ת"א 25 נסוג מהשיא: פרטנר זינקה ב-4.45%

מחזורי המסחר קבעו שיא חדש: 1.4 מיליארד ש' בפקיעה הבוקר ו-2.4 מיליארד בסיום. ת"א 25 ירד ב-0.8%. משכו למעלה: לאומי וליפמן גררו מטה: פועלים, טבע וכי"ל. כוכבות ליום אחד: LIMS וברן
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את שבוע המסחר בירידות שערים, לאחר שפץחה את הבוקר דווקא בירוק, בעקבות פקיעה חיובית: ת"א 25 עלה ב-0.6% לרמה של 697 נקודות, לאחר שאתמול חתם בשיא חדש של כל הזמנים בגובה של 692 נקודות.

על אף, שכאמור, בסיום המסחר חתמו המדדים המובילים באדום, הרי שבכל זאת הצליחה הבורסה לקבוע היום שיא נוסף: המחזור הגדול ביותר בכל הזמנים בפקיעה (נכון לבוקר) של 1.4 מיליארד שקל.

מדד תל אביב 25 חתם בירידה של 0.8% לרמה של 687.3 נקודות. מדד ת"א 100 נסוג ב-0.55% לרמה של 696.16 נקודות. מדד התל טק 15 הצטרף אל השניים, או ליתר דיוק הם אלו שהצטרפו אליו, שכן כבר בבוקר נצבע המדד באדום, וירד בסיום ב-0.6% לרמה של 396.2 נקודות. מחזורי המסחר בסיום הסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל - כאמור, שיא כל הזמנים - וגם שיא של ימי פקיעה.

בבנקים

קרן הייפריון הודיעה הבוקר, כי היא מוכרת את מלוא אחזקות שלה במניית הבנק הגדול במדינה - בנק הפועלים. המכירה היא בהיקף של 412 מיליון שקל. מניית הפועלים הגיבה לכך בנפילה של 1.04%, תוך מחזור של 210 מיליון שקל. הייפריון הולדינגס והייפריון הולדינגס 2 חתמו על הסכם עם UBS, לפיו מכרו לה את מלוא אחזקותיהם בהון המניות של הבנק - כ-28 מיליון מניות בשער של 15.25 שקל למניה.

מניות בנק לאומי הגיבו בעליה של 0.8%, תוך מחזור של כ-226 מיליון שקל לפרסום במעריב, לפיו קבוצת משקיעים מסין מתעניינת ברכישת השליטה בבנק לאומי, עוד נמסר מהעיתון, כי בבעלות הקבוצה קרן השקעות גדולה בארה"ב.

מניות דיסקונט נפלו ב-2.4%, תוך מחזור של למעלה מ-60 מיליון שקל. ברקע, פורסם הבוקר, כי הבונוס לעובדי הבנק על סך 250 מיליון שקל שהיה אמור להנתן בעקבות הפרטת הבנק - ידחה בשל העיכובים בהפרטה. עוד בקרב הבנקים: מניות בנק מזרחי עלו ב-0.88%, במחזור של כ-47 מיליון שקל ומנגד, מניות הבינ"ל ירדו ב-0.43%, מרכזות מחזור דל יחסית של כ-460 אלף שקל.

בדואליות

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחביבת המעו"ף, טבע - אשר בדרכה להפוך לחברת הגינריקה הגדולה בעולם - חתמו היום בירידה של 0.28%, תוך מחזור של 178.5 מיליון שקל. המשקיעים ממשיכים לפרגן על רכישת אייווקס, הגם ששולם עבורה סכום עתק של 7.4 מיליארד שקל.

מניות חברת הסלולר הישראלית פרטנר זינקו היום ב-4.45^, תוך מחזור של כ-75 מיליון שקל. ברקע, החברה דיווחה אתמול על תוצאותיה לרבעון השני, לפיהן נרשמה ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גבוה מהתחזיות של האנליסטים. עוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל.

מניות כור חתמו בירידה בת 1.42%, מרכזות מחזור של 66 מיליון שקל. זאת, למרות שאי.סי.איי טלקום (סימול:ECIL), אשר בשליטתה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני. החברה רשמה בשורה התחתונה רווח נקי שהסתכם ב-15.6 מיליון דולר, או 13 סנט למניה בדילול מלא, לעומת הפסד נקי של 3.5 מיליון דולר או הפסד של 3 סנט למניה בעת המקבילה.

