ת"א: המגמה החיובית נמשכת - בזק מזנקת ב-2%

מניות הבנקים נסחרות בצהרי היום בעליות שערים, מניית גרנית הכרמל יורדת ב-2%, שופרסל עולה ב-1.4% ומנגד הרבוע הכחול יורד ב-0.7%, מניות ריטליקס עולות ב-1%, מניות אקס.טי.אל מזנקות ב-3.7%
ליאור גוטליב |

נמשכת המגמה החיובית בבורסה לני"ע בת"א בצהרי יום המסחר השני בשבוע. מניות הבנקים מתקנות את הירידות החדות מאתמול ונסחרות בעליות שערים, מושכות אחריהן את המדדים המובילים כלפי מעלה.

גורם נוסף שתורם לאווירה החיובית היום הוא הרגיעה בזירה הבטחונית, על אף שאחר הצהריים נכונה לנו סערה - מתנגדי ההתנתקות יתאספו בנתיבות ויחלו לצעוד במטרה להגיע לגוש קטיף ולפרוץ פנימה. המשטרה מאיימת כי לא תתן להם להתקרב לרצועה ו-20 אלף חיילים כבר נכונים להקפצה - ואולי זו הסיבה למחזורי המסחר הנמוכים בצהרי היום - כרבע מיליארד שקל בלבד.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.86% לרמה של 659.31 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.77% לרמת 673.64 הנקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-0.6% לרמת 397.14 הנקודות.

מניות הבנקים נסחרות בצהרי היום בעליות שערים זאת לאחר שאתמול חתמו את המסחר בירידות חדות. בנוסף "ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר כי הבנקים הסכימו להזרים קו אשראי מיוחד בהיקף של 140 מיליון שקל לרשת קלאב מרקט, על פי ידיעות, בבנקים הבינו כי התמוטטות הרשת תקשה בסופו של דבר גם עליהם.

מניות פועלים עולות ב-0.27% במחזור של 21.8 מיליון שקל, מניות לאומי עולות ב-0.58%, המזרחי מטפס ב-0.78%, דיסקונט מוסיף 0.12%, והבינלאומי מוסיף 0.13%.

מניות כי"ל עולות ב-0.4% במחזור של 16 מיליון שקל. ברקע, האנליסטית עדנה ברנר מבית ההשקעות, פסגות אופק אומרת היום ששנת 2005 בהמשך לשנת 2004 צפויה להיות שנת שיא בביצועיה של כי"ל. האנליסטית מוסיפה, כי החברה נהנית מתנאים מאקרו כלכליים טובים יותר במדינות היעד, כשרוב המשתנים האקסוגניים פועלים לטובתה והיא קוטפת כעת את פירות ההתייעלות והרה -ארגון אותם ביצעה בשנים האחרונות.

מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ', ממשיכות במסע דרומה ויורדות ב-2%, לאחר שהראו סימנים של התאוששות בפתיחה ועלו ב-1%. ברקע, התקפת בכירים בשוק על בעלי השליטה בחברה. ביומיים האחרונים נשמעים לא מעט קולות להחרים את עסקיהם של משפחת בורוביץ, הכוללים את מוצרי סונול, אל על וטמבור. מניות החברה צנחו בשבוע האחרון ב-10.9%.

מניות שופרסל מטפסות בצהרי היום ב-1.4%. ברקע, האנליסט ריצ'ארד גוסו מבית ההשקעות אקסלנס נשואה פירסם היום סקירה על סקטור הקמעונאות הישראלי. "הרשתות הגדולות עתידות להנות מהמצב", מסביר גוסו, וציין בפרט את שופרסל, "שופרסל צפויה להנות יותר משום שהריבוע הכחול כבר לקחה נתח שוק משמעותי מקלאבמרקט בתחום המכירות בהנחות גדולות".

מנגד, מניות הרבוע הכחול ממשיכות במגמה השלילית ויורדות ב-0.72% בצהרי היום. זאת למרות שהממונה על ההגבלים העסקיים אמר בשיחה עם גלובס כי הוא אינו נוטה לאשר מיזוג בין הריבוע הכחול לקלאב מרקט, אך ציין כי במידה ולא יהיו רוכשים פוטנציאלים לרשת יבחן שוב את אפשרות המיזוג בין השתיים.

מניות ריטליקס עולות בצהרי היום ב-1.06% ובמחזור של 7 מיליון שקל. ברקע, החברה הודיעה היום, כי רשת החנויות האמריקאנית Kum & Go המפעילה יותר מ-420 חנויות ברחבי ארה"ב, רכשה ממנה מערכת לתכנון הזמנות בחנויות הרשת מבית ריטליקס, לא נמסרו פרטים על גובה העסקה.

מניות אקס.טי.אל- XTLbio מזנקות ב-3.71% במחזור ער מהרגיל של 1.5 מיליון שקל (פי 2 בערך מהמחזור היומי הממוצע במניה). ברקע, החברה הודיעה היום, כי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) העביר את XTL-6865 (לשעבר HepeX-C) למסלול סקירה מהיר (Fast Track Designation). מסלול זה, אשר מזרז את הסקירה הרגולוטורית לתרופות חדשות, ניתן לתרופות המיועדות לטיפול במצבים של סכנת חיים ונותן מענה לצרכים רפואיים להם אין פתרון היום. המשמעות עבור החברה: תוכל להגיש בקשה לאישור התרופה בחלקים סדרתיים ולקבל אישור לכל חלק בנפרד ובעקבות כך תתאפשר קבלת אישור בתקופה של כשישה חודשים, מה שיקצר את זמן הגעת התרופה לשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.