אחרי התפטרות נתניהו: הבורסה נרגעה המעו"ף עלה ב-3%

בסימן תיקון: 25 מניות המעו"ף נהנו מעליות שערים. מדד הבנקים קפץ ב-2.5%. בלטו גם: סאני שצללה ב-8.5%, אקס.טי.אל ופמס שקפצו ב-7.6% וב-5.2%, בהתאמה ובדואליות: טבע קפצה ב-1.92%, פרטנר המריאה ב-5.6%
שרון שפורר |

חששות המשקיעים בבורסה לני"ע בתל אביב, כי ירידות השערים החדות תמשכנה גם היום, יום שני ברציפות, בעקבות התפטרותו של שר אוצר, בנימין נתניהו, התבדו מיד עם פתיחתו של יום המסחר, עת נצבעו המדדים המובילים בירוק, שעל אף שהתבהר לרגע בצהרי היום, שב מיד לאיתנו. מחזור המסחר היה ער ביחס לימי הקיץ המשמימים והסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל.

מדד ת"א 25 קפץ היום ב-3% ל-685.99 נקודות - 25 מניות המעו"ף חתמו את יום המסחר בעליות שערים. מדד ת"א 100 טיפס בשיעור של 2.5% ל-695.46 נקודות. מדד התל טק 15 חתם בתוספת של 2.6% ל-398.84 נקודות. מדד הבנקים של ת"א טיפס גם הוא היום בשיעור מרשים של 2.5% לרמה של 882.4 נקודות.

מניות שטראוס עלית התאוששו היום עם קפיצה של 3.35% (במחזור של כ-8 מיליון שקל) מהמפולת שספגו אתמול. הקבוצה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2005. מדוחות פרופורמה (ללא השפעת קריסת קלאב מרקט) הציגה צמיחה במרבית סעיפי הדו"ח, אך בפועל הרווח הנקי נחתך ב-19.5 מיליון שקל, והסתכם בכ-19 מיליון שקל. בשורה העליונה הציגה החברה מכירות של 1.02 מיליארד שקל, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מניות אי.די.בי פיתוח ואלו של אחזקות עלו ב-2.93% ו-2.21% בהתאמה, מרכזות מחזור משותף של כ-48.5 מיליון שקל - מזה, 33.4 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח. הבוקר נודע כי בעל השליטה בקבוצה, איש העסקים נוחי דנקנר, צפוי לרכוש מהאחים ספרא את מניותיהם בחברת הסלולר - סלקום. גורמים העריכו כי דנקנר צפוי לרכוש את מניות סלקום לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל.

מניות נוספות בקבוצה נהנו מעליות שערים: דסק"ש טיפסה ב-3.5%, במחזור של 35.6 מיליון שקל, כשדרכה למעשה עתיד לרכוש דנקנר את מניות האחים ספרא, סאיטקס עלתה ב-1.5%, תוך מחזור של כ-900 אלף שקל. החברה עתידה לפרסם היום, עם נעילת שערי המסחר בוול סטריט, את תוצאות הרבעון השני של השנה.

ריטליקס שאמורה לפרסם מחר את דו"חותיה הרבעוניים חתמה את המסחר בירידה של 2.23%. האנליסטים צופים לה רווח של 15-18 סנט למניה על הכנסות של 45 מיליון דולר ברבעון זה.

ואם כבר דואליות, נספר, כי את העליות בקרב 6 הדואליות של המעו"ף הובילה היום פרטנר שקפצה ב-5.55%, כור וליפמן "הטריות" טיפסו ב-1.7% וב-2.2%, בהתאמה, פריגו טיפסה ב-1.8% ואלביט מערכות חתמה בקפיצה נאה של 3.2%.

טבע הוסיפה היום 1.92%, תוך מחזור של 114 מיליון שקל - השני בהיקפו באחד העם (בין שני הבנקים הגדולים). ברקע למסחר במניה, החל לסקר אותה היום בית ההשקעות המברכט עם המלצת "קניה" ומחיר יעד של 40 דולר.

בבנקים, כאמור, עליות חדות איפיינו היום את מניות "חמשת המופלאים". פועלים קפצה היום ב-2.84%, תוך מחזור של 98.4 מיליון שקל, לאומי זינקה ב-2.44%, תוך מחזור של 142.2 מיליון שקל - הראשון בהיקפו בבורסה, מזרחי ודיסקונט עלו ב-1.84% וב-1.87%, בהתאמה ומניות הבינ"ל חתמו בתוספת של 3.17%, אך במחזור נמוך יחסית למניות ארבעת הבנקים האחרים של כ-720 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.