שעות נוספות לעובד גם בגין השעות בהן לא עבד בפועל
ע"ע 1054/04 אבו רמוז פדל נ. ברקת חברה לבנין בע"מ, ניתן ביום 29.5.2005.
עובדות
אבו רמוז עבד בברקת חברה לבנין בע"מ (להלן – החברה), החל מחודש דצמבר 1994. תפקידו של אבו רמוז היה לשמש כנהג לפועלים שהגיעו מן השטחים, ולצורך כך אסף אותם מן המחסום בין 5:30 ל-6:00 על מנת שיתייצבו באתר הבניה בשעה 7:00, ובסיום יום העבודה נהג להחזירם למחסום בסביבות השעה 17:00-17:30.
המחלוקת בין הצדדים היא לגבי תפקידו של אבו רמוז בין שעות האיסוף את הפועלים. מנהל החברה הצהיר כי באותן שעות אבו רמוז לא עבד ואף בחלק מן הזמן ישן ורק לעיתים רחוקות ביקש ממנו לעשות עבורו עבודות מזדמנות. אבו רמוז טען, לעומתו, כי באותן שעות עמד לרשות החברה ואף ביצע פעולות של שיווק, קניות, הפקדות בבנקים, פגישות עם אנשי מקצוע וכד'.
מחלוקת נוספת בין הצדדים היתה לגבי נסיבות סיום עבודתו של אבו רמוז. לטענת מנהל החברה, עקב קשיים כספיים הוא ביקש מאבו רמוז להמתין בביתו ושילם לו על כך שכר, אלא שהוא בחר שלא לחזור לעבודה למרות פניותיו אליו. ואילו לטענת אבו רמוז מנהל החברה, הודיע לו כי אין לו עבודה בשבילו וכי יקרא לו כשתהיה עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעותיו של אבו רמוז לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וגמול שעות נוספות. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
מסקנתו של בית הדין האזורי הייתה כי אבו רמוז לא פוטר, אלא עזב את עבודתו מרצונו. כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית ואין בנסיבות מקרה זה מקום לחרוג מן הכלל. על כן, דין הערעור בתביעה לפיצוי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, להידחות.
אין חולק כי שעת תחילת עבודתו של אבו רמוז ושעת סיומה יצרו מסגרת של 12 שעות עבודה, מסגרת החורגת משעות העבודה המקובלות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה).
מה דינן של אותן שעות גם אם אבו רמוז שהה במקום העבודה ולא עבד בכולן? מסגרת שעות עבודתו של אבו רמוז היא המחייבת והקובעת את זכויותיו לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. גם אם החברה לא סיפקה לאבו רמוז באותן השעות עבודה מלאה, אלא רק לפי צרכיה, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של העובד שעמד לרשותה והיה מוכן למלא כל מטלה. אין בעובדה שלחברה לא היתה עבודה במידה שתעסיק את אבו רמוז באותן השעות והוא יכול היה לשהות באתר ולנוח, כדי לקבוע ששעות אלה אינן בבחינת שעות העבודה.
לא סוכם עם אבו רמוז כי שעות עבודתו הן שעה וחצי בבוקר ושעה וחצי אחר הצהריים וכי בשעות הביניים יכול לעשות כרצונו מחוץ לאתר הבניה ואולי אף לעבוד בעבודה נוספת. החברה שילמה לאבו רמוז עבור עבודתו במשרה מלאה על מנת שישב באתר באותן השעות. אשר על כן, משהוכיח אבו רמוז כי מתכונת עבודתו הקבועה היתה בת שתיים עשרה שעות, אין הוא נדרש להוכיח שעה שעה ועל החברה לשלם לו עבור אותן ארבע שעות נוספות מדי יום ביומו.
סוף דבר, הערעור התקבל חלקית. החברה תישא בהוצאות הערעור בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