גידול של 19% בהכנסות מגל ל-17 מיליון דולר ברבעון השני

של השנה שלח היום את מניותיה מעלה בשיעור של 2.3%, תוך מחזור של 1.5 מיליון שקל. בשורה התחתונה עברה החברה לרווח הנקי של 481 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 739 אלף דולר ברבעון המקביל.

מניות טאואר סמיקונדקטורס עלו היום ב-1.32% במחזור של 520 אלף שקל, לאחר שהודיעה אתמול, כי הגישה טיוטת תשקיף להנפקת זכויות לרכישת אג"ח להמרה, בעקבות ההסכם שנחתם עם הבנקים ב-24 ליולי. האפשרות להשתתף בהנפקה זו של 50 מיליון דולר תוצע לכל מי שיהיו בעלי המניות של החברה נכון ליום הקובע, שטרם נקבע.

ונחתום פרק זה במניות גיוון שעלו בשיעור קל של 0.2%, תוך מחזור של 2 מיליון שקל, לקראת דיווח החברה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2005 הלילה, לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט. החברה צפויה, על פי ההערכות בשווקים, להציג רווח של 8 סנט למניה, אל מול 3 סנט למניה ברבעו המקביל, שנה קודם לכן והכנסות של 22.1 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 15.5 מיליון דולר לפני כשנה.

עוד במרכז

מניות בזק איבדו היום 2.02%, תוך מחזור של 135 מיליון שקל. ביחידת המחקר של בנק הפועלים העריכו היום, כי החברה תציג אומנם גידול במכירות כתוצאה מאיחוד מלא של פלאפון ו-YES אך מצד שני תציג צמיחה אורגנית שלילית. נזכיר, שביום חמישי (ה-4 לאוגוסט) תפרסם בזק, את תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005.

מניות נכסים ובניין קפצו בסיום ב-3.2%, תוך מחזור של 1.6 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר, כי היא מנהלת משא ומתן עם חברות אמריקניות העוסקות בתחום הבניה ומספר משקיעים נוספים, בנוגע להתקשרות החברה יחד עם אי.די.בי פיתוח, בעלת השליטה בחברה, ויחד עם חברות נוספות, בעסקה לייזום ופיתוח נכסי נדל"ן בארצות הברית שהיקפה מגיע לכ-90 מיליון דולר. מניות אי.די.בי פיתוח כמו גם אי.די.בי אחזקות סבלו היום מירידות שערים של 2.68% ו-2.14%, בהתאמה במחזורים של 67 מיליון שקל ו-36 מיליון שקל, בהתאמה.

מניות ברן בלטו גם הן היום עם קפיצה של 5.16%, תוך מחזור ער של 3 מיליון שקל, לאחר שהודיעה, כי חברת הבת, אשר בשליטתה המלאה - ברן טלקום, הפעילה בארצות הברית, זכתה בפרוייקט שדרוג תשתיות תקשורת לרשת הדור השלישי בקליפורניה, ארה"ב.

LIMS משכה את תשומת הלב עם זינוק של 4.76%, במחזור של 1 מיליון שקל, לאחר שחזתה היום, כי מכירות 2005 יצמחו ב-65% לפחות. בדו"חות 2004 חזתה צמיחה של 50% והבוקר היא מעדכנת מעלה את התחזית ומסבירה: העדכון מתבסס על בחינת עסקאות שנחתמו ובוצעו במהלך הרבעון השני ועל הערכה, כי היקף העסקאות הצפויות להתקבל ולהתבצע במחצית השניה של השנה יהיה גבוה מזה שנצפה במקור.

ואיך תיתכן סקירה שלמה מבלי להזכיר ולו במילה אחת את פרשת קלאב מרקט? ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי שופרסל וקו אופ שוכרות שטחים של סניפי קלאב מרקט, בעיתון מוסיפים, כי מדובר בניסיון לעקוף את הממונה על ההגבלים מצד החברות. מניות שופרסל עלו היום בשיעור מתון של 0.17%, במחזור של 2.7 מיליון שקל, רבוע כחול קפצה ב-1.6% וגרנית הכרמל נפלה ב-1.13%, במחזור לא גדול מידי של 511 אלף שקל.

ולבסוף - בלטו היום באחד העם גם מניות כי"ל שנפלו ב-1.91%, תוך מחזור של 232 מיליון שקל - הגבוה באחד העם ומכתשים אגן שצנחה ב-2.6%, במחזור של 149 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.