מענק עבודה מועדפת לחברי קיבוץ או מושב
עב"ל 137/99, עב"ל 307/99 המוסד לביטוח לאומי נ. הילה דוידסקו ואח', ניתן ביום 26.5.2005.
עובדות
הילה ונסים שירתו שירות סדיר בצה"ל ועם שחרורם הפכו למועמדים לחברות בקיבוץ או במושב השיתופי, בו התגוררו עובר לגיוסם לצה"ל. במסגרת זו, הם הועסקו בקיבוץ או במושב השיתופי בעבודה מועדפת או נדרשת, כמשמעות מונחים אלו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (שהיה תקף בתקופה מושא ערעור) (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק).
הילה ונסים פנו למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בתביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת (להלן גם - המענק). תביעתם זו נדחתה מן הטעם שלא התקיים בהם התנאי הקבוע בסעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי, לפיו זכאי למענק עבודה מועדפת הוא מי שזכאי לדמי אבטלה. חברים או מועמדים לחברות בקיבוצים ובמושבים שיתופיים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה. לטענת המוסד, בהעדר זכאות לדמי אבטלה לא זכאים חיילים משוחררים שהינם חברים או מועמדים לחברות בקיבוצים או במושבים שיתופיים למענק עבודה מועדפת.
הילה ונסים הגישו תביעה לבתי הדין האזוריים בחיפה ובתל אביב. בתי הדין הגיעו למסקנה כי המשיבים זכאים למענק עבודה מועדפת. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
סעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קבע כי מי שנתקיימו בו שני התנאים שלהלן יהיה זכאי למענק: הוא זכאי לדמי אבטלה ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה והוא עבד ששה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר בעבודה מועדפת שהציעה לו לשכת התעסוקה.
טענתו המרכזית של המוסד בערעורים שהגיש הייתה כי חיילים משוחררים שהינם חברים או מועמדים לחברות בקיבוצים או במושבים שיתופיים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ומשכך אין הם זכאים למענק עבודה מועדפת. דין טענה זו להידחות. אין לראות את הוראתו של סעיף 127א(2) לחוק, המכלילה חיילים משוחררים במעגל המבוטחים בביטוח אבטלה, ככזו העוסקת אך ורק בחיילים משוחררים שאינם חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. פרשנות זו אינה תואמת את לשון החוק שאינו מוציא מהגדרת המונח מבוטח שבסעיף 127א לחוק הביטוח הלאומי חיילים משוחררים שהם חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי.
הפרשנות אף אינה תואמת את תכליתו של החוק, שהיא עידוד חיילים משוחררים לא לנצל את זכאותם לדמי אבטלה, להם הם זכאים, ותחת זאת להצטרף למעגל העבודה בעבודה מועדפת בהתאם לצרכי המשק. תכלית זו מתקיימת גם כאשר עסקינן בחיילים משוחררים חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי.
אין לקבל את טענת המוסד, לפיה הסטטוס של הילה ונסים כחיילים אינו עומד בפני עצמו ונבלע במעמדם כחברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. חייל משוחרר, שהינו חבר או מועמד לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי, עונה על כל אחת מההגדרות הללו בנפרד, וגם אם אינו זכאי למענק עבודה מועדפת בשל היותו חבר או מועמד לחברות בקיבוץ (דבר המוטל בספק אף הוא), הרי שזכאי הוא לו מתוקף היותו חייל שהשתחרר משירות סדיר במשך השנה הראשונה לשחרורו מהצבא, ובלבד שיעמוד בדרישות הנוספות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי.
אשר לטענתו של המוסד, לפיה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין חבר או מועמד לחברות בקיבוץ לקיבוץ, כבר נפסק כי אין כל מניעה שחבר קיבוץ יהיה בסטטוס של עובד בצד היותו בסטטוס של חבר קיבוץ, כל עוד עולה מהמסכת העובדתית כי החייל המשוחרר עבד בקיבוץ או במושב השיתופי. במקרה זה, הילה עבדה בקיבוץ בימים ובשעות קבועות. הילה אף קיבלה מהקיבוץ שכר, בגינו שולמו דמי ביטוח למוסד. אשר לנסים, הוא עבד בקטיף ובתעשייה וקיבל מהמושב תקציב חודשי. בנסיבות אלה, ניתן לקבוע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הקיבוץ או המושב להילה ונסים.
סוף דבר, הערעורים נדחים. המוסד ישלם להילה ונסים, כל אחד, הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
באר שבע בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
