בנק ישראל: פגיעה בתקציבי הרשויות - מגולגלת לתושב

הכלכלן גיא נבון גילה במחקר מקיף על הקיצוצים במענקי הממשלה לרשויות המקומיות, כי הן ממהרות לפגוע בשירותים לאזרח ולהגדיל את הגרעון במקום לבצע קיצוצים. בעיירות הפיתוח ממהרים יותר לפגוע בשירותים לתושב
חזי שטרנליכט |

במחקר חדש שמפרסם בנק ישראל נבחן מה שהוגדר כ"הדינמיקה התקציבית של הרשויות המקומיות בתגובה לשינויים בגובה הגירעון ולזעזועים זמניים ברכיבי התקציב". החוקר מבנק ישראל, גיא נבון, בדק נתונים של 193 עיריות ומועצות מקומיות לאורך השנים 2002-1996.

מהמחקר עולה שהפחתת מענקי הממשלה לרשויות המקומיות מובילה לפגיעה מיידית בשירותים לאזרח ולהגדלת גירעונן, ושתהליך ההתאמה התקציבית לעליית הגירעון ברשויות הלא-יהודיות נמשך מספר כפול של שנים מאשר ברשויות היהודיות, כך שהפחתת מענקי הממשלה מובילה להגדלת גירעונן של הרשויות הלא-יהודיות לזמן ממושך יותר.

עוד נמצא במחקר כי ההתאמה התקציבית שונה מרשות לרשות בהתאם לדירוגה החברתי-כלכלי: הרשויות החלשות ביותר והחזקות ביותר מגיבות על עלייה בגירעון בהפחתת הוצאות השכר של עובדיהן מבלי לשנות את רמת השירותים לתושב, בעוד שבעיירות הפיתוח - שאינן נמנות עם הרשויות החלשות ביותר - ההתאמה נעשית באמצעות פגיעה בשירותים לתושבים.

ממצא נוסף הוא שהרשויות המדורגות במרכז המדרג החברתי-כלכלי אינן מגיבות כלל לשינויים זמניים בגירעון - הן מטמיעות בתהליך התקצוב שהעלייה בגירעון היא זמנית.

השוואה בין הרשויות הערביות לחרדיות - המדורגות בין הרשויות החלשות ביותר - מעלה שאין הבדל מובהק בין תגובתן של הראשונות לעלייה של הגירעון, לבין תגובתן של האחרונות, אולם בתקופת המדגם נמצא הבדל מובהק בתגובתה של הממשלה - באמצעות מענקי האיזון שהיא מעניקה לרשויות המקומיות - על עליה בגירעון הרשויות: עלייה של הגירעון ברשויות הערביות הובילה להגדלת מענק האיזון, ולא כן ברשויות החרדיות. כתוצאה מכך הפחתת עלויות השכר ברשויות החרדיות הייתה חריפה יותר.

במחקר נמצא שהגדלת מענקי הממשלה לרשויות המקומיות מובילה להגדלת ההוצאות של הרשויות, ולהפך - הקטנת ההכנסות או הגדלת ההוצאות מובילה להגדלת המענקים.

נמצא גם שלא רק הגדלת מענקי ההשתתפות מובילה להגדלת ההוצאות, אלא גם הגדלת מענקי האיזון - המיועדים להפחית את גירעון הרשויות המקומיות - מובילה להגדלת ההוצאות, ואפילו ביותר.

אשר לסיבתיות ההפוכה, שלפיה גובה ההוצאות קובע את גובה המענקים הממשלתיים ? מתברר שרשות העומדת בפני זעזוע כזה שיגדיל את הוצאותיה או שיוריד את הכנסותיה תקבל מענקים גבוהים לאיזון התקציב. דבר זה מגדיל את הנטייה של הרשויות להפר את המשמעת התקציבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?

שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.07%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.

נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.

המרוויחים

וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.