בימ"ש עליון הסיר את האיום לפירוק "קו-אופ ירושלים"
ביהמ"ש העליון, דחה אתמול בבוקר את הערעור על דחיית התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד קואופ ירושלים וקבע למערער הוצאות משפט בסך 30,000 שקל. גורמים הקשורים לקו-אופ מסרו כי כנגד קואופ הריבוע הכחול, קואופ צפון וקואופ ירושלים, הוגשו בשנת 2,000 תביעות ייצוגיות דומות בדרישה להכיר במניות חבריהם בערכן הריאלי.
לאחר הליך משפטי ארוך, התקבלו התביעות כנגד קואופ הריבוע הכחול והאגודה השיתופית פורקה. רשת הריבוע הכחול נמכרה לדודי ויסמן ובעלי המניות באגודה השיתופית קיבלו את חלקם היחסי משווי האגודה. קואופ צפון אשר ראה את גורל הריבוע הכחול הזדרז וביוזמת האגודה התפרק ומכר את רשת קלאבמרקט למשפחות בורוביץ ורוזן.
קואופ ירושלים המשיכה במאבק עיקש בתביעה הייצוגית הדומה שהוגשה גם נגדה ובשנת 2003 זכתה בפסק דין לטובתה בביהמ"ש המחוזי בירושלים הדוחה את התביעה הייצוגית. על פסק דין זה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון שנדחה היום.
ביהמ"ש העליון אישר את פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי שקבע כי על בעל מניה המעוניין בשינוי שיטת הפדיון או בשינוי מבני אחר לפנות ראשית למוסדות האגודה או חברה ולנסות לשכנעם בצדקתו. כן דחה ביהמ"ש העליון את הדרישה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית.
בכך הוסר איום הפירוק אשר ריחף מעל קואופ ירושלים. עו"ד עופר פיינשטיין, ב"כ הקואופ הבהיר כי מדובר בפסיקה עקרונית וחשובה ביותר לעתיד לא רק קואופ ירושלים אלא לאגודות שיתופיות רבות בישראל. החלטה זו מחזקת עפ"י פיינשטיין, את היתרונות הקיימים במקרים רבים, בפעילות במסגרת אגודה שיתופית על פני פעילות במסגרת חברה בע"מ.
החלטת ביהמ"ש העליון, פותחת הדרך בפני קואופ ירושלים להרחיב פעילותו בירושלים ובארץ. רמי מנדל מנכ"ל קואופ ירושלים, מבהיר כי האגודה השיתופית תמשיך לפעול למען בעלי מניותיה והינה מרחיבה בימים אלו את פעילותה אל מחוץ לגבולות ירושלים והסביבה.
האגודה רכשה לאחרונה את רשת הסופרמרקטים מטרו הפרוסה מנתניה ועד אשדוד ומנהלת מו"מ על שכירת סניפים נוספים. מנדל הבהיר לאחרונה כי בכוונת האגודה להגיע למחזור מכירות שנתי של 1 מיליארד שקל, ונראה כי החלטה זו של ביהמ"ש העליון תסיר את המכשול המשפטי מהגעה למטרה זו.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
