ג'ורג', אחמדינג'אד והכסף שלך
הטלטלה שעבר שוק ההון הישראלי ביום ראשון האחרון, עת הודיע שר האוצר דאז נתניהו על התפטרותו גרמה לנו ב-Bizportal, לחפש בעבורכם את הנפילות היומיות החדות ביותר שעברו על מדד ת"א 25 (המעו"ף בהתחלה) מאז נחנך אי שם ב-1992. לאירועים פוליטיים לא היתה השפעה קשה, בדרך כלל. הטראומות החיצונית שהשפיעו עליו באו בעיקר מהזירה הבטחונית, ובעיקר מנפילות שאירעו בשוק, כאלה שאין להן הסבר מלבד - בעת פתאומי. פאניקה בשוק ההון יכולה לחולל שמות לתשואה שהשגתם בעמל רב ברבות השנים. הבגרות והניסיון מלמדים שאין להגיב בעת משבר רגעי וחמור בשוק המניות, ראו את יום ראשון במדד המעו"ף (נפילה של 5.23%) ואת יום שני (זינוק של 3%). תוך מחשבה על הנפילות המופלאות הללו, ישבתי אתמול והבטתי במקלט הטלויזיה, כשאני רואה את נשיא ארצות הברית, לבוש חולצת טריקו דהויה, מדבר כמו נפלה לפיו בטטה לוהטת על כך שארה"ב לא מרוצה מאיראן בעניין העשרת האורניום. בוש נשמע כל כך רפוי ונרפה מפעילות כלפי איראן, שכל תחושות הקונספירציה שלי התעוררו והתחילו לזרום בעורקי. אם נשים לרגע את התחושות הקונספירטיביות בצד, ונזכר בנשיא ג'ורג' בוש, שהיה ממש שר צבאות חדור רוח קרב במהלך כהונתו עד כה, אז תסכימו איתי שזה לא כל כך מסתדר. העובדה שהוא לא מאיים על הפצצת הכורים באיראן - לא הולכת בד בבד עם תדמית המאצ'ו שבנה לעצמו. גם מי שיאמר שהכשל המודיעיני בעניין הנשק להשמדה המוני ריכך אותו, עדיין לא משכנע אותי. הבחירה באחמדינג'אד, פנאט לא קטן והמועמד היותר קנאי, לנשיאות איראן, היתה אמורה לגרום לבוש לשנס מותניים עוד יותר, לא? שהרי אם פלאח כפרי, בור ואכזר קיבל שם את הנשיאות והוא הבובה הנוכחית של המולות שאחראית לרפורמות, הרי שיש עוד סיבות ללוחמנות יתרה מול האיראנים, לא? אתם רואים את זה כמוני או שמא זה רק חומו הלוהט של אוגוסט? מה שאני מנסה לציין כאן זה שלדעתי הסיבות להתקפת בין לילה על הכורים של איראן דווקא הצטברו ולא התפוגגו בחודשים האחרונים. אם יש משהו שאמור להדאיג את האיראנים הוא דווקא הלשון הרפה של בוש. ואיך זה קשור לכסף שלך? מיותר לציין שהתקפה צבאית פתאומית שכזאת יכולה לזעזע את שוקי ההון בארץ ובחו"ל. מה שמחזיר אותי לתחילת השבוע האחרון ולעוד פרק קטן של בעת-שווקים שחוויתי במו עיני. לפני כשנה ניתק מיכל דלק של מטוס קרב ונפל באיזור מדברי באיראן. תוך דקות נפל מדד תל אביב 25. איתרע מזלי והייתי בחדר מסחר וזכיתי לראות את הפאניקה חודרת לפעילים - בשר ודם - של שוק ההון המקומי שלנו. הייתי בדרכי לראיון באותה חברה, והדקות האלה עברו במספר צעקות, ואז דממה של צפייה במסכים עד להתפוגגות החשש. הבורסה שבה למקומה במהירות והחשש עבר. האם אנחנו מתקרבים למתקפה על איראן? לא ברור. הסימנים מבוש והאירופאים דווקא מראים שאנחנו מתרחקים. מה שאני מנסה לספר כאן זה שבהשקעות במניות, אפשר לקרוא את הדוחות הכספיים מהבוקר עד הערב, אבל התקף חלחלה אחד וסטיות התקן בשמים והתשואות ברצפה. תמיד צריך לקחת זאת בחשבון, וללמוד כיצד להתנהג ברגעי המשבר הללו. שיהיה המשך קיץ נעים לכולנו. מאת: חזי שטרנליכט.
