סיכום יולי בבורסה: ירידה במחזורים ועלייה בתנודתיות
המחצית השניה של 2005 בשוק המניות, נפתחה בעליות שערים, תוך תנודתיות, מלוות בירידה במחזורי המסחר, לעומת מחזורי השיא שנרשמו ביוני. בשוק האג"ח קונצרן גוייסו כשני מיליארד שקל, במסחר באופציות על מדד ת"א-25 נרשם שיא במחזור הממוצע – כ-320 אלף אופציות ליום. כך עולה מסקירה שמפרסמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מדד המניות הכללי עלה ביולי בכ-4%, כאשר עלייה דומה אפיינה את מרבית המדדים המובילים, למעט מדד התל-טק, שירד החודש בכ-1.4% ומתחילת השנה בכ-7%. יצויין כי מדד ת"א-25, שעלה בכ-6%, הגיע ב-27 ביולי לרמת שיא של 692.81 נקודות.
מדד איגרות החוב עלה החודש בכ-1%, בעקבות עליה של כ-1.2% באיגרות החוב צמודות המדד, ואילו איגרות החוב צמודות המט"ח ירדו בכ-0.5%, בעקבות ייסוף השקל מול הדולר בכאחוז.
ביולי, החודש הראשון לפגרת הקיץ, ירד מחזור המסחר היומי בשוק המניות והסתכם בכ-885 מיליון שקל – נמוך מעט מהממוצע מתחילת השנה. יצויין כי ב-28 ביולי, יום פקיעת האופציות על מדד ת"א-25, נרשם מחזור שיא של כ-2.4 מיליארד שקל. כמו כן, נרשמה במהלך החודש עלייה חדה ביתרות מכירות בחסר במניות והן הגיעו לסכום חסר תקדים של כ-3.3 מיליארד שקל ביולי, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בחודש הקודם, כאשר כמעט כולו במניות מדד ת"א-25.
גם באג"ח נרשמה ירידה בפעילות ומחזור המסחר הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל ביום, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל בממוצע במחצית הראשונה של השנה. עיקר הירידה באיגרות חוב החודש נרשמה באיגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר".
במק"מ נרשמה יציבות ומחזור המסחר היומי הסתכם בכ-635 מיליון שקל, בדומה למחזור הממוצע מתחילת השנה.
באופציות על מדד ת"א-25 נרשמה עלייה בפעילות, חודש שני ברציפות, ומחזור המסחר היומי שבר את השיא שנרשם ביוני והסתכם בכ-320 אלף יחידות. באופציות הדולריות, על רקע הייסוף בשער השקל מול הדולר בכ-1% במהלך החודש, הסתכם המחזור היומי בכ-30 אלף יחידות - חודש שני ברציפות, לעומת כ-20 אלף יחידות בממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה.
בשוק המניות הראשוני, נבלם גל גיוסי ההון שהגיע לשיאו ביוני ובסה"כ בוצעו החודש הנפקת זכויות אחת ו-6 הקצאות פרטיות בסך כ-165 מיליון שקל.
במסגרת תהליך ההפרטה, מכרה המדינה בסוף החודש 3.5% ממניות בנק לאומי, בתמורה לכ-611 מיליון שקל. סך הכנסות המדינה מהפרטת הבנק, השנה, הסתכמו בכ-2 מיליארד שקל. כ-5.5 מיליארד שקל נוספים, צפויים להתקבל מביצוע ההסכמים למכירת גרעיני השליטה ב"דיסקונט" וב"בזק".
בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמו גם החודש הנפקות ענק בסך כ-2 מיליארד שקל ע"י הסקטור העסקי. מרבית הסכום, כ-1.7 מיליארד שקל, גוייס ע"י שלוש חברות ותיקות, באמצעות אג"ח קונצרניות צמודות מדד, רובו ע"י לאומי מימון, שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל.
בסיכום מתחילת השנה, הסתכם גיוס ההון בשוק האג"ח, ע"י חברות, בסכום שיא של כ-17 מיליארד שקל - גבוה בכ-85% מסך גיוס ההון בכל שנת 2004.
במסגרת רצף מוסדיים, נרשמה ביולי עלייה חדה בפעילות ונרשמו איגרות חוב בסך של כ-1.8 מיליארד שקל. בלטו החברה לישראל והחברות הלא בורסאיות – קנית וצים, שרשמו בדרך זו אג"ח בסך כחצי מיליארד שקל, כל אחת. מתחילת השנה נרשמו למסחר, במסגרת זו, איגרות חוב בסך כ-8.2 מיליארד שקל, יותר מפי שניים הסכום בכל שנת 2004.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.