אחרי התפטרות נתניהו: הבורסה נרגעה המעו"ף עלה ב-3%
חששות המשקיעים בבורסה לני"ע בתל אביב, כי ירידות השערים החדות תמשכנה גם היום, יום שני ברציפות, בעקבות התפטרותו של שר אוצר, בנימין נתניהו, התבדו מיד עם פתיחתו של יום המסחר, עת נצבעו המדדים המובילים בירוק, שעל אף שהתבהר לרגע בצהרי היום, שב מיד לאיתנו. מחזור המסחר היה ער ביחס לימי הקיץ המשמימים והסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל.
מדד ת"א 25 קפץ היום ב-3% ל-685.99 נקודות - 25 מניות המעו"ף חתמו את יום המסחר בעליות שערים. מדד ת"א 100 טיפס בשיעור של 2.5% ל-695.46 נקודות. מדד התל טק 15 חתם בתוספת של 2.6% ל-398.84 נקודות. מדד הבנקים של ת"א טיפס גם הוא היום בשיעור מרשים של 2.5% לרמה של 882.4 נקודות.
מניות שטראוס עלית התאוששו היום עם קפיצה של 3.35% (במחזור של כ-8 מיליון שקל) מהמפולת שספגו אתמול. הקבוצה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2005. מדוחות פרופורמה (ללא השפעת קריסת קלאב מרקט) הציגה צמיחה במרבית סעיפי הדו"ח, אך בפועל הרווח הנקי נחתך ב-19.5 מיליון שקל, והסתכם בכ-19 מיליון שקל. בשורה העליונה הציגה החברה מכירות של 1.02 מיליארד שקל, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מניות אי.די.בי פיתוח ואלו של אחזקות עלו ב-2.93% ו-2.21% בהתאמה, מרכזות מחזור משותף של כ-48.5 מיליון שקל - מזה, 33.4 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח. הבוקר נודע כי בעל השליטה בקבוצה, איש העסקים נוחי דנקנר, צפוי לרכוש מהאחים ספרא את מניותיהם בחברת הסלולר - סלקום. גורמים העריכו כי דנקנר צפוי לרכוש את מניות סלקום לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל.
מניות נוספות בקבוצה נהנו מעליות שערים: דסק"ש טיפסה ב-3.5%, במחזור של 35.6 מיליון שקל, כשדרכה למעשה עתיד לרכוש דנקנר את מניות האחים ספרא, סאיטקס עלתה ב-1.5%, תוך מחזור של כ-900 אלף שקל. החברה עתידה לפרסם היום, עם נעילת שערי המסחר בוול סטריט, את תוצאות הרבעון השני של השנה.
ריטליקס שאמורה לפרסם מחר את דו"חותיה הרבעוניים חתמה את המסחר בירידה של 2.23%. האנליסטים צופים לה רווח של 15-18 סנט למניה על הכנסות של 45 מיליון דולר ברבעון זה.
ואם כבר דואליות, נספר, כי את העליות בקרב 6 הדואליות של המעו"ף הובילה היום פרטנר שקפצה ב-5.55%, כור וליפמן "הטריות" טיפסו ב-1.7% וב-2.2%, בהתאמה, פריגו טיפסה ב-1.8% ואלביט מערכות חתמה בקפיצה נאה של 3.2%.
טבע הוסיפה היום 1.92%, תוך מחזור של 114 מיליון שקל - השני בהיקפו באחד העם (בין שני הבנקים הגדולים). ברקע למסחר במניה, החל לסקר אותה היום בית ההשקעות המברכט עם המלצת "קניה" ומחיר יעד של 40 דולר.
בבנקים, כאמור, עליות חדות איפיינו היום את מניות "חמשת המופלאים". פועלים קפצה היום ב-2.84%, תוך מחזור של 98.4 מיליון שקל, לאומי זינקה ב-2.44%, תוך מחזור של 142.2 מיליון שקל - הראשון בהיקפו בבורסה, מזרחי ודיסקונט עלו ב-1.84% וב-1.87%, בהתאמה ומניות הבינ"ל חתמו בתוספת של 3.17%, אך במחזור נמוך יחסית למניות ארבעת הבנקים האחרים של כ-720 אלף שקל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
