הדולר ממשיך להחלש: יורד ב-0.25% ל-4.53 שקל

זאת למרות התחזקות המטבע האמריקני בעולם, לפי פינוטק. גם בשוק ההון המקומי המחזה אינו נפוץ: הדולר יורד יחד עם הבורסה באותה השעה. האירו נחלש ב-0.53% ל-5.456 שקל
חזי שטרנליכט |

יום מסחר מעניין עובר על הדולר האמריקני. המשקיעים בשוק הישראלי הורגלו שהמטבע משמש בדרך כלל כתמונת ראי לביצועי הבורסה, ועדיין שניהם נחלשים היום. המדדים המובילים בבורסה יורדים, והדולר נחלש הבוקר בין חדרי העסקאות של הבנקים בכ-0.25% למחיר של 4.5306 שקל, והאירו יורד ב-0.53% ל-5.456 שקל. סל המטבעות כולו מאבד 0.31% ונסחר במחיר של 5.046 שקל.

ירון וייס מפינוטק מציין כי בעולם מתחזק הדולר אל מול העיקריים על רקע חזרת המשקיעים בהתמקדות בנתונים הכלכליים של ארה"ב בסוף השבוע הנוכחי, העשויים להעיד כי הכלכלה צומחת בקצב נאות והעלאות ריבית נוספות ייתכנו גם בהמשך השנה.

נראה כי הסוגיה הסינית שככה לעת עתה ותמורות נוספות בנושא לא צפויות בטווח הקצר, ועל כן חוזרת תשומת לב המשקיעים לסוגיות הבדלי הריביות ומצב כלכלות העיקריים, מה שנותן לדולר, שוב, יתרון על שאר המטבעות. יתרון זה יבוא לידי ביטוי בכך שסוחרי השוק ינצלו כל נתון כלכלי סביר פלוס על מנת לקנות דולרים, בעיקר למול האירו, סטרלינג ויין, כיאות למומנטום חיובי חזק.

היום יתמקד השוק בנתוני המכירות הקמעונאיות ומחר בנתוני מכירת בתים חדשים. בסוף השבוע צפויים להתפרסם נתוני תמ"ג וצריכה פרטית. אם נתונים אלו יעמדו בציפיות המשקיעים, יימשכו קניות הדולרים לאור הערכות כי ה-FED עשוי להמשיך להעלות ריבית עד סוף שנת 2005 ואף מעבר לכך.

עוד מזכירים בפינוטק, כי היום צפוי להתפרסם בגרמניה סקר סטחון העסקים IFO בשעה 11:00 שעון ישראל. ציפיות השוק מצביעות על עלייה בסקר ואם אכן כך הדבר יהיה זה נתון נוסף בשרשרת סקרים כלכליים טובים מאירופה בחודש האחרון.

על אף מחירי הנפט המעיבים על הכלכלה האירופאית, מחירו הנמוך של האירו מעודד את החברות ומקזז את השפעת מחירי האנרגיה, כך טוענים הבוקר אנליסטים באירופה. נראה כי יקשה על האירו להתחזק למול הדולר במהלך השבוע בשל המומנטום הדולרי החזק, אך עצם הסחרותו של האירו דולר מעל רמת ה-1.2000 מזה ימים מספר מעידה על ההשפעה החיובית של האירו הנמוך על כלכלת אירופה ומורידה את הסיכויים להורדת ריבית הגוש בטווח הקצר. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2041 למול הדולר וסביב רמה של 134.75 למול היין.

היין מאבד מכוחו למול הדולר לאור העובדה כי בטווח הקצר לא יחולו תמורות נוספות בניוד היואן הסיני. עצם העובדה שהתחזקות הדולר למול היין הוגבלה השנה בעיקר בגלל ספקולציות משקיעים בנוגע לרפורמות בסין, מעמידה את היין בעמדת נחיתות במצב כגון זה בהווה בו לא צפויים שינויים נוספים בטווח הקצר.

כלכלנים טוענים הבוקר כי קשה למשקיעים לדחוף את היין למול הדולר והבדלי הריביות בין הכלכלות הן המכתיבות את הקצב. שמועות על יבואנים יפניים אשר פיספסו את מחירו הנמוך של הדולר למול היין לאחר שנודע על הניוד, וקונים דולרים גם במחירים הנוכחיים, מהווים התנגדות נוספת ליין למול הדולר בבוקר זה.

בשעה זו נסחר היין סביב רמה של 111.87 למול הדולר אך לא פרץ, עדיין, את רמת ההתנגדות סביב 112.00 יין לדולר. סוחרים טוענים כי יצואנים יפניים אינם ממהרים למכור את הדולר ועל כן קיים טווח התרחבות עד 113.00 לזוג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.