ניתוח טכני: אורדן - לא בשלב הנוכחי
לא בפעם הראשונה שאורדן עולה על שולחן הניתוחים. ההופעה שלה במסגרת המדור הנוכחי מדגישה את הפופולאריות שלה, יחד עם מניות אחרות. אני בטוח שמניית אורדן גרמה למשקיעים רבים דפיקות לב. אפשר לנחש זאת ממבט חטוף על הגרף שחושף מספר נקודות במהלך השנה בהם עלתה המניה תוך מחזור מסחר גבוה אך כשלה בסופו של דבר ביכולת ההמשכיות. מחזורי מסחר אלו אמורים היו לבשר על גל עליות שישא את המניה הרחק מעלה. אלא שהמציאות, מטבעה, שהיא טופחת על פנינו. הדשדוש המתמשך אני אוהב מניות המתנהגות כמו מניית אורדן. בעיני, שיטת הניתוח הטכני מגיעה לידי מיצוי מלא של יכולתה כאשר המניה שאתה מבקש לנתח קלה ופשוטה לניתוח. זהו הבסיס לבחירת המניה הנכונה להשקעה. ממילא, אם הגרף אינו קל ופשוט, מה הטעם לנתח. ומבט על הגרף של אורדן מלמד שמדובר במניה מעניינת. ראשית, אפשר לראות בבירור שהמניה מדשדשת פרק זמן של יותר משנה. מסוף אפריל החלה המניה במסע רוחבי כאשר היא נתמכת ברמת 1.82 שקלים למניה ומקבלת התנגדות משמעותית במחיר של 2.66 שקלים למניה. מניה המדשדשת לפחות שנה מציעה מענה למספר שאלות מרכזיות: ראשית, האם המניה קלה ופשוטה לניתוח. שנית, קיימת יכולת לקבוע את פוטנציאל הרווח. במידה והפריצה תהיה מעלה, אפשר יהיה לצפות למהלך עליות מינימאלי שווה ערך לעומק הדשדוש. כלומר, במידה והמניה אכן תפרוץ מעלה אפשר יהיה לצפות להמשך העליות בשיעור של לפחות 30% - 35%. שלישית, רמת הסיכון. רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניה המדשדשת לפחות שנה (מרגע הפריצה), קטנה יחסית. וזאת משום העיתוי הברור. האינדיקטורים במסגרת תהליך הדשדוש יש לתת את הדעת למספר מרכיבים בסיסיים : 1. ראשית שהמניה אכן נותרת בגבולות הדשדוש. כלומר, בין 1.82 שקלים למניה לבין 2.66 שקלים למניה. כל עוד תיוותר אורדן בגבולות האמורים תתקיים האפשרות לפריצה מעלה. שבירה מטה של רמת 1.82 שקלים, תחייב הוצאת המניה מרשימת המעקב. 2. ככל שימשך הדשדוש על מחזורי המסחר להמשיך ולהתכווץ כעדות ברורה לתהליך של איסוף סחורה. התרחבות המחזורים יחד עם המשך הדשדוש לא תבשר טובות. 3. פריצה מעלה מחייבת מחזור מסחר גבוה. מסקנות אורדן היא מניה קלאסית לרשימת מעקב. קלה ופשוטה, ברורה ומוגדרת, חדה ומדויקת. זו מניה שלא תעשה לך כאבי ראש. בכל רגע נתון, תוכל לבחון ולאמוד את מצבה. כל זאת בתנאי שאכן תפרוץ מעלה.. לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. מאת: אייל גורביץ'.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
