גנדל האוסטרלית השקיעה 61 מ' ש' בחב' האחזקות של גבת

באמצעותה מחזיק הקיבוץ, בין היתר, במניות פלסטרו ופלעד. בעקבות ההשקעה, מחזיקה כיום גנדל בשירשור בכ-38% מהון המניות של פלסטרו. הסכום יחד עם ההלוואות שתעמיד הקבוצה ישמש לפרעון חובה של גבת נכסים לבנקים
שרון שפורר |

חברת פלסטרו, המייצרת ומשווקת מערכות השקיה ברחבי העולם, מודיעה כי קיבוץ גבת, בעל המניות העיקרי בחברה, חתם על הסכם עם קבוצת גנדל האוסטרלית. במסגרת ההסכם, ביצעה קבוצת גנדל השקעה בסך 61.5 מיליון שקל בחברת האחזקות של קיבוץ גבת, באמצעותה מחזיק הקיבוץ, בין היתר במניות פלסטרו ופלעד. בעקבות ההשקעה מחזיקה כיום גנדל בשירשור בכ-38% מהון המניות של פלסטרו.

סכום ההשקעה של גנדל, יחד עם ההלוואות שיעמיד לחברת האחזקות, ישמש לפרעון חובה של גבת נכסים לבנקים, כך שלא תיוותר כל יתרת חוב של גבת נכסים או של פלסטרו החזקות לבנקים ו/או לצד שלישי כלשהוא, למעט הוצאות הכרוכות בעסקה עצמה.

מנכ"ל פלסטרו, זיו מלכין, אמר, כי "ההשקעה של קבוצת גנדל תשמש אותנו לחיזוק מבנה ההון של קבוצת פלסטרו, כהיערכות לקראת צמיחה משמעותית בשווקים השונים. כמו כן, גיוסו של משקיע פיננסי מהותי, כקבוצת גנדל, יסייע בהגשמת אסטרטגיית ההתרחבות המשמעותית של הקבוצה." מלכין הוסיף כי "שוק ההשקיה נמצא כיום בתהליך צמיחה מואץ, והנהלת החברה נערכת לצמיחה המהירה בשוק העולמי".

קבוצת גנדל הנה בבעלות איל ההון היהודי אוסטרלי, ג'ון גנדל. רכישת השליטה המשותפת בחברת פלסטרו היא השקעתו הראשונה בישראל. עד כה היה מעורב בישראל באמצעות פילנתרופיה לגופים שונים. לאור החלטתו להרחיב את עסקיו גם לישראל, מינה גנדל את אורי יוגב, מי שהיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר עד לפני כשנה, למנהלה של קבוצת גנדל בארץ.

קבוצת גנדל מנהלת נכסים שונים בהיקף של למעלה מ-7 מיליארד דולר בשנה. הקבוצה מתכוונת להרחיב השקעותיה לעסקים נוספים בישראל ונודע, כי אחד מתחומי הפעילות וההתמחות של הקבוצה בארץ יהיה עסקים בתחום המים.

פלסטרו גבת הוקמה בשנת 1967 כשותפות כללית על ידי קיבוץ גבת. החברה הנה השחקנית השנייה בעולם בתחום ההשקיה לחקלאות בנפח נמוך, ולרשותה סל המוצרים הרחב ביותר בתחום ההשקיה. החברה עוסקת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות וחברות קשורות בישראל ובחו"ל בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות צנרת ואביזרים לתחומי ההשקיה העשויים מחומרים פלסטיים. עיקר מכירותיה של החברה הינן לשווקי חו"ל. ארצות מרכז ודרום אמריקה, אירופה וחלק מארצות אסיה מהוות את שוקי היעד העיקריים לייצוא המוצרים מתוצרת החברה, והיא מתכוונת להגדיל את חדירתה גם בשווקים מפותחים כמערב אירופה וארה"ב. החברה מעסיקה כ-630 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 307 בישראל. לפלסטרו סל מוצרים רחב ביותר, המוגן על ידי יותר מ-40 פטנטים, סימנים רשומים וזכויות יוצרים. היקף המכירות של החברה בשנת 2004 הסתכם בכ-321 מיליון שקל.

התפלגות מכירות פלסטרו מתחלקת כיום בין דרום אמריקה (42%), ישראל (16%), אסיה (12%), אירופה (10%), אפריקה (8%), מרכז אמריקה (6%), אוסטרליה (4%) וצפון אמריקה (2%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות