חיים ונציה: עד לפקיעה לא צפויה תנודתיות רצינית
השוק לא נערך ליום שאחרי: אוסמה בן לאדן צריך להיות מודאג. מנהיג אל קעאידה, שהוא גם בעל נכסים פיננסים לא מעטים, בוודאי היה מוטרד החודש כשראה את תגובת השווקים לפיגועי הטרור באנגליה ובישראל. השייח' אוסמה, אשר מבין דבר או שניים במניות, לא יכול שלא להבין שהפיגועים אינם משיגים את מטרתם. הטרור כבר לא משפיע יותר על כלכלות העולם.
השווקים באנגליה, בישראל ובכל העולם הגיבו בצורה מינורית (אם בכלל) לפיצוצים בלונדון ולפיגוע בנתניה. זו עדות לכך שהטרור, במתכונתו הנוכחית , כבר משוקלל במחירים של כל הבורסות בעולם. הטרור העולמי ככלל והפלשתינאי בפרט, הפך להיות צפוי ולכן אינו מפתיע אף משקיע ואינו משפיע יותר על התנהגות האוכלוסייה שהוא פועל נגדה.
לפי אותו היגיון, אין מנוס מלהסיק שגם חידוש מעשי האיבה בין ישראל לפלשתינים לפני ואחרי ההתנתקות, לא ישפיע על השוק. אין איש שמצפה לתקופה של שלום ורגיעה לאחר פינוי הרצועה. החמאס מצהיר בגלוי על כוונותיו להמשיך להילחם בישות הציונית וקשה להאמין שיש אפילו משקיע אחד שלא לוקח בחשבון שהחמאס אולי מתכוון לכך ברצינות.
אלא אם יתרחש משהו מאוד לא צפוי בזמן הפינוי (אין לנו חשק לצייר תרחישי זוועה מקוריים) הרי שההתנתקות מעזה לא תשפיע על השוק. אז אם הפינוי, הפיגועים וחידוש מעשי האיבה לא ישפיעו על השוק, אז מה כן ישפיע?
בחירות. הבחירות לכנסת, שצפויות להתקיים בחורף הקרוב , הם שישפיעו על השוק בתקופה הקרובה. הציפייה לבחירות תעסיק את השוק לאחר הפינוי מעזה והתרחישים השונים שיעלו וירדו כל יום, יטלטלו את השוק.
מי שמצפה שאחרי ההתנתקות השוק יחזור לעלות והכל יסתדר, חשוב שיזכור שההתנתקות לא מסיימת שום תהליך. היא רק ירית פתיחה למערכת בחירות. אנו לא מנסים אפילו להעריך מי יתמודד מול מי, ומי ינצח בבחירות כאלו האפשרויות הן רבות וצריך להיערך לתקופה של חוסר ודאות.
ובאשר לפיגועים, בן לאדן בודאי זוכר את הפעם האחרונה, שבה הייתה למתקפת טרור שלו השפעה אדירה על האוכלוסייה שנפגעה. מקובל לחשוב, שמתקפת הטרור בספרד שינתה את תוצאות הבחירות שהתרחשו שלושה ימים בלבד לאחר הפיגועים. מכאן, שבתקופת בחירות גם פיגועים יכולים להשפיע על השוק.
מניות
שוק המניות ירד ב-5% בלבד מרמות השיא שלו על בסיס החששות מפני הצפוי במהלך הפינוי של גוש קטיף. ההערכה שהתהליך יושלם בסופו של דבר, בלמה את המשך הירידות. אנו סבורים שכדאי לנצל את הרגיעה היחסית להקטנה של החשיפה למניות ישראליות כי השוק אינו מתמחר כראוי את האופק הפוליטי.
בארה"ב יצאו נתוני מאקרו טובים. עונת הדוחות התחילה עם דו"ח מצוין של אפל והצפי הוא שגם חברות רבות אחרות יראו שיפור. מדד המוליכים למחצה (SOX) עלה לאחרונה ואנו מאמינים שנראה המשך שיפור בסקטור הזה.
המלצתנו: להגדיל במניות בחו"ל על חשבון מניות בארץ. אנו מאמינים שעד הפקיעה לא נראה תנודה רצינית בשוק ולכן זה הזמן לאסטרטגיה של כתיבת אוכפים.
סולידי שקלי
מדד המחירים לצרכן, שפורסם ביום שישי, עלה כצפוי ב 0.1% בלבד. האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה , אך רק בחודש הבא נדע כיצד השפיעה עליית הדולר על מדד חודש יולי.
מגמת העלייה בתשואות באגרות החוב הארוכות מסוג שחר נבלמה אמנם, אך אנו סבורים שמחירי השחרים עדיין לא אטרקטיביים מספיק כדי לוותר על הצמודים. המלצתנו: להישאר באפיק הצמוד הארוך.
מט"ח
הדולר כבר עשה מהלך חד שהביא אותו לאזור ה4.6 ₪ לדולר ומתחת ל-1.2 אירו לדולר. זה רק טבעי שברמות האלו הדולר יתממש קצת. הדולר ימשיך להיות חזק מגובה בנתונים הטובים, הממשיכים להגיע מארה"ב ומהמשך הציפיות לעליית הריבית הדולרית. המלצתנו: הדולר, גם אם לא יעלה בקרוב, ימשיך להיות חזק. כדאי להחזיק גם כהגנה מפני תרחישים קיצוניים.
מאת: חיים ונציה
הערה: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
