לאחר ריצה של שלושה שבועות - האם יגיעו המימושים?
עד לפני כ-3 שבועות קרטעה הבורסה המקומית כשבשוק תלו את הירידות בתקופת אי הוודאות לקראת תהליך ההתנתקות והתחזקותו של הדולר. מאז לא חלו שינויים מהותיים, אך הבורסה המקומית החלה לדהור ולהחזיר את כל האחוזים שאיבדה בתקופה זו. השבוע החולף סיכם שבוע שלישי של עליות רצופות באחד העם כשהפיגוע בסיני לא מרשים במיוחד את המשקיעים.
את השבוע חתמה פקיעת האופציות על מדד המעו"ף, בפקיעה זו נשברו שני שיאים, האחד בגובה המדד שנקבע על רמת 697 נקודות, והשני במחזור המסחר שהסתכם בכ-2.38 מיליארד שקל.
בתקופה האחרונה נראה היה כי חל מירוץ בקרב המשקיעים, נשמעו דיבורים על משקיעים רבים שנתקעו עם פוזציות שורט על השוק והיו חייבים לסגור אותם. ההערכה הייתה כי משקיעים אלו נתפסו עם המכנסיים למטה, כשהם לא היו מוכנים לשובם של הזרים. מהלך סגירת פוזציות השורט חיזקה את המומנטום בתל אביב. ומה הלאה? כאמור, היום חלה פקיעת האופציות, והשוק עבר למימושים, כשהוא מתרחק כ-1.4% משיאו החדש. השבוע הבא צפוי להיות פחות עצבני ולא נופתע אם ימשכו המימושים.
מדד ת"א 25 עלה בסיכום שבועי ב-1.04% והתמקם ברמת 687.3 הנקודות, מדד ת"א 100 התרומם ב-0.56% לרמת 696.16 נקודות, ומדד הבנקים הוסיף כ-1.38% לערכו. מנגד, מדד התל טק ירד בכ-1.66% ומדד ת"א 75 השיל כ-0.85%.
שיפור במשק
ביום רביעי האחרון פרסם בנק ישראל נתונים מעודדים באשר לפעילות המשק הישראלי ברבעון השני. מסקר שערכה יחידת המחקר בבנק עולה כי נמשכה ברבעון זה העליה כמעט בכל ענפי המשק למעט בניה והיא ניזונה הן מעליות ביצוא, והן מעליות בפעילות לשוק המקומי. באשר לרבעון השלישי של השנה, צופים בבנק ישראל המשך עליה בפעילות בשוק המקומי וביצוא במרבית הענפים.
טבע
העסקה המעניינת ביותר שנערכה השבוע וריכזה את מירב תשומת הלב, שייכת לענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע. מניית החברה סבלה בשנה האחרונה מעליות ומורדות, אך פעילותה נראית אחרת לגמרי. החברה שהכתה במהלך הרבעונים האחרונים פעם אחר פעם את תחזיות האנליסטים, ביצעה השבוע מהלך, שביסס אותה כחברה הגנרית הגדולה בעולם.
ביום שני האחרון הודיע טבע כי רכשה את מתחרתה הגדולה מארה"ב - חברת אייוקס. על פי ההסכם תשלם טבע כ-26 דולר תמורת כל מניית אייוקס, ובסה"כ כ-7.4 מיליארד דולר. הסכום הגבוה ביותר ששילמה אי פעם חברה ישראלית עבור רכישת חברה.
מיזוג זה צפוי להביא את מכירותיה של טבע (לאחר איחוד הדוחות) למעל ל-7 מיליארד דולר, פעילות ישירה בלמעלה מ-50 מדינות וכ-25000 עובדים.
הריבית
ביום שני השבוע הותיר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את גובה הריבית במשק לחודש אוגוסט ללא שינוי על רמת 3.5%. זו הפעם השישית ברציפות שמותיר בנק ישראל את גובה הריבית על רמה זו. בבנק ישראל הסבירו, כי החלטה זו התבססה על ההערכה כי בתנאים הנוכחיים רמת הריבית הנוכחית עקבית עם שיעור אינפלציה הצפוי להיות קרוב למרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה. כזכור, היעד מוגדר כשיעור אינפלציה שבין 1% ל-3%.
רמת ריבית זו היא הנמוכה ביותר שהייתה במשק הישראלי מעולם, אך הנתון היותר מעניין הוא פער הריביות בין המטבע האמריקני לעמיתו הישראלי. כבר מספר חודשים חוששים בשוק מהפער ההולך ומצטמצם. כיום עומד הפער בין הריבית השקלית לדולרית על 0.25% בלבד, וככל הנראה, על פי כל ההערכות, צפוי הבנק המרכזי האמריקני - הפדרל ריזרב, להעלות ביום חמישי הבא את שיעור הריבית הדולרית ב-0.25% נוספים. במידה הריבית הדולרית אכן תעלה, ימחק פער הריביות בין השקל לדולר.
הדולר
לאחר שנחלש בשבוע שעבר, נבלמה השבוע הירידה במטבע האמריקני למול השקל ולמול המטבעות העיקריים בעולם. כזכור, בשבוע שעבר ביטל הבנק המרכזי הסיני את הצמדת היואן לדולר לאחר עשור. ביטול זה גרם לתגובה חריפה בשווקים והדולר החל לאבד גובה, מהחשש להשלכות המהלך. יומיים לאחר מכן החלו בשווקי העולם לעכל את המהלך והבינו כי לא צפויות השלכות מהותיות על המטבע האמריקאי במסחר. בסיכום שבועי נותר הדולר ללא שינוי למול השקל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
