פישר: חזינו פיחות ולכן פספסנו יעד יציבות המחירים

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה ב-0.3% - מתחת לגבול התחתון של היעד (1%-3%). הנגיד מסביר: שיעור עליית שער החליפין היה נמוך משהוערך קודם לכן. צופה: צמיחת המשק תמשך גם במחצית ה-2 וגם ב-2006
שרון שפורר |

דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2005 הוגש היום (ראשון) לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, צירף מכתב לדו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2005.

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2005 בשיעור של חצי אחוז, וב-12 החודשים האחרונים היה שיעור עלייתו 0.3% - מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3 אחוזים). בתחילת השנה המשיך בנק ישראל להפחית את הריבית המוניטרית עד לרמה של 3.5%, במטרה לתמוך בעליית המחירים לעבר גבולות היעד. היכולת להפחית את הריבית ולשמור על רמתה הנמוכה, בניגוד להערכות ששררו קודם לכן בשוק ההון כי הריבית תועלה, התאפשרה על רקע היציבות בשווקים הפיננסיים והציפיות לאינפלציה, שהיו בסביבות מרכז היעד.

המדיניות הפיסקלית שהייתה עקבית עם יעדיה, כותב פישר, הקלה על נקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה, שתמכה בפעילות הכלכלית.

נגיד בנק ישראל מעלה במכתבו שאלה: מדוע למרות הפחתות הריבית של בנק ישראל ורמתה הנמוכה היה שיעור עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים נמוך מיעד יציבות המחירים? הסיבה העיקרית, לדבריו, היא ששיעור עליית שער החליפין במהלך תקופה זו היה נמוך מזה שהוערך קודם לכן.

לפני כשנה, מספר פישר במכתבו, ההערכות בשווקים הפיננסיים, בסקר החברות של בנק ישראל ואלה של החזאים הפרטיים היו כי שני גורמים יובילו לפיחות השקל לעומת הדולר, ולכן לעליית מחירים בטווח היעד - הצטמצמות פער הריביות בין ישראל לארה"ב והשוואת שיעורי המס על נכסים זרים ומקומיים בתחילת 2005. בפועל נותר שער החליפין יציב לאורך מרבית התקופה (עד יוני) למרות הפחתת הריבית, בעיקר על רקע תנועות הון ארוכות טווח אל המשק בהיקף ניכר.

צמיחת המשק, מוסיף פישר במכתב, נמשכה במחצית הנסקרת וצפויה להימשך גם במחצית הבאה ובשנת 2006. ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה מצביעות אף הן על התבססות הצמיחה ועל ההערכה של הפירמות כי היא תימשך. הצמיחה מונעת על ידי גידול הצריכה הפרטית והמשך גידולו של היצוא - אמנם בקצב נמוך מזה של 2004, בהשפעת האטה מסוימת בסחר העולמי. בהמשך הצמיחה בתקופה זו תמכו, לדברי הנגיד, האמינות של המדיניות הפיסקלית, שיחד עם המדיניות המוניטרית השתקפה בריביות נמוכות במשק, והמשך הרגיעה הביטחונית.

גורמים אלה, יחד עם סביבה נוחה יחסית בכלכלה העולמית, צפויים להמשיך ולתמוך בצמיחה גם בשנה הקרובה, אולם אי-ודאות אופפת את מידת התמדתם. כך, למשל, אם תהיה הרעה משמעותית במצב הביטחוני והגיאו-פוליטי, או האטה בצמיחה ובסחר העולמיים, עלול שיעור הצמיחה להיות נמוך מזה שנחזה בהנחה של המשך הרגיעה הביטחונית והצמיחה העולמית.

ב-12 החודשים הקרובים צפויה האצה מסוימת בקצב עליית המחירים, ושיעור עלייתם צפוי להיות בתחום היעד. ההאצה הצפויה תושפע מהמשך הצמיחה וצמצום האבטלה, מהרמה הנמוכה של הריבית הריאלית, ומהפיחות שכבר התממש. המדיניות המוניטרית, מסכם הנגיד סטנלי פישר, תפעל להשגת יציבות המחירים - 1 עד 3 אחוזים, תוך חתירה למנוע סטיות מהיעד הן כלפי מטה והן כלפי מעלה ותוך שמירה על היציבות הפיננסית וזאת בד בבד עם תמיכה במטרות הכלכליות של הממשלה, ובראשם צמיחה בת-קיימא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

טיפול בוטוקס צילום: ביזפורטלטיפול בוטוקס צילום: ביזפורטל

רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל

ד"ר מריאנה בר לב, בעלת קליניקה פרטית לאסתטיקה רפואית, חשודה שלא דיווחה לרשות המסים על תשלומים שקיבלה מלקוחות. היא ניסתה להסביר את הכספים בהלוואות משפחתיות אבל ברשות חושדים שמדובר במסמכים מזויפים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה העלמת מס

חקירה של רשות המסים חושפת חשד חמור נגד ד"ר מריאנה בר לב, רופאה בתחום האסתטיקה הרפואית, לפיו העלימה הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקל במשך מספר שנים. על פי החשד, הרופאה - שמפעילה קליניקה פרטית להזרקות בוטוקס - לא רשמה את כל ההכנסות שקיבלה מלקוחות, וניסתה להסתיר את הכספים באמצעות הצגת מסמכים כוזבים על הלוואות מבני משפחה.

הפרשה נולדה בעקבות ביקורת ניהול ספרים שבוצעה במרפאה שלה, שם עלו סימנים לאי רישום של הכנסות. בעקבות הממצאים הועבר התיק לפקיד שומה חולון, שם נערכה בדיקת הצהרות ההון של הרופאה, אשר חשפה פערים בין ההון המדווח בתקופות שונות - פערים המעידים, לפי רשות המסים, על גידול הון שאינו מוסבר.

כשנדרשה להסביר את ההפרשים, טענה ד"ר בר לב כי קיבלה הלוואות מקרובי משפחתה, והציגה מסמכים המעידים לכאורה על העברות כספים. אלא שבשלב הזה התעורר חשד נוסף: במס הכנסה העריכו שהמסמכים שהוצגו אינם אמיתיים, ושהם נועדו להסוות הכנסות שהתקבלו בפועל מהפעילות הרפואית של הקליניקה. בשל כך הועבר התיק ליחידת החקירות של פקיד שומה חקירות מרכז, שהחלה בבדיקת עומק של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של הרופאה.

בהמשך לזה החקירה עברה לחקירה גלויה כשנערכו חיפושים בבית ובמרפאה של החשודה. במקביל, ד"ר בר לב ובני משפחתה שנחשדים במעורבות - נלקחו לחקירה. היום היא הובאה לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררה בתנאים מגבילים, בעוד החקירה נמשכת. מרשות המסים נמסר כי החשד המרכזי הוא שד"ר בר לב תיאמה עם בני משפחתה גרסה שלפיה ההכנסות שזרמו לחשבונה מקורן בהלוואות - בעוד שלמעשה מדובר, לפי החשד, בתשלומים מלקוחות שלא דווחו.

תחום האסתטיקה הרפואית, נחשב לאחת מהתעשיות הצומחות ביותר בשוק הרפואה הפרטית. טיפולים כגון הזרקות בוטוקס, חומרי מילוי, לייזר וטכנולוגיות קוסמטיות אחרות הפכו למצרך נפוץ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, והיקף הפעילות בענף מוערך במיליארדי שקלים ומשכך יש גם קרקע פוריה להעלמת הכנסות.