי כגון מדד המחירים לצרכן (11:30 שעון ישראל), מדד המחירים הקמעוניים (11:30 שעון ישראל). סוחרים מאמינים שנתונים טובים יכולים להחזיר את המשק הבריטי למגמת הצמיחה הרצויה ולהמשיך את המומנטום החיובי של המטבע מאז יולי, זאת על רקע הורדת הריבית, הראשונה מזה שנתיים, שהייתה בחודש שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".